בצמרת חריגות השכר: הרשויות המקומיות
דוח הממונה על השכר באוצר מצא חריגות שכר ב–93 גופים ציבוריים, מתוכם 54 רשויות מקומיות ו–13 חברות ממשלתיות • רוב חריגות השכר: אצל בעלי תפקידים בכירים • פעולות האכיפה חסכו למשק בשנה שעברה 275 מיליון שקל
בזמן שאלפי עובדים בגופים הציבוריים מסתפקים בשכר מינימום של 5,300 שקל בחודש או בשכר הקרוב לשכר החציוני במשק, כ־7,000 שקל, מאות עובדים בגופים הציבוריים מקבלים שכר גבוה בהרבה מזה שמותר להם מתוקף תפקידם, כשפעמים רבות מדובר על חריגה של אלפי שקלים בחודש. כך עולה מדוח חריגות השכר ל־2017 שהגיש הממונה על השכר באוצר, קובי בר־נתן, לשר האוצר משה כחלון. חריגות השכר מקיפות שורה של גופים ציבוריים: מעיריות וחברות ממשלתיות, ועד לתאגידים כמו בנק ישראל ורשות שדות התעופה.
רוב חריגות השכר הן אצל בעלי התפקידים הבכירים ביותר בגופים הציבוריים ולא בקרב העובדים הזוטרים. ב־57 מהגופים בהם התגלו חריגות, 61% מהחורגים הם בעלי התפקידים הבכירים.
בסה"כ התגלו ב־93 גופים מתוקצבים ונתמכים בשנת 2017 חריגות שכר: 54 רשויות מקומיות, 13 חברות ממשלתיות, 11 גופים נתמכים, 7 תאגידים, 6 חברות עירוניות ו־2 מועצות דתיות.
יחידת האכיפה באגף הממונה על השכר במשרד האוצר היא האחראית לחקור ולגלות את החורגים ולדרוש בחזרה כספים ששולמו לעובדים שלא כדין. החיסכון מפעילות האכיפה בשנת 2018 מסתכם ב־275 מיליון שקל. בין היתר, הוחזרו 6.5 מיליון שקל מעיריית באר־שבע, 2.3 מיליון שקל מהאוניברסיטה העברית, 1.25 מיליון שקל מרשות הכבאות ועוד כ־600 אלף שקל מקופת חולים מאוחדת.
את טבלת החריגות "מובילה" עיריית תל־אביב עם 5 שנים רצופות של חריגות. ברשות שדות התעופה ובמועצה האזורית תמר החריגות נמשכות כבר 4 שנים. בעיריית טייבה ובמועצה האזורית חוף כרמל יש 3 שנות חריגה רצופות.
בין החורגים אפשר למצוא 56 בעלי תפקידים המוגדרים כ"דירוג מפעלי", 55 עובדי מחקר, 36 בעלי חוזה מיוחד, 34 בדירוג מינהלי אחיד, 24 בחוזה בכירים, 22 בדירוג המח"ר (הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח), 19 אנשי סגל אקדמי בכיר, 18 רופאים ו־10 פסיכולוגים.
חריגות שכר התגלו ב־12 משרות בעיריית בית־שמש, ב־19 משרות בגני תקווה, ב־11 משרות במטה יהודה, וב־28 משרות בנוף־הגליל (נצרת־עילית לשעבר). חריגות רבות התגלו באלתא תעשיות, מקורות, נמל אשדוד, בנק ישראל ורשות שדות התעופה.
מדיווחי הגופים המתוקצבים והנתמכים על ידי המדינה עולה כי בשנת 2018 הסתכמה עלות ההעסקה של העובדים ב־75 מיליארד שקל.
לדברי הממונה על השכר באוצר, קובי בר־נתן, בשלוש השנים האחרונות נחסכו בזכות הבדיקות והחקירות של יחידת האכיפה כ־2 מיליארד שקל מקופת הגופים הציבוריים, לאחר שהתגלו בהם חריגות שכר.
הוא ציין שהיחידה חסכה, מאז הקמתה ב־2007, כ־6 מיליארד שקל.
עוד אמרו אתמול במשרד האוצר כי עצם הקמת היחידה לחקירות השכר בגופים הציבוריים מהווה הרתעה ומונעת מראש חריגות שכר שהיו נהוגות בחלק מהגופים בעבר. "כיום חוששים שהחריגות יתגלו ונמנעים מראש לשלמן", אמרו גורמים במשרד ל"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
