צקלג העיר האבודה

היא מוזכרת בתנ"ך פעמים רבות, בעיקר בהקשר לדוד המלך. עכשיו, 3,000 שנה אחרי, סבורים הארכיאולוגים כי גילו את העיר הפלישתית צקלג.

צקלג מוזכרת בספרי שמואל א' ושמואל ב'. על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת איפשר לדוד להתגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד לחברון להימשח למלך. בצקלג אף התרחשה, לפי הכתובים, פשיטה של העמלקים, נוודי המדבר, שבמהלכה הם לקחו בשבי נשים וילדים.

החפירות החלו ב־2015 באתר חורבת אל־ראעי בשפלת יהודה, בין קריית־גת ללכיש. הן נערכו בראשות פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק־קווארי בסידני שבאוסטרליה. במימון העבודות השתתפו ג'ואי סילבר מירושלים, אהרון לוי מניו־ג'רזי וכן משפחת רוט ויצחק ואקיל מסידני. במהלך העבודות נחפר שטח בהיקף של כ־1,000 מ"ר.

באתר נמצאו מבני אבן רחבי ידיים ומסיביים ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלישתית. מתחת לרצפות המבנים התגלו קערות ונר שהוטמנו שם מתוך אמונה שיביאו מזל טוב בהקמת המבנה. נוסף לכך נמצאו בחפירות כלי אבן וכלי מתכת הדומים לכאלו שנמצאו בעבר בחפירות באשדוד, באשקלון, בעקרון ובגת - ערי הפלישתים. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכת את האתר לתקופת דוד המלך.

בסמוך מאוד לשם התגלה יישוב כפרי מתקופת דוד המלך, שנחרב בשריפת ענק. במהלך החפירות נמצאו שם עשרות כלי חרס שלמים, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היומיום בימי דוד. אלו כללו כמות גדולה של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין.

השם צקלג יוצא דופן באוצר השמות של ארץ ישראל מכיוון שאינו שם כנעני־שמי מקומי אלא שם פלישתי, שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון. בעבר הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרים, כגון בתל חליף ליד קיבוץ להב, בתל שרע בנגב המערבי, בתל שבע, ועוד, אולם החוקרים אומרים כי "בכל האתרים הללו לא נמצא רצף יישובי הכולל גם יישוב פלישתי וגם יישוב מימי דוד. בחורבת אל־ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד".