הגננת כרמל מעודה מואשמת בהתעללות ב־11 פעוטות שהיו תחת חסותה בפעוטון "בייבי לאב" שאותו ניהלה. אלא שסרטוני האבטחה מתעדים 19 ימים בלבד ואילו הגן, שנודע בשבועות האחרונים כבית־זוועות של ממש, קיים כבר כחמש שנים. במהלך הזמן הזה, עשרות פעוטות עברו תחת ידיה האלימות של מעודה, חלקם כבר ילדים בכיתה א'. כעת, מתאגדים ההורים משנים עברו במטרה להגיש תביעה אזרחית גדולה, גם על מה שאירע וגם על ההתמודדות והקשיים ש
אותם חווים ילדיהם כיום כתוצאה מאכזריותה של מעודה.
רק בדיעבד גילו עשרות ההורים ההמומים מה עבר על ילדיהם.
רבים מההורים שהפקידו את היקר להם מכל במעון של מעודה נותרו עם המון סימני שאלה, שכן הילדים לא זוכרים הכל ולהם אין שום דרך לדעת מה באמת קרה בגן שהפך לגיהינום. בימים האחרונים חלקם הגישו תלונות במשטרה ואף מסרו את עדויות הילדים.
יוליה הייתה מהאמהות הראשונות שרשמו את ילדיהן לגן של מעודה. "היו עליה המלצות כי היא הייתה מטפלת קודם לכן", היא משחזרת. "הבן שלי, כיום בן שש, היה אצלה שנתיים והקטן, בן חמש, היה שלוש שנים. כבר רשמתי את הקטן לשנה הבאה ואז הפרשה התפוצצה. זה לפחות הציל לי ילד אחד".
יוליה מספרת כי מאז שנחשף המקרה היא שוחחה עם ילדיה וגילתה את מה שכל הורה חושש ממנו. "הבן הגדול סיפר שהיא הייתה שמה אותם עם הפנים לקיר למשך הרבה זמן תוך שהיא מרשה להם להסתבובב 'רק מתי שאני אחליט'", סיפרה בכאב והוסיפה: "שאלתי אותו אם היא הרביצה לו והוא ענה שרק לתינוקות היא הייתה מרביצה. היום אני נזכרת בכל מיני חבלות שהם היו חוזרים איתם, אבל לא בתדירות שזה מעלה חשד. הנזק שלהם הוא לטווח ארוך. רק עכשיו אני מבינה את הבעיות הרגשיות שלהם. בן אחד מאוד אלים, אפילו כלפיי. גם אהבה הוא מביע באלימות. אני מדברת עם אמהות שילדיהן היו בגן ומגלה שילדים רבים בטיפולים רגשיים, בקלינאי תקשורת ובפסיכולוגים. היא הרסה לנו את הכי יקר לנו".
אצל דורין אלימלך המקרה טרי יותר. רק בשנה שעברה הבן שלה עוד היה בפעוטון. "הוא ילד מופנם מאוד", היא מספרת. "כשהתפוצצה הפרשה שאלתי אותו, 'אתה זוכר את כרמל?' והוא מיד ענה, 'כן. אני לא אוהב אותה, היא מרביצה'. הוא הצביע על מקומות שהיא הרביצה לו. נגמרו לי המילים. מצאתי הודעות שהיא הייתה שולחת ומדווחת על 'נפילה' שלא נחשוד בסימני החבלה".
אלא שבמקרה של אלימלך זה לא נגמר שם. "מהרגע שהזכרנו את שמה יש ילד אחר בבית. הוא גמול כבר הרבה זמן ופתאום הוא מפספס. הגננת התקשרה אליי ואמרה שהוא ברגרסיה. הוא פוחד להיות לבד ופורץ בבכי בכל פעם שאנחנו נעלמים לו משדה הראייה. המחשבה על מה שהוא עבר שוברת אותי לרסיסים. חושבים שהיא פגעה בפעוטות שנמצאים אצלה עכשיו בגן אבל לא מבינים עד כמה ההיקף של זה גדול ונורא".
וזה לא הכל. הבת של חן דרור הייתה בגן של מעודה כשנה וחצי, עד שחגיגת יום הולדת שנתיים של בתה חשפה מעט ממה שהתרחש בגן. כיסא "העונשים" הוסב לכיסא יום הולדת: "הבת שלי ראתה שהיא צריכה לשבת על הכיסא האדום והתחילה לצרוח במסיבה שלה. בכל התמונות שלה מהיום שהיה אמור להיות מאושר, היא בוכה וצורחת. שאלתי את כרמל אם זה כיסא שילדים יושבים בו בעונש והיא אמרה שכן. אבל שהבת שלי לא יושבת שם אף פעם כי היא מקסימה וטובה ואז הבנתי שהיא אומרת את זה לכולם".
גם אתי קינן שבתה הייתה בגן שנתיים וחצי מספרת על קרבה גדולה לכרמל: "היא הייתה באה לעשות לנו בייביסיטר. תפסתי אותה כעדינה ורכה, ומאז שזה פורסם אני לא יכולה לישון. היום הבת שלי בגן שפתי עם עיכוב התפתחותי. היא לא מדברת הרבה ולמדה ללכת מאוחר. היא לא יכולה לספר לי מה היה שם, מה עשו לה. היא רק אמרה לפני כמה ימים, 'כרמלוש הרביצה לילדים'. סיפרתי לגננות שהגננת העצורה זאת מי שטיפלה בבת שלי והן אמרו שהיא כנראה סובלת מפוסט־טראומה".
