זה נשמע דמיוני, אבל בתוך שנים ספורות זה עשוי להפוך למציאות: תינוקות יוכלו לבוא לעולם בלי היריון ובלי לידה. מדענים בכל העולם פועלים כדי לאפשר היריון מחוץ לגוף, אבל קבוצת חוקרים מאיכילוב ומאוניברסיטת תל־אביב עומדת על סף פריצת דרך.
הקבוצה, בראשותם של פרופ' דן גריסרו, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים איכילוב ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב, ופרופ' דוד אלעד מהנדסה ביו־רפואית, הצליחה לגדל במעבדה רקמות של רחם אנושי.
הרקמה שגידלו מחקה את מבנה הדופן ואת פעולתו של הרחם הנשי. היא כוללת שכבות של תאים מסוגים שונים, שמגיבים להורמונים וללחצים חיצוניים. במחקר מקביל הם מהנדסים כלי דם, שיוכלו לספק לרקמה זו חמצן וחומרי הזנה, כדי לשמור על העובר המתפתח. בשלב הבא של הניסויים, שיתרחש במהלך השנה הקרובה, הם מתכוונים להדפיס את מודל הרחם במדפסת תלת־ממד ולהשתיל בו תאים דמויי עובר, כדי לבדוק אם הם יצליחו להשתרש בו.
"במקור, הנדסת רקמות משתמשת בתאים בסיסיים כמו תאי גזע, בניסיון לתקן איברים שנפגעו", מסביר פרופ' גריסרו בראיון למוסף "7 ימים" שיתפרסם ביום שישי הקרוב. "אנחנו החלטנו להשתמש בטכנולוגיה החדשנית הזאת כדי לבנות איבר מאפס, וראינו בבירור שהרקמה שלנו מגיבה בדיוק כמו בטבע. יש לנו עוד הרבה עבודה, עוד יכולות להיות לא מעט תקלות בדרך, אבל אנחנו אופטימיים. בינתיים הצלחנו לדמות במדויק את המבנה האנטומי של דופן הרחם. אף אחד לא עשה את זה עד היום".
המועמדות הטבעיות לשימוש ברחם מלאכותי הן נשים שאין להן רחם מסיבות גנטיות, או בגלל מחלה. "לצערנו הרב, אנחנו עדיין מטפלים בלא מעט נשים שאיבדו את היכולת לשאת היריון בגלל סרטן צוואר הרחם", אומר פרופ' גריסרו. "לנשים כאלה הדבר הכי חשוב הוא כמובן להישאר בחיים, אבל נושא הפריון מטריד אותן לא פחות. הן זקוקות למאחסן. פונדקאות היא אופציה קשה ויקרה, ויש מגזרים שבהם יש בכלל איסור דתי לבצע אותה. מכאן הצורך בשיטה אחרת שתאפשר להן להביא ילדים לעולם".
אופציה שונה לסייע לנשים שאינן יכולות להרות היא השתלת רחם שנלקח מגוף של אישה. עד היום בוצעו כמה עשרות השתלות כאלה מתורמות חיות ומתות, אשר הביאו ללידתם של כ־15 תינוקות. השבוע נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי השתלות כאלה, השנויות במחלוקת בכל הנוגע ליעילותן, בטיחותן והאתיות שלהן, אושרו לביצוע בישראל תחת שורה של סייגים.
לטכנולוגיות החדשות שנועדו להחליף את הרחם הנשי יתרונות אדירים, אבל גידול חיים חדשים מחוץ לגוף כרוך בדילמות אתיות לא פשוטות. זו הסיבה שבחלק מהמדינות נאסר על גידול עוברים במעבדה לתקופה של יותר משבועיים, המועד שבו מערכת העצבים שלהם מתחילה להתפתח. ישראל לא חתומה על אמנה כזו, ואין בה כיום חקיקה מפורשת הקוצבת את משך גידול העוברים במעבדה. כל בקשה כזו נידונה בנפרד בוועדת הלסינקי, האֲמונה על אישור ניסויים בבני אדם.
הסיפור המלא מחר במוסף "7 ימים"
