אם תכתבו את המילה מאוריציוס בגוגל, תתקלו בכל מקום במשפט של מארק טווין על המקום הזה. הבטחתי לעצמי שלא אפול לקלישאה הזאת גם, אבל לא יכולתי להתאפק, כי מה שנכון נכון. "בראשית ברא אלוהים את מאוריציוס ואז ברא את גן העדן", כתב הסופר האמריקאי. ובכן, לגבי אלוהים, איש איש באמונתו וזה, אבל לגבי גן עדן, מבטיחה לכם שהוא אכן קיים. והוא נמצא בדיוק פה, במאוריציוס.

איפה זה פה, אתם שואלים?

אל תרגישו רע, כמעט אף אחד לא יודע.

אז ככה: רפובליקת מאוריציוס היא חלק ממדינת איים הנמצאת באוקיאנוס ההודי, 900 קילומטר מזרחית למדגסקר, ושייכת מבחינה מדינית ליבשת אפריקה. שטחה הוא פחות מ־2000 קמ"ר, ומספר התושבים הוא 1.3 מיליון, מה שהופך אותה למאוכלסת יתר על המידה, אך המקומיים טוענים שהדבר לא מורגש. ואכן בנסיעה ברחבי האי לא ראינו הרבה אנשים ברחובות. מגיעים לכאן יותר ממיליון תיירים בשנה, בעיקר מאירופה. מזג האוויר תלוי במצב הרוח של אמא אדמה, ומצב הרוח שלה, איך לומר, מאוד הפכפך. בזמן רביצה בשמש מול הים יכול להפתיע אתכם מבול ואוויר קריר, ואחרי עשר דקות תחשבו שדמיינתם את זה. כן, האקלים פה הוא די טרופי, כשהחורף נמשך שלושה חודשים, מיולי עד ספטמבר, והטמפרטורה נעה סביב 20 מעלות (בחופים חמש מעלות יותר), ואילו הקיץ נמשך תשעה חודשים.

ציפור הדודו. נכחדה אבל לא נשכחה

ממלכת הסוכר

ידוע שלא פשוט להגיע לגן עדן ושצריך לעשות קצת מאמץ. רק שבמקרה הזה, במקום לשדך שלושה זוגות כדי להבטיח את מקומכם, תצטרכו לחבר רק בין שתי טיסות. מדובר בלא מעט שעות טיסה אבל המסע בהחלט שווה את זה. האפשרות הטובה ביותר להגיע היא באמצעות טורקיש איירליינס. טסים שעתיים מנתב"ג לאיסטנבול וזו הזדמנות טובה לבקר בשדה התעופה המרהיב והגדול ביותר בעולם, שנפתח ממש לאחרונה. משם תמשיכו בטיסה נוספת של טורקיש, וכעבור עוד תשע שעות תנחתו בשדה התעופה הממוקם כ־50 ק"מ מעיר הבירה פור־לואי.

שושנות המים בגן הבוטני. לא תפסיקו לצלם

כבר בדרך משדה התעופה ליעדכם תבחינו בשילוב מעניין של נוף עירוני די סטנדרטי אבל לא צפוף. מדי פעם יצוץ לו מקדש הודי צבעוני, ורוב הזמן תראו שדות ענקיים של קני סוכר.

אנחנו נוסעים משדה התעופה לכיוון החוף במשך כשעה, ומזג האוויר משתנה לנגד עינינו: מחמימות עם מבול ושמיים אפורים לשמש וקשתות צבעוניות, וכשאנחנו מגיעים ליעדנו השמיים כבר בהירים לחלוטין. ככה זה כאן: כמה סוגי אקלים בשעה אחת. ויש בזה קסם.

אבל לא רק בסוגי מזג אוויר שונים תתקלו פה אלא גם בשפות שונות וסוגי חזות שונים של המקומיים, שהופכים את המקום למרתק במיוחד.

השפה הרשמית במאוריציוס היא אנגלית, אבל השפה המדוברת היא בעיקר צרפתית. "כותבים באנגלית, מתקשרים בצרפתית ורבים בקריאולית", מסבירה לנו המדריכה המקומית, שמוצאה מורכב ממדינות אפריקה, מהודו וממדגסקר. וערבוב המוצאים הזה נפוץ כאן. מבולבלים? כמה פיסות היסטוריה והכל יתבהר:

בתחילת המאה ה־16 גילו הפורטוגזים את האי אך לא התיישבו בו, ובסוף אותה מאה גילו אותו ההולנדים. הם הביאו עבדים ממדגסקר כדי לגדל בקר ותבלינים, אבל לא הצליחו להתבסס באי בגלל סופות ציקלון ומחלות. בתקופתם נכחדו כמה מינים של בעלי חיים מקומיים, כשהידוע ביותר הוא הדּוֹדוֹ, עוף מגושם ללא יכולת תעופה שמצויר על הסמל הרשמי של המדינה. הוא אפילו מופיע עכשיו בחותמת בדרכון שלי. לאחר עזיבת ההולנדים השתלטו הצרפתים והקימו באי חוות מטעים של קני סוכר, שעד היום משמשים כמקור ההכנסה העיקרי של האי. הם מכינים מזה כמעט הכל – מאלכוהול (רום) דרך תרופות, ועד גגות למבנים. מטעי הסוכר הם תוואי הנוף הבולט של האי ותוכלו לראות אותם בצידי הדרך בכל נסיעה. בתחילת המאה ה־19 כבשו הבריטים את האי אבל הוא שמר על השפה, המסורת והחוקים מתקופת השלטון הצרפתי. סממן עיקרי שכן נשאר מהבריטים עד היום הוא הנסיעה בצד שמאל של הכביש. אז אם אתם מתכננים לשכור רכב תיקחו את זה בחשבון. בתקופת הבריטים הובאו לאי עובדים רבים מהודו למטעי קני הסוכר. תנאי חייהם שודרגו עם הזמן והם הפכו מעבדים לשכירים. זרם העובדים מהודו לא פסק, וכיום הם מהווים כ־70 אחוז מהאוכלוסייה.

ויש גם נקודה יהודית: הבריטים החזיקו באי את 1,634 נוסעי ספינת המעפילים "אטלנטיק", שניסתה להגיע לארץ ישראל ב־1940.

המדריכה שלנו, מארי נואל, מספרת לנו שמשפחתה מכבדת את כל הדתות, אך היא מבחינתה לא שייכת לאף דת. עם זאת, משמעות שמה בצרפתית הוא חג המולד, ומתברר שכל תושבי האי, בלי קשר לדת, מציינים את החג כסוג של פסטיבל לילדים. עוד היא מספרת לנו שהמשפחות במאוריציוס הן מרובות ילדים, ואת הארוחות והאירועים המשפחתיים הם נוהגים לעשות בחופים ולא בבתים, בעיקר כדי לא ללכלך אותם. זה מתאפשר הודות לכך שכל החופים באי הם ציבוריים, וגם למלונות שבנויים עליהם אין רצועות חוף פרטיות.

"זוהי מדינה שלווה ונעימה", אומרת נואל. "יש עשירים, יש עניים, יש הכל". כשאנחנו שואלים אותה אם יש להם צבא היא עונה: "מה? יש לנו מה?" וכשהיא מבינה היא כמובן אומרת שלא. למשטרה יש מעט מיומנויות צבאיות אבל לא יותר מזה. גן עדן, כבר אמרתי?

הכל כלול, רק בגורמה

מקדש בודהיסטי בתוך הנוף העירוני

את שהותנו באי אנחנו מעבירים בשני מועדוני קלאב מד. מדובר בנופש ברמה הכי גבוהה, עם אירוח בסגנון הכל כלול, ואני לא מדברת על חדר אוכל עם פיילות ענק של אורז ותפוחי אדמה מוצפים בשמן, אלא במסעדות מעוצבות עם מנות גורמה בסגנונות שונים: אסייתי, איטלקי, הודי והרבה דגים ופרות ים, בצִלְחוּתִּּים מרשימים ואלגנטיים ועם שירות ברמה מאוד גבוהה. מהרגע שנכנסים למתחם אפשר להשאיר את הארנק בחדר כי אין שום סיבה להוציא בו אפילו רופי מאוריציאני אחד. וזה כשלעצמו חופש אמיתי.

המועדון הראשון שבו התארחנו, La Plantation d'Albion, הוא ברמת 5 קלשונים (המקבילה לכוכבים בקלאב מד). זהו מועדון מפואר המתפרש על שטח של 23 דונם ויש בו רמות שונות של חדרים, מ־superior ועד וילה פרטית ויוקרתית שיכולה להכיל עד עשרה אנשים עם משרת אישי צמוד.

המקום מלא בפינות קסומות ומרהיבות ביופיין, מקושט בצמחייה טבעית ומעט פראית, עם בריכה מרכזית, מתחם זן עם בריכת אינפיניטי המיועדת למבוגרים בלבד - מה שהופך אותה לשקטה ומרגיעה במיוחד, מתחם ספא מפנק עם מעסים מצוינים, ופעילויות ספורט וספורט ימי מגוונות: סאפ, קיאקים, שנורקלים, טרפז מעופף, גולף ועוד. בשיטוט בשבילי המתחם תמצאו את עצמכם מברכים את העוברים והשבים, בין אם הם אורחים או אנשי צוות, בברכות בונז'ור ובונסוואר, כי במאוריציוס - התנהג כצרפתי.

הבריכה במתחם הזן. רוגע אינסופי

המקום יותר מתאים לזוגות, אך בכל זאת תמצאו בו מועדון לילדים, בו ילדיכם יוכלו ליהנות מפעילויות שונות ומגוונות בזמן שאתם משתכשכים לכם בבריכת הזן ונרגעים עם קוקטייל ונוף המשקיף לים.

מהמועדון כדאי לקחת שיט ללגונת Benitiers. בדרך תתפעלו מהמים הצלולים לחלוטין שמחליפים צבעים ללא הרף, מכחול עמוק לטורקיז בוהק. זהו מקום מומלץ לעשות בו שנורקלים. המים לא עמוקים מדי, יש הרבה סלעי אלמוגים וסלע אחד גדול שיוצא מהמים - סלע הקריסטל המיוחד. אם יתמזל מזלכם, כמו לנו, תוכלו להיתקל גם בלהקת דולפינים ולהצטרף אליהם לשחייה משותפת.

כשהשמש שוקעת האווירה כאן קסומה גם כן. בכל ערב בקלאב מד יש קוד לבוש שנקבע מראש – צבעוני פרחוני, לבן ועוד – וכדאי לברר אותו לפני הנסיעה כדי לדעת מה לארוז. יש משהו מיוחד בלשבת בארוחת ערב על שפת הבריכה עם אנשים מרחבי העולם כשכולם לבושים בלבן, ברקע הופעה ולאחר מכן מסיבה שמחה במיוחד שנמשכת עד השעות הקטנות. את הציניות תשאירו בישראל. המהות של המקום הזה היא נטו שמחה, יופי וכיף ואני ממליצה להתמסר לאווירה הזו. לא תאמינו כמה זה סוחף.

המחיר לחבילה בת 7 לילות, כולל טיסות והעברות (מיוני עד אוקטובר 2019 כולל): החל מ־2,190 אירו למבוגר.

סלע הקריסטל. מקום מומלץ לשנורקלים

את הלילה האחרון אנחנו מעבירים בקלאב מד השני שבאי – La Pointe Aux Canonniers – ברמה של ארבעה קלשונים. חשבנו שנתאכזב מהירידה ברמה, אבל גילינו מקום יפהפה, קטן ואינטימי יותר (תשעה דונם) אך עדיין מפואר ומפנק. אולי אפילו אהבנו אותו יותר. המועדון עבר שיפוץ יסודי לא מזמן ואכן ניתן לראות שהחדרים חדשים יותר ומעוצבים בסגנון עדכני יותר. הוא יותר מתאים למשפחות וגם בו תמצאו פעילויות מגוונות. המחיר לחבילה בת 7 לילות, כולל טיסות והעברות: מ־2,175 אירו למבוגר.

80 סוגי דקלים

בדרך בין שני המועדונים אנחנו עוצרים בכפר פמפלמוס (Pamplemousses), בגנים הבוטניים שנקראים על שם ראש הממשלה הראשון של מאוריציוס העצמאית, סר סיווסאגור רמגולם (Sir Seewoosagur Ramgoolam Botanical Garden). אם אתם מגיעים לאי, אתם חייבים לבקר בהם. זהו מקום מרהיב ביופיו עם מיני עצים וצמחים טרופיים, שדרות שלאורכן 80 סוגי דקלים וגולת הכותרת – בריכת שושנות מים ענקית ועוצרת נשימה שלא תצליחו להפסיק לצלם. תוכלו למצוא כאן גם צבי ענק ואיילים מתוקים. זהו מקום שמשרה אווירה מיוחדת במינה, עם צל וקרירות נעימים וקרני שמש שחודרות בין העצים ומאירות אותם בגוונים טבעיים נפלאים.

ביום האחרון אנחנו מבקרים בשוק שנמצא בעיירה גרנד ביי (Bazar de Grand Baie) והוא, ככל שוק בעולם, מלא במזכרות, תכשיטים, מוכרים מעט מציקים והתמקחויות אינסוף.

אנחנו חוזרים לקלאב מד, אורזים את חפצינו ובצער רב עוזבים את גן העדן הקסום הזה, כאשר צוות המלון מלווה אותנו החוצה ומנופף לנו לשלום. אנחנו מתחילים את המסע שלנו הביתה, לא לפני שאנחנו מבטיחים לצוות ולעצמנו שעוד נחזור למקום הזה.

• הכותבת הייתה אורחת קלאב מד

ת"ז מאוריציוס

עיר בירה: פור לואי

מטבע: רופי מאוריציאני (1 שקל=10 רופי), מקבלים גם יורו

דת: אינדו, איסלאם, נצרות

עונה: כל השנה

שפה: קיראולית, צרפתית, אנגלית

שעות טיסה: 9, מאיסטנבול