במשך שני עשורים סחורות מהרשות הפלסטינית שמיוצאות לישראל עוברות בשיטה הארוכה והאיטית ''גב אל גב'' שבה משאית פלסטינית מגיעה למעבר, פורקת את הסחורה שעוברת בדיקה ביטחונית ומועמסת שוב למשאית ישראלית ומשם משונעת ללקוח הישראלי. בשבועות האחרונים החל בפעם הראשונה פיילוט שבו תשעה מהמפעלים הגדולים ברשות הפלסטינית מייצאים את הסחורה שלהם לישראל בשיטה מהירה ויעילה — ללא עיכוב במעברים.
הפיילוט החל באזור חברון וכעת הוא מורחב גם לאזור שכם. השיטה החדשה,שזכתה לברכת מערכת הביטחון, נקראת ''דלת אל דלת'' ובה בעלי המפעלים שוכרים משאיות ישראליות שנכנסות אליהם בלב השטח הפלסטיני, מעמיסות את הסחורה במהירות ועוברות במעבר חזרה לישראל ללא כל עיכוב. השיטה החדשה הכפילה ואף שילשה את תפוקת היצוא של המפעלים הפלסטיניים שמשתתפים בפיילוט.
כדי למנוע את ניצול ההקלה לצורכי טרור נדרשו המפעלים לעמוד בתנאים ביטחוניים מחמירים: כל מפעל בפיילוט נדרש לבצע גידור שלו ולהעמיד בו אבטחה לאורך כל שעות היממה, בעלי המפעלים התקינו רשת של עשרות מצלמות אבטחה בכל מקום שנדרשו על ידי הצד הישראלי והשידור שלהן מועבר לחדר בקרה ישראלי, שיכול לנטר כל פעילות שנעשית במפעל בכל שעה. ובנוסף אזור ההעמסה הוגדר כשטח סטרילי.
"יציבות כלכלית קשורה ליציבות ביטחונית, ואנחנו מנסים תמיד למצוא דרכים להקל ולייעל את הכלכלה הפלסטינית", הסביר סא"ל משה טטרו, ראש מינהלת התיאום והקישור לחברון במנהל האזרחי. "הרעיון היה להתאים חליפה ביטחונית למפעלים הגדולים שתנטרל את העיכוב של המשאיות שלהם במעברים".
אחד המפעלים שמשתתפים בפיילוט הוא ''אפיקו־פלסט'' שנמצא באזור התעשייה של הכפר בית כחיל ליד חברון. המפעל מייצר שקיות ניילון ומוצרי אריזה שנמכרים בין היתר לחברות מזון ישראליות גדולות, סרטי סימון (סס"ל) לחברת החשמל, שקיות אשפה ומפות חד־פעמיות לשוק החרדי. "לפני הפיילוט סחורה שיצאה מהמפעל לפנות בוקר הגיעה לגוש דן רק בצהריים. היום המשאית שלי יכולה לפרוק את הסחורה בתל־אביב כבר בשמונה בבוקר אחרי שיצאה בשש מהמפעל", הסביר שאדי שוואר, בעל המפעל. "אם פעם יצאה רק משאית אחת ביום לישראל, היום אני מכניס ארבע משאיות בכל יום". מאז שהחל הפיילוט גדל מספר המועסקים במפעל ב־60 אנשים והוכנס פס ייצור חדש שעובדים בו בשלוש משמרות לאורך כל שעות היממה. "הפועלים שלי מרוויחים שכר גבוה ביחס לשכר הממוצע ברשות. הם מגדילים את כוח הקנייה בחברון ובסוף זה עוד תוסף לכלכלה הפלסטינית", אומר שוואר.
בשעת העמסה למשאית נסגר האולם לכניסת עובדים, והיחידים שמורשים להיות שם הם נאמן הביטחון של המפעל ומלגזן שמסיימים את העבודה תחת פיקוח המצלמות שפזורות לאורך כל פסי הייצור. המשאית היא ישראלית וכך גם הנהג. כל הנהגים בפיילוט עוברים אבחון ביטחוני ועל המשאית מוצמד GPS שמאותת אם היא נעצרת בדרך שבין המפעל למעבר. במעבר תרקומיא עוברות המשאיות בדיקה מהירה של כלב שמזהה חומרי חבלה ולאחר דקות ספורות היא כבר עושה את דרכה ליעד בישראל. מרגע יציאת המשאית מהמפעל הפלסטיני ועד לכניסתה לישראל עוברות בסך הכל 30 דקות. חלק מהמשאיות עוברות במעבר בדיקות פתע מקיפות. מאז שהחל הפרויקט חצו בצורה זו לישראל 7,000 משאיות. אף אחת מהבדיקות שנעשו לא גילתה חריגה מהנהלים.
במנהל האזרחי הציבו יעד ולפיו עד סוף שנת 2020 30 אחוז מהמשאיות של המפעלים הפלסטיניים שיוצאות דרך מעבר תרקומיא ייכנסו לישראל בשיטת ''דלת אל דלת''. ההשקעה הממוצעת שכל מפעל צריך כדי לעמוד בסטנדרט הביטחוני הישראלי עומדת על 100 אלף שקל, סכום זניח ביחס לחיסכון ולהגדלת המכירות. כיום מפעלים חדשים בחברון כבר נבנים בסטנדרטים ביטחוניים שיתאימו לפיילוט, והוא עתיד להתרחב אחרי שכם גם לג'נין.
