חג הנולד
הכינו את החצאיות: 60 שנה אחרי שנסגר בית החולים הסקוטי בטבריה ישובו אליו למפגש נוסטלגי חלק מ־20 אלף התינוקות שנולדו בו • אחות בית החולים מזל כוכבי (88): "כשהייתה מגיעה יולדת השומרים היו מצלצלים בפעמון ענק"
מה המשותף לזמר דני סנדרסון, למוזיקאי יהודה עדר, לשר לשעבר תת־אלוף (מיל') אפי איתם, למחזאית ענת גוב ז"ל, לראש המוסד לשעבר אלוף (מיל') מאיר עמית ז"ל, לשופט בית המשפט המחוזי בחיפה רון שפירא, לתובעת במשפטו של יגאל עמיר עו"ד פנינה גיא ולנוירוכירורג פרופ' מנשה זערור?
בשביל התשובה צריך לחזור הרבה שנים אחורה: כולם נמנים עם 20 אלף התינוקות שנולדו בבית החולים הסקוטי בטבריה, עד שנסגר לפני 60 שנה.
בסוף השבוע, תחת הכותרת "גם אני נולדתי בסקוטי", יחזרו מאות גברים ונשים שהגיחו לאוויר העולם ב"סקוטי" למפגש נוסטלגי ומרגש על מדשאות בית החולים. במהלך האירוע תוצג תערוכת צילומים של התינוקות, והמשתתפים יפליגו לזיכרונות מהימים ההם. את המפגש יזם מספר סיפורי טבריה, חיים חצב, שנולד גם הוא לפני 67 שנים בבית החולים הסקוטי.
לקראת המפגש נזכרה מזל כוכבי (88), שעבדה בבית החולים כאחות, בלידה יוצאת דופן: ניתוח קיסרי שהסתיים עם תינוק במשקל של כשישה ק"ג וחצי. "המקרה הזה חרוט בזיכרוני בגלל המשקל המוזר", היא הסבירה. "הכל היה אז פרימיטיבי. את הנשים הובילו השומרים באלונקה מהשער לקומה השנייה. הם היו מצלצלים בפעמון ענק והבנו שיש לידה בדרך. את ברית המילה עשו בבית החולים, שהוא בכלל של המיסיון, וצלם הנציח אותי מובילה את התינוק לברית".
ואילו מלכה קמרי (82), שילדה את בנה הבכור שמעון בבית החולים כשהייתה בת 15 בלבד, שיחזרה: "זה קרה בל"ג בעומר, כולם היו במירון ונשארתי לבד. השכנים קראו לאחות בשכונה והסיעו אותי באמבולנס לבית החולים הסקוטי. שמעון שהה כמה ימים באינקובטור ואחר כך חזרנו לצריף. ישנו על הרצפה, חיבקתי אותו עם היד ועקרב עקץ אותי ביד ולא אותו. היה לו מזל גדול".
בית החולים הסקוטי, הבנוי מאבני בזלת, הוקם על שפת הכינרת לפני 125 שנה בדיוק, ב־1894, על ידי המיסיונר הסקוטי ד"ר דיוויד ואט טוראנס. הוא שימש כבית יולדות לתושבי העיר ומעברת טבריה וקיבוצי הגליל העליון ועמק הירדן, ולאחר שנסגר הפך אכסניה לצליינים. לפני 15 שנה הוא עבר שיפוץ יסודי והפך לבית מלון יוקרתי.
"בין 1950 ל־1956, בתקופת המעברות, נרשם בסקוטי מספר שיא של 250 לידות בחודש", סיפר חצב. "רופאי המחלקה עבדו תקופה ארוכה ללא מחליפים וללא חופשות, כפי שפורסם בשנת 52' באחד העיתונים. נראה שהבילוי היחיד באותם ימים של עוני ואבטלה היה מתחת ליריעות האוהלים במעברה, שבה התגוררו 12 עולים חדשים".
לפנייה לכתב/ת 
