חמישי 26 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "כשזה מגיע למשחק, בסוף אתה רואה על המסך את האדם האמיתי". תומאס היידן צ'רץ'
    24 שעות • 15.07.2019
    הגרוש של שרה ג'סיקה פרקר
    כששרה ג'סיקה פרקר חיפשה צלע גברית שתככב לצידה בסדרה "גירושים", לא היה לה ספק למי היא פונה — תומאס היידן צ'רץ, אחד השחקנים הכי מרתקים בתעשייה. בראיון מספר האיש שהיה מועמד לאוסקר על החיים כחוואי בטקסס ("יש לי כמה עדרים של פרות"), על הבדיחות הגסות שהכניס לסדרה וגם על הידידות עם פרקר. "היא אדם מקסים, גם המשפחות שלנו הפכו חברות"
    בנימין טוביאס

    שרה ג'סיקה פרקר התייסרה בשאלת השאלות בסדרה המיתולוגית שלה, "סקס והעיר הגדולה": את מי היא רוצה, הניו־יורקר המשופשף מיסטר ביג או האמן המתבגר אלכסנדר פטרובסקי? במציאות מסתבר שהיא הרבה יותר החלטית ופחות נודניקית. כשפרקר התחילה לבשל כמפיקה וככוכבת סדרה חדשה מטעמה בערוץ הבית שלה HBO — שהפך למותג בכל בית באמריקה במידה רבה בזכות הצלחת "סקס והעיר הגדולה" בשלהי הניינטיז — הטלפון הראשון שלה היה לתומאס היידן צ'רץ'.

     

    השחקן המבריק בן ה־59, שזכור לקהל הישראלי גם מסדרות קאלט כמו "כנפיים" ו"נד וסטייסי" אבל גם מהתפקיד המועמד לאוסקר ושובר הלב שעשה ב"דרכים צדדיות", כחתן שטחי ולוזר שרוצה להתפרק עם חברו רגע לפני החתונה — היה הבחירה הראשונה שלה לסדרה המצחיקה־מרירה "גירושים". שניהם מגלמים בה זו העונה השלישית (שעלתה בימים אלה בצמוד לארה"ב ב־HOT, yes ובסלקום tv) זוג שעובר גירושים כואבים אחרי בגידה שלה בו.

    תומאס היידן צ'רץ' ושרה ג'סיקה פרקר בסדרה "גירושים"
    תומאס היידן צ'רץ' ושרה ג'סיקה פרקר בסדרה "גירושים"

     

    "עשינו ביחד סרט לפני בערך עשור ("אנשים חכמים") ומשהו ממש הקליק בינינו, הייתה לנו חוויה ממש כיפית על הסט, בין טייקים ובכלל", אומר צ'רץ' בעיניים מצועפות בראיון ממקום מושבו בחווה המרוחקת שלו בטקסס. "יש לנו את אותו סוג חוש הומור, אותה גישה לעבודה. וזה ניכר בסדרה. שרה לא רצתה לעשות, וגם אני לא, את אותן קלישאות שחוקות ופשרות הוליוודיות. הימם אותי כשקראתי לראשונה שזו בעצם האנטי־קומדיה רומנטית ההוליוודית. כבר במפגש הראשון עם שרה היה לנו ברור שאנחנו לא רוצים שזה יהפוך בהדרגה לסתם עוד סיטקום, כי כבר היינו שם".

     

    צ'רץ' מספר בגאווה שהוא למעשה זה שכתב את הסצנה הראשונה בסדרה, בפיילוט ממש, שבה הוא מופיע מול פרקר המגלמת את אשתו המנוכרת עם מכל קפה, מתלונן שהוא נאלץ לעשות את צרכיו בתוכו כי היא תופסת את השירותים, והיא מגיבה באדישות מושלמת ובפוקר־פייס.

     

     

    "אני ממש גאה בזה", הוא אומר וניכר שהוא ממש מתרפק על הסצנה. "גם שנתנו לי להכניס הומור כזה, ממש גס ונועז, לסדרה, וגם כי זה בדיוק מה שקבע את הטון הנכון לסדרה שהולכת למקומות צורבים כאלו בתוך חיי הנישואים. זו גם הייתה הדרך שלנו לומר לקהל: 'זו לא סדרה בשביל אבא שלכם', זה משהו חדש ונועז. ויש בסדרה גם ממד עצוב: זה לא רק על הזוג, אלא על ההתפרקות שעוברת משפחה עם תהליך הגירושים, ועל הניסיונות לשקם אותה ולחזור לנורמליות, שבזה מתמקדות עונות 2 ו־3".

     

    שרה ג'סיקה פרקר
    שרה ג'סיקה פרקר

     

    מה שרה חשבה על בדיחת השירותים הזו?

     

    "היא קרעה אותה מצחוק", אומר צ'רץ'. "היא אמרה שזה רגע קומי אפל ונהדר, שמאתחל את הסדרה. זה ממש הצחיק אותה, מה שכמובן עמד בניגוד לאופן שבו היא צריכה לשחק בסצנה - אדישה ומרוחקת".

     

    צ'רץ' גם מספר שבין הטייקים הוא ופרקר ניסו בדיוק לאתגר כך אחד את השני - להצחיק ולשבור את הפאסון זה של זו. "כן, היינו מנסים לגרום אחד לשני לצחקק. זה מקל את האווירה, כי בסדרה עצמה אנחנו מגלמים זוג ברגעי השפל שלו. בעיקר בעונה הראשונה שבה אתה צריך להביע רגשות כמו גועל, השפלה וכעס עצום על בן הזוג. מה שהיה כשהטייקים הסתיימו עמד בניגוד לזה".

     

     

    צ'רץ' מדווח שגם מחוץ לסט נוצרה ידידות וחברות גדולה עם פרקר (אותה הוא מכנה SJ בפמיליאריות קצת דביקה). "היא אדם פשוט מקסים, נדיב, מצחיק, היא אמא נהדרת וכל זה במקביל לזה שהיא אייקון של תעשיית הבידור ושל העיר ניו־יורק בכלל. המשפחות שלנו הפכו לחברות".

     

    הקאובוי מטקסס הפך לחבר של אייקון האופנה מניו־יורק.

     

    "בדיוק כך", הוא צוחק, ועל הדרך מעדכן בגאווה שהוא כבר שלוש שנים לא ביקר בלוס־אנג'לס ובהוליווד, ונשאר נאמן לתחביבו כחוואי במשרה כמעט מלאה במקביל להיותו שחקן נושא פרסים. "יש לי כמה עדרים פה מסביב לחווה. נפצעתי ארבע פעמים. זה לא פשוט לגרום לפרות האלה לעשות מה שאתה רוצה כשהן לא רוצות".

     

    בכל התפקידים הגדולים שלך — "דרכים צדדיות", "נד וסטייסי" ועכשיו גם "גירושים" — אתה כמעט תמיד מגלם סוג של מאצ'ו אמריקאי, אבל כזה שמתפרק לנו מול העיניים.

     

    "זו אבחנה ממש יפה וממש נכונה. אני באמת מאמין שכשזה מגיע למשחק, בסוף אתה רואה על המסך את האדם האמיתי. יצא לי לראות את זה כשדיברתי עם ליאם ניסן, שחקן שאני ממש מעריץ. במציאות הוא אותה אישיות חד־פעמית שאתה רואה על המסך: כריזמטי, מרשים, כוחני ועם זאת רגיש ועמוק. ואני חושב שזה נכון גם לגביי. גדלתי כאדם ספורטיבי ואתלטי, אני כזה עד היום. אבי היה במארינס, אז משם אני משער הגיע כל החלק המאצ'ו והגברי. אבל יש בתפקידים שאני עושה משהו שמבקש גם לחקור צד אחר, את הרגע של השבר וההשפלה. גם בסדרה: הדמות שלי, של הגבר הגרוש, מפגינה בעיקר פגיעות שקטה וחוסר אונים. וזה הרגע שמעניין אותי לחקור".

     

    עשית הרבה קולנוע והרבה טלוויזיה. יש היום בכלל הבדל?

     

    "שאלה נהדרת, והתשובה היא לא. כששרה הציעה לי את הסדרה, הייתי בתקופה שבה אמרתי לסוכנים שלי שאני לא מוכן לעשות טלוויזיה, כי כבר הייתי שם בעבר ואני יודע מה זה להיות כלוא בתוך דמות - וכמה קשה היה בשעתו לפרוץ מהנישה של טלוויזיה לקולנוע כמו ג'ורג' קלוני או וודי הרלסון. רק התסריט שיכנע אותי אחרת. אבל היום בעצם אין כבר גבולות ומבחינתי הגישה בכל עונה הייתה שאני עושה סרט בין ארבע־חמש שעות על דמות שאני ממש אוהב ומפתח, וזה רק מחולק לפרקים בסוף".

     


    פרסום ראשון: 15.07.19 , 20:05