קרבות הפרוטון

קרב סוער מתנהל לאחרונה בין הנהלות בתי חולים וקופות החולים סביב פרויקט ענק לטיפול בחולי סרטן, בעלות משוערת של מאות מיליוני שקלים, שצפוי לקום בישראל.

טיפול בהקרנות פרוטונים נחשב מדויק מאוד ויעיל מאוד נגד גידולים סולידיים שונים. היתרון על פני סוגים אחרים של קרינה: ניתן לתת אותה בצורה ממוקדת ולשלוט עליה כך שתפגע בגידול בלבד, ולא באיברים שסביבו. כבר במארס 2018 פירסמנו ב"ידיעות אחרונות" על הכוונה להקים את "מרכז הפרוטונים הלאומי". אלא שהמכרז של משרד הבריאות, שמועד הגשת ההצעות אליו הסתיים בשבוע שעבר, יצר סערה במערכת. הסיבה: מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, החליט באופן חריג לאפשר לבתי החולים לחבור זה לזה, או לאחת מהקופות, כדי להגדיל את הסיכויים לזכות במכרז.

מאז מתנהל מעין "קרב ענקים", שבו בולטות שלוש קבוצות: ה"קואליציה" של בתי החולים שיבא והדסה, ה"נבחרת" של בית החולים איכילוב, רשת בתי החולים אסותא וקופות החולים מכבי ומאוחדת, ובצלע השלישית קופת חולים כללית ובתי החולים שלה, שמציעים להקים את המרכז בבית החולים בילינסון.

גורם בכיר במערכת הבריאות סיפר כי בתהליך הבחירה ישנם לחצים משמעותיים שמפעילים גורמים שונים והביע חשש כי הדבר עלול להוביל לדחייה בלוח הזמנים, מה שאומר שהמרכז לא יקום תוך שלוש שנים. יש לציין כי המרכז יהיה שייך למשרד הבריאות וישרת את חברי כל קופות החולים, אולם הימצאותו בשטח של מרכז רפואי זה או אחר תעניק לו יוקרה רבה.

|

בכל מקרה, החולים ירוויחו מקיומו: כיום כ־200 ילדים מוטסים במיוחד לחו"ל כדי לקבל את הטיפול. לפי הערכות, כשיקום המרכז יטופלו כ־1,000 חולים בהקרנות הפרוטון, מבוגרים וילדים כאחד. ערן קרן (56) עבר את הטיפול לפני שנתיים בטקסס. "חליתי בסרטן בבסיס הגולגולת, המליצו לי על טיפול בהקרנת פרוטונים, ועמותה שמסייעת לחולי סרטן עזרה לי להגיע לחו"ל ולקבל את הטיפול", הוא מספר. "הסרטן שלי הצריך הקרנות מאוד חזקות, ובזכות הטיפול בפרוטונים, שמווסת את העוצמה, הצלחתי לשרוד ולהמשיך לחיות בלי שייגרם לי נזק מוחי. אם מרכז כזה יקום בארץ הוא יכול להציל חיים של מטופלים רבים".

ריקי סיטון, אמו של בר סיטון ז”ל, סיפרה: “בר עבר את הטיפול כשהיה בן 24. התוצאות היו מאוד חיוביות, והוא הקדיש את שאר חייו לסייע לחולים ישראלים אחרים לעבור את הטיפול, וגם נפגש עם סגן השר ליצמן כדי לשכנע אותו שצריך ציוד כזה בארץ”.

גורם באחת הקבוצות המובילות שניגשו למכרז סיפר: "האידיאל של משרד הבריאות היה שהמרכז הלאומי ינוהל על ידי צוות חיצוני ולא יהיה באחריותו של אף בית חולים, אך הבינו שזה בלתי אפשרי והחליטו לאפשר לגשת למכרז כקבוצות. יש אנשי מקצוע שסבורים כי כל המודל של מרכז פרוטונים הוא שגיאה. מאיץ פרוטונים מתפרס על פני שני דונמים, והיו שהציעו להקים חדרי פרוטונים קטנים יותר בכמה מרכזים בארץ. השאלה האם רמת הדיוק שלהם תהיה גבוהה כמו של מרכז גדול".

סוגיה נוספת שמסבכת את העניינים נוגעת לזהותו של יושב ראש ועדת סל התרופות לשנת 2020. אם הוא יהיה קשור למתחרים במכרז, זה ייצור ניגוד עניינים, שכן אגף הטכנולוגיות המנהל את דיוני הסל הוא זה שאחראי על הקמת מרכז ההקרנות.

פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, אומר: "הגיע הזמן שנפסיק להתחרות אחד בשני ונעשה משהו משותף לטובת החולים. אנחנו בכלל מציעים את המודל השוודי: שחולה יגיע לטיפול מלווה על ידי הצוות הרפואי האורגני מבית החולים שבו הוא מטופל. כך כולם יזכו. ואם מחיר הטיפול יהיה תחרותי, זה יהיה צעד ענק עבור החולים”.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר: "אנחנו שמחים על הרצון העז של השחקנים השונים לממש את הפרויקט. הבהרנו לכולם שהמרכז יהיה לאומי ומשותף לכלל הגורמים במערכת. לא נקבל מצב שיהיה מרכז שאינו לאומי".