הניצחון של תינוק הקסאם

2002: העיר שדרות מתמודדת עם מציאות חדשה של ירי רקטות כמעט בלתי פוסק מרצועת עזה • ש', פעוט בן שנה וארבעה חודשים, משחק בחצר ביתו כשרקטת קסאם נופלת ומתפוצצת מטרים ספורים ממנו • בדרך נס, 147 הרסיסים שננעצו בגופו הקטן לא פוגעים באיברים חיוניים, והוא משתקם 2019: ש', שהפך לסמל בשדרות ועדיין נושא על גופו עשרות צלקות מהבוקר ההוא, מתגייס ליחידת העילית שייטת 13 • "אני מקווה לשמש דוגמה לנוער בעיר", הוא אומר, "שידעו שלמרות כל מה שעובר עלינו כאזרחים - תמיד אפשר לצמוח ולהגשים חלומות"

אלה היו החודשים הראשונים במציאות החדשה של העיר שדרות, שלמעשה כבר מלווה אותה כמעט שני עשורים: ירי קסאמים מרצועת עזה כמעט ללא הפסקה. אבל בשנת 2002 האיום היה מסוכן וטראומטי לתושבי העיר ויישובי עוטף עזה, שהחלו לתרגל הימלטות בכל פעם שנשמעה אזעקת "שחר אדום", שהפכה בהמשך ל"צבע אדום".

 

בימים שלפני מערכת כיפת ברזל, העיר שדרות כלל לא הייתה מוגנת, והאזרחים שילמו מחיר כבד. ש', אז פעוט בן שנה וארבעה חודשים, וכיום נער בוגר בן 18 שמתגייס בקרוב לשייטת 13, נפצע באחד האירועים הקשים שקרו בעיר, שרק בדרך נס לא הסתיים בתוצאה חמורה הרבה יותר. ש' שיחק בחצר הבית כששוגרו לעבר העיר שתי רקטות קסאם מאזור שכונת בית חנון. אחת מהן פגעה בחצר הבית, ושלחה עשרות רסיסים לגופו הקטן - 147, ליתר דיוק, כך גילו הוריו בהמשך.

 

"שמעתי פיצוץ ויצאתי לחפש את ש'", סיפרה אז אמו, "ראיתי אותו עומד בחצר וכולו מכוסה דם. הרמתי אותו ורצתי איתו החוצה. הגיעו פארמדיקים ופינו אותו לבית החולים". בדרך נס, הרסיסים לא ננעצו עמוק מדי בגופו של ש' ולא פגעו באיברים חיוניים. הרופאים טיפלו בש' שעות ארוכות והוציאו מגופו הקטן רסיס אחר רסיס, בגודל של חצי סנטימטר ואפילו יותר, עד לגודל של 5 ס"מ. לאחר כמה ימי אשפוז שוחרר ש' לביתו בשדרות, כעל גופו צלקות ותחבושות.

 

היום, למרות שהוא נושא על גופו לפחות 60 צלקות מאותה פגיעה, ש' כמעט ולא זוכר בבירור דבר מאותו בוקר. אבל לדבריו, הנפש זוכרת מפעם לפעם שלא במודע. "מדי פעם, כשאני ישן או עוצם עיניים, אני יכול לשמוע צעקות או סירנות של אמבולנס, המולה, משהו עמום כזה כמו בסרט, רעשים של חפצים נשברים. סוג של זיכרון רחוק. אבל מעבר לזה - אני כמובן לא זוכר דבר, אלא רק מסיפורים", הוא מספר ל"ידיעות אחרונות" רגע לפני גיוסו לצה"ל.

 

האירוע המשמעותי ליווה את ש' כל חייו, והוא הפך לסמל בשדרות. כל תושבי העיר מכירים את הנס שקרה לו, והוא מרבה לספר על המקרה במסגרות שונות. "הוא קיבל את חייו במתנה", אמר בזמנו אביו. למרבה המזל, ש' לא סובל ממגבלה פיזית בעקבות הפגיעה, מה שאיפשר לו לנסות להגשים חלום ילדות: להתגייס ליחידת העילית שייטת 13. ש' לא ויתר לעצמו, התאמן והתכונן וניצב בשיאו בפני הגיבושים המפרכים. לאחר שורה של מבדקים וגיבושים, לאחרונה קיבל את הבשורה המשמחת שהתקבל לשייטת. "פשוט החלטתי שאחרי הכל אני יכול לעבור בהצלחה את הגיבושים", הוא מספר. "זה היה פשוט עניין של החלטה שהגיע ממקום של הרבה כוח רצון. לא היה קל, אבל עמדתי באתגר. אני מקווה לשמש דוגמה לבני הנוער בשדרות, שידעו שלמרות כל מה שעובר עלינו כאזרחים אפשר תמיד לצמוח ולהגשים חלומות. זה נס משמיים שאני עומד על הרגליים ושהצלחתי להתקבל ליחידה שכל כך רציתי להיות חלק ממנה כל חיי”.

 

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, נפגש בימים האחרונים עם ש' ואיחל לו הצלחה: "אני מכיר את ש' מגיל קטן, עוקב אחריו מבית הספר היסודי, דרך הישיבה התיכונית והמכינה בעלי ועד להצלחתו הכבירה בגיבוש לשייטת כנגד כל הסיכויים לאור פציעתו. אני שמח מאוד על כך שעבר את המיונים הקשים לשייטת, יחידה מובחרת ביותר. אין ספק שסיפורו מהווה דוגמה לכך שמתוך הקושי ניתן להוציא את הטוב ביותר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים