הביטחון הלאומי נועד לאפשר את קיום האומה, ויותר מכך לאפשר את קיומה לאורך זמן, באופן בטוח, מכבד וערכי. הכוח הצבאי איננו המרכיב הבלעדי בביטחון הלאומי, אך הוא ללא צל של ספק החיוני, ההכרחי והמרכזי ביותר.
מיום הקמתו, צה"ל מגן על המדינה ועל העם, מסייע לתהליכי הצמיחה והשגשוג ותורם לכלכלה באופן ישיר ועקיף. ביטחון ויציבות הם הדפנות שמגינות על גלגלי הכלכלה ומאפשרות להם לנוע בחופשיות. אין־סוף מחקרים מוכיחים את הקשר הברור: ככל שגדלה רמת הביטחון, רמת הסיכון ואי־הוודאות קטנה, היכולת וההזדמנויות להשקעה גדלות, והצמיחה עולה. יותר מכך, צה"ל עצמו הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מדינת ישראל. הוא קטר הדוחף אחריו מאות קרונות של תעשייה כבדה ותעשייה עתירת טכנולוגיה, של מפעלים וחברות התומכים תהליכי יצור, אחזקה ותפעול, ומשפיע על המשק הישראלי מקצה לקצה – מספק מקומות עבודה, ולוקח חלק בפיתוח הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל.
תרומתו של צה"ל לכלכלה מוכחת, אך ראוי להתמקד בתרומתו הערכית והחברתית. צה"ל הוא ארגון הסטארט־אפ הגדול ביותר במדינה, ואולי אחד הגדולים בעולם. סטארט־אפ לפיתוח כוח אדם וקהילה בדרכים ובשיטות ייחודיות. ארגון שמקבל בשעריו טור ארוך של בני נוער, משכבות אוכלוסייה מגוונות, ונותן לכולם הזדמנות שווה להתפתח בהתאם ליכולותיהם. מקום המגורים, ההישגים הפורמליים בהשכלה, דת, עדה וברוב המקרים המגדר, אינם נשקלים כשמציעים לחייל או לחיילת מסלול מקצועי או פיקודי. פותח בפניהם מגוון רחב של אפשרויות. בנוסף, במקרים רבים השירות חושף ומגלה באנשים תכונות שבלטו פחות עד לשלב זה. חיילים המתפקדים כחלק מצוות ותחת לחץ מגלים יוזמה ותושייה, כושר ביצוע ויכולת ניהול ופיקוד, מתבלטים, זוכים להכרה ולהוקרה, ומקודמים.
אלו תכונות אשר לא פעם אינן נחשפות במסגרות החינוך המסורתיות, והשירות הצבאי יוצר תנאים ותמריץ המעודדים תכונות אלו לפרוץ ולבוא לידי ביטוי. עובדה זו מובילה לתופעה נוספת בייחודה – והיא תחושת הביטחון העצמי שחיילים ומפקדים מפתחים. האתגרים והניסיון שצובר חייל ומפקד בצבא, ההישגים שהשיג בכוחות עצמו או כחלק מהקבוצה, היכולת להוביל משימות ולהפגין מנהיגות, מעלות אצלו את תחושת המסוגלות האישית, מזקיפים את קומתו, וממשיכים עימו גם כשהוא יוצא משערי הצבא. מדינה שאנשיה התנסו באתגרים והתגברו על קשיים, תיפקדו כחלק מצוות, הניעו אנשים, הוציאו לפועל משימות – חלקן ברמת סיכון גבוהה – והתנסו במנהיגות, היא מדינה שכל העת מוזרקת לה אנרגיה רעננה בדמות אנשים עם ביטחון עצמי, שיוזמה, תחושת מסוגלות, יצירתיות והעזה הם הקוד הפנימי שאליו הורגלו. בראייה לאומית – זו תופעה שלא ניתן להפריז בחשיבותה.
אחת הסיבות שבגינה מדינת ישראל מובילה ביזמות בכלל, ובסביבת החדשנות בפרט, היא התופעה האנושית־חברתית הנוצרת מעצם קיומו של גיוס החובה בישראל. בלי משים, מתוך הכרח ביטחוני, נוצרה תופעה ייחודית בדמות הכשרת המונים שאין כמוה – הכשרה למנהיגות צעירה ונועזת, עם ניסיון ביצועי, מבצעי ומודעות טכנולוגית מתקדמת, תוך מימוש אחריות רבה המונחת על כתפיים צעירות, ולא פעם במצבי קיצון הכרוכים בחיים ומוות. משאב אנושי זה, שהחברה הישראלית התברכה בו, הוא בדיוק המשאב שנמצא במחסור בכלכלה העולמית, ואם היינו מוציאים את מודל "צבא העם" מהקשרו הישראלי, היו הכלכלה והחברה בישראל מאבדות נכס משמעותי.
כל התהליכים הללו מובילים לתופעה נוספת, חשובה ונדירה – אינטגרציה מואצת ומוביליות חברתית. השירות הצבאי מטשטש את הגבולות שנוצרים בין חלקי הארץ, בין ערים ושכונות ובין מעמדות ואוכלוסיות. השירות הצבאי מוחק את שבילי האש בין מגזרים, עדות, רמות השכלה ומצב סוציו־אקונומי. השירות הצבאי מחבר ומאחד, ויוצר לכידות חברתית גבוהה, שאין חברה ומדינה שלא היו שואפות אליה ולא היו מציבות אותה כיעד. זאת ועוד, שוויון ההזדמנויות, הממלכתיות וגילוי התכונות אשר פורצות בעידוד השירות הצבאי הופכים את צה"ל למאיץ המוביליות הגדול ביותר במדינה, ולתופעה ייחודית בראייה עולמית. על שום כך, ובזכות כל אלו, צה"ל הוא תופעה ייחודית, תופעה לאומית, השייכת לעם, שתרומתו לחברה, לכלכלה, וכמובן ומעל לכל לביטחון - הם יוצאי דופן.
קיים דבר משמעותי נוסף – צה"ל מחזק את הזהות וההזדהות של המשרתים בו עם המדינה ועם ערכי העם היהודי, ומבצר את עקרון הממלכתיות והדמוקרטיה. צה"ל, אשר מכניס בשעריו חיילים מכל השכבות והמגזרים, מודה להם ביום השחרור, נפרד ומצדיע להם בהערכה, כשהם מנוסים יותר, בטוחים יותר, מצוידים בתכונות חיוניות לחיים, מזדהים יותר עם מדינתם ומאמינים מאוד בעצמם.
צה"ל הוא תנאי לקיום המדינה, אך השפעתו מתבטאת גם בתרומתו לחברה, לכלכלה ולערכי המדינה, וזהו חלקו הכולל בביטחון הלאומי. √
תמצית נאומו של הרמטכ”ל אמש בטקס הסיום של המכללה לביטחון לאומי
