ביום שני בצהריים, טרוט עיניים אחרי החגיגות הניצחון על נבחרת ספרד החזקה שהביאה לזכייה השנייה ברציפות של נבחרת העתודה באליפות אירופה, דני אבדיה ניסה למצוא לעצמו שנייה של שקט. כל זאת בזמן ששחקני הקבוצות היריבות עברו על פניו ושלחו מבטי קנאה לעבר השחקן המצטיין של הטורניר שהפך אותו לכוכב.

"גאלח, איך אני אעשה גאלח?", הוא מנסה להבין מה יעבור עליו כשיגיע ב־15 באוגוסט לבקו"ם לקראת גיוסו לצה"ל, ובעיקר משתדל לדמיין את הרגע שבו ספר צבאי יוריד את הבלורית המפוארת שהוא מטפח. "הצבא מודע לתרומה שלי למדינה. הוא יעשה הכל כדי לעזור לי. אשרת כמו כל חייל במדינת ישראל. תאריך הגיוס שלי באמצע באוגוסט, ממש בשיא החום, כך שאני מקווה שיהיה לי חדר עם מזגן. אם מישהו מהצבא קורא את הראיון הזה, אז שיידעו שאשמח לזה ושאני מתרגש לקראת הגיוס".

אבדיה בן ה־18 שנולד בקיבוץ בית הזורע, הוא בן יחיד לזופר אבדיה, אב ממשפחה מוסלמית שנולד בקוסובו והגיע עם אזרחות סרבית לשחק כזר בליגה הישראלית. הוא עבר ברמה"ש ובהפועל ת"א. אחרי שהתגרש, פגש בארץ קיבוצניקית ישראלית, שרון ארצי, והתחתן איתה. "אני בן יחיד ולכן גם מפונק", מעיד על עצמו אבדיה בעל עיני התכלת והבייבי־פייס. "תמיד אמא מכינה לי אוכל, אני יודע להכין כמה דברים כמו פסטה כשאני ממש רעב. לפעמים אני מסדר את החדר שלי, אבל אמא באה ועושה לי תיקונים קטנים".

את כדורסל הזהב שקיבל כמענק על תואר השחקן המצטיין, הוא לא מוריד לרגע גם במהלך הראיון. בעיני רבים, אבדיה הוא השחקן הכישרוני ביותר שגדל בישראל אי פעם. כזה שאמור, על פי התחזיות, להיבחר באחת מחמש הבחירות הראשונות בדראפט של האן־בי־איי ביוני הבא, ולהגיע לגבהים שאף כדורסלן ישראלי אחר לא הגיע אליהם מעולם, גם לא מיקי ברקוביץ' או עומרי כספי, שסוגר עשור בליגה הטובה בעולם. "עוד לא נולד בישראל שחקן כמו דני אבדיה", הסביר לנו המנהל המקצועי של איגוד הכדורסל, פיני גרשון, אחד שיודע על מה הוא מדבר.

בדיה אחרי הזכייה באליפות אירופה, ביום ראשון השבוע. פיני גרשון: "עוד לא נולד בישראל שחקן כמו דני אבדיה"

אבדיה, אתה מסכים עם הטייטל המחייב הזה – השחקן הכי כישרוני שנולד בישראל?

"זה ממש משמח אותי שאנשים חושבים ככה, ואני חושב שיש לי עוד דרך ארוכה. הטייטל הזה קצת מלחיץ. הוא מגיע גם בזכות אנשים שאני מוקף בהם - אם זה השחקנים שמשחקים לידי בנבחרת ובמכבי ת"א והמאמנים. וכל מי שעוטף אותי, החברים, הסוכן, המשפחה".

בוא נעזור לך להיכנס לפרופורציות. נכון שהיית רמה אחת מעל אליפות אירופה, והיית השחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר השחקן המצטיין – אבל עוד לא התמודדת מול שחקנים בוגרים, ועוד לא הפכת לשחקן רוטציה אפילו ביורוליג, עם מכבי ת"א למשל.

"אתם לוקחים את לוקה דונצ'יץ' (כדורסלן סלובני המשחק באן־בי־איי) שהוא הבלתי־רגיל, ואתם אומרים, למה אני לא יכול להיות כמו לוקה? לוקה הוא יוצא מן הכלל. זה אחד שגדל פעם בדור. הוא בחור שהתבגר מהר מאוד ובגיל 18 שיחק כמו שחקן בן 26. זה לא משהו נורמלי. גם מילוש תאודוסיץ' היה כזה. לכל שחקן יש את ההתפתחות שלו, אני מאוד מרוצה מזה שאני, בתור שחקן בן 18, לא מוביל עכשיו את היורוליג. אני עדיין מתפתח מדי שנה. כל אחד בזמן שלו ואני מקווה להגיע רחוק. כל מה שעשיתי עד עכשיו, זה לא בא ברגל, עבדתי המון בשביל זה, ויתרתי על הרבה דברים".

כמו מה למשל?

"לצאת עם חברים בערב, לפעמים גם לא ללכת לבית ספר. ומה לא?"

היה איזה רגע שאמרת, למה אני צריך את זה? היו לך משברים שקשורים באובדן הילדות?

"כן, יש משברים, אתה רואה את חברים שלך נהנים, ולך יש אימון בוקר ואתה לא יכול לצאת עד מאוחר. אז כן, באיזשהו שלב זה מבאס אותך טיפה. אבל הרגעים האלה של זכייה באליפות אירופה זה מסוג הדברים שאתה חושב עליהם. הייתי מוותר גם על עוד אלף מסיבות בשביל לעשות דברים גדולים כאלה".

איך נראה היום שלך?

"קודם יש לי אימון בוקר. ואני צריך לאכול כמו שצריך. אחר כך לעבוד על הגוף בחדר כושר, ואימון עם הקבוצה. אני צריך לבוא לפני האימון עם הקבוצה ולהישאר גם אחריו. זה תמיד להיות 24 שעות סביב הגוף שלי ולדאוג לו. זאת הפרנסה שלי. לא הייתי אחד שאוכל נכון והתחלתי לעשות את זה. אני אחד שלמשל עושה אימוני מדרגות אחרי משחקים, כמו המשחק שהיה נגד ליטא. אמרו לי שאני הראשון שעושה את זה מאז מיקי ברקוביץ'".

צילום: אורן אהרוני

האבא ביציע

מי שהביט במרומי היציע של היכל שלמה ראה את זופר אבדיה המזוקן, אביו של דני, כשהוא לא מזיז שריר בפרצופו ולועס מסטיק. אבדיה האב זכה עם נבחרת יוגוסלביה במדליית ארד באליפות העולם בשנות ה־80 על חשבונה של ספרד, אבל יש משמעות גדולה מאוד עבורו למקום אליו הגיע דני. הוא צירף אותו בכיתה ג' לבני הרצליה, לפני שעשה את המעבר למכבי ת"א. "אף פעם לא שאלתי את אבא, שיש לו חשיבות עצומה לקריירה שלי, למה הוא יושב כל כך למעלה? זה מסתורי בעיניי, אבל אני כבר לא רוצה שהוא יירד לשבת למטה, משנה מקום משנה מזל".

אבא, זופר אבדיה. "חינך אותי להיות ווינר

אבא שלך היה מקצוען על המגרש אבל ליצן בחדר ההלבשה. איזה חינוך ספורטיבי קיבלת ממנו?

"גם אני יצאתי ליצן בחדר ההלבשה, אבל בקטע חיובי. תמיד חשוב חוש ההומור. חשוב גם לדעת לבודד את הדברים על המגרש. אבא חינך אותי להיות ווינר. היה לי חינוך משני הצדדים, חינוך נוקשה סרבי מצד אבא, ויד תומכת מצד אמא. היא חינכה אותי יותר בצד החברתי. יש לה חשיבות עצומה במקום שאליו הגעתי. היא תומכת בי מאוד ועוזרת לי. היא מאוד חכמה ומבינה את החיים".

יש פסיכולוגים שאתה מתייעץ איתם במהלך השנה?

"במכבי מביאים לנו פסיכולוג. אני מדבר איתו לפעמים כשיש לי קושי. לפעמים כשאני פחות משחק, אז אני מדבר איתו על זה".

אבדיה איבד לאחרונה את סבתו, שאליה היה קשור מאוד. "היא גרה בסרביה ונפטרה לפני חודש וחצי. ביקרתי אותה הרבה פעמים. היא גידלה אותי ומאוד אהבה אותי. ברגעים כאלה יש לי הרגשה שהיא מסתכלת עליי מלמעלה".

פיני גרשון שיכנע את אבא שלך שתייצג את ישראל ולא את סרביה, שהיא מעצמת כדורסל גדולה מישראל.

"גדלתי בישראל, אני מדבר עברית ומרגיש ישראלי ב־99.9 אחוז. וה־0.01 שנותר הוא סרבי. הרי רואים על המגרש שקיבלתי קצת דברים מסרביה. למשל שאני לפעמים קצת חמום מוח או עצבני על המגרש".

יש לך אמונות טפלות כאלה?

"כן, יש לי. אני לא אוהב לדבר על תארים לפני שהם קורים. ואני תמיד נוקש על עץ".

על המגרש אבדיה פשוט רקד. יחד עם ים מדר, הוא הוביל את הנבחרת סביבו להשוות שיא, שרק מעצמות כדורסל כמו סרביה וספרד מסוגלות להגיע אליו - גמר שלישי באליפות אירופה. אבל במהלך הטורניר הוא הציג גם תכונות אחרות. למשל, בשלהי משחק הגמר הוא הדליק את הספסל הספרדי, אחרי שהצדיע לעברם וצעק להם: "אדיוס".

"לפעמים אני באמת לא הדני הרגוע, אבל זה חלק מהמשחק. הספרדים לא קיבלו את זה יפה, אבל זה לא משנה. אני לא רגוע במשחק. כי כשאתה משחק על תואר ורוצה לנצח ברמות שאי־אפשר להסביר, אז אתה מתעצבן על כל טעות שמישהו אחר עושה. אני לא עושה דברים רק בגלל שאני כועס, זה גם יכול להיות מרגשות אחרים. אבל השחקנים כבר מכירים אותי ויודעים להכיל אותי".

רגליים על הקרקע

באליפות אירופה שננעלה השבוע, אבדיה הציג יכולת מעולה – אבל יחד איתה הגיעו כמה פוזות של כוכב אמיתי. "חיים על זה", הוא מסביר לי בחיוך שובב של נער צעיר שרק עתה היה חלק ממסיבת הסיום של התיכון. "אתה רוצה שיהיה איזשהו עניין וזה חלק מזה. אבל אני משתדל להישאר עם הרגליים על הקרקע ולהישאר צנוע".

זכית בשנה שעברה עם נבחרת העתודה באליפות אירופה שנערכה בגרמניה. מה ההבדל בין זכייה בחוץ לזכייה בבית?

"לזכות בבית, מול עם ישראל, עם כל הקהל הביתי שהיה שם - אין מעמד יותר מרגש מזה. כל השחקנים מרגישים כרגע בגג העולם וייקח לנו קצת זמן לרדת לקרקע. זו הייתה אליפות שונה, בעיקר באווירה. בכל משחק, ההיכל היה מפוצץ. הייתה לנו המון תמיכה. היה גם הרבה לחץ על הכתפיים בגלל הזכייה בשנה שעברה, אבל עמדנו בציפיות כי שיחקנו כנבחרת שכל אחד בה ידע מה תפקידו. ידענו להילחם על הפרקט ולהרים את הקהל, היה כיף גדול לזכות באליפות פה".

הלחץ הזה אולי הגיע בגלל שבשנה שעברה היו איתך עוד כוכבים כמו יובל זוסמן, שזכה אז ב־MVP, והפעם זה היית אתה, עם עוד שחקנים כמעט אלמוניים.

"לא כולם היו אלמוניים השנה. יש כמה שחקנים ששיחקו בעתודה גם בשנה שעברה. אבל זה לא קשור. לא היה מישהו בנבחרת שהוא מעל כולם. שיחקנו כנבחרת וכל אחד עשה את החלק שלו. אני באמת גאה בחברים שלי. גם אם הם לא היו ברמות הכי גבוהות לפני, הם הוכיחו שהם יכולים לעשות היסטוריה. אי־אפשר לבקש נבחרת יותר טובה מזו".

הצניעות שלך נחמדה, אבל כולם יודעים שאתה הכוכב.

"זו אולי קלישאה וזה נשמע לא אמין, אבל אפשר היה לראות את זה במשחקים: בכל פעם בא שחקן אחר ונתן הופעה. אז גם אם קלעתי טיפה יותר נקודות, או לקחתי קצת יותר ריבאונדים, הרבה שחקנים אחרים נתנו דברים שאולי לא נמדדים בסטטיסטיקה. כל שחקן חשוב לנבחרת הזאת".

כשאתה מחזיק את כדור הזהב הזה של השחקן המצטיין ביד, אתה מרגיש כמו ווינר?

"אני יכול להגיד שאנחנו ווינרים, כי עשינו את זה יחד. אי־אפשר לזכות בתואר כזה לבד. זה גם מעבר לשחקנים, כי זה מתחיל בצוות המקצועי שעשה עבודה גדולה. הם נתנו לנו מעטפת שיצרה לנו ביטחון במשחק. כולם באו הכי חדים שיש בכל משחק ונתנו את המאה אחוז שלהם".

חוץ מרגע הזכייה, איזה רגע אתה לוקח איתך מהאליפות הזאת?

"אני לוקח איתי את הניסיון. למדתי שככל שאתה משחק יותר משחקים, אתה צובר יותר ניסיון. אתה משחק מול שחקנים גדולים ממך, גם פיזית. אבל בסופו של דבר מה שמנצח זה הלב. לא היה לנו בנבחרת איזה אתלט־על או מישהו ענק, אבל כל אחד ידע להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון ולתת את הלב שלו על המגרש. וזה מה שניצח".

אבל מה קורה ללב הזה כשעוברים לנבחרת הבוגרת?

"נבחרת ישראל תמיד משחקת עם הלב. יש לה לב. אולי זה טיפה יותר כישרון לכאן או לכאן, כי זו מערכת אחרת עם מאמנים שונים ואנשי מקצוע אחרים. זה שזכינו בזהב בעתודה לא אומר שנזכה בזהב גם בנבחרת הבוגרת. לדעתי העתיד מזהיר. הנבחרת הבוגרת שלנו טובה מאוד ולא צריך לזלזל בה".

ספר לי על שלושה מהלכים משמעותיים שאתה זוכר מהאליפות.

"החסימה נגד אוקראינה, הסל והעבירה נגד צרפת - שזה היה מבחינתי רגע השיא. ככה ידעתי שניצחנו את המשחק. והשלשה של עידן אלבר בגמר. אבל היו עוד הרבה רגעים שהתרגשתי בהם".

ספר על החיבור עם ים מדר, שבכלל מגיע מהפועל ת"א.

"הייתי חבר שלו, אבל לא הייתי מחובר אליו כמו היום. הוא ישן איתי בחדר משהו כמו ארבעים יום. עברנו הרבה חוויות ועזרנו אחד לשני. אני גאה בו בטירוף. הוא יצא גבר ונתן אליפות מדהימה".

שחקני עבר אומרים שמה שמיוחד בנבחרת זה שאין כסף. כולם משחקים אחד בשביל השני, עוברים חוויות ביחד. שתף אותנו קצת במה שקורה מאחורי הקלעים.

"היו הרבה רגעים כאלה, מצחיקים וכיפיים. אני יכול להגיד שאני וים איחרנו לא מעט".

לקראת עונה במכבי

אבדיה זכה לחשיפה עצומה בימים האחרונים, אבל בעוד כמה שבועות יגיע מבחן נוסף במכבי ת"א, שבה ימשיך לשחק גם בעונה הבאה, לקראת היציאה שלו לליגה הטובה בעולם בקיץ הבא. לשלב הזה אבדיה יגיע במעמד אחר. בכל זאת, הוא השחקן היחיד בהיסטוריה שנבחר שנתיים ברציפות לחמישיית המצטיינים באליפות אירופה עד גיל 20 וגם זכה בתואר ה־MVP. הוסיפו לזה את נתוניו הפיזיים המרשימים (גובה 2.04 והוא עדיין צומח), את העובדה שזו השנה האחרונה שלו בכדורסל האירופי וגם את הצהרתו של מאמן מכבי, יאניס ספרופולוס, שייתן לו יותר דקות משחק.

מאמן מכבי ספרופולוס. הבטיח עוד דקות

באיזשהו שלב בעונה החולפת הבינו במשפחת אבדיה שהיהלום שלהם לא יקבל יותר מדי דקות במכבי או ביורוליג, אבל החליטו שלא לשבור את הכלים. למרות שזכה לאין־ספור הצעות מקבוצות בליגת־העל, עם הבטחה לדקות משחק משמעותיות, אבדיה סירב לכולן. במקום זאת, הוא בחר להשתתף בכמה שיותר מחנות אימון לשחקנים המובילים בגילו בעולם, ולצאת לטורניר היורוליג לנוער עם מכבי ת"א.

הסיבה ברורה - כמות הג'נרל־מנג'רים, המאמנים, עוזרי המאמנים, הסקאוטים והעיתונאים האמריקאים שמגיעים לאירועים האלה היא עצומה. לכן היא שווה לו הרבה יותר "זמן פרסום" מבחינת הרצון שלו להגיע לאן־בי־איי, מאשר עוד כמה דקות משחק בקבוצה בינונית בליגת־העל. השיטה הזאת עבדה עבורו בענק כאשר נבחר גם ל־MVP בכל מחנה שאליו הלך.

מה הציפיות שלך לקראת העונה הקרובה במכבי ת"א?

"יש לנו עונה עמוסה במכבי. אני אמשיך לעבוד קשה כמו שעשיתי עד היום. אלחם על הדקות שלי. מכבי עושה איתי עבודה מדהימה ואני מעריך אותם על זה, במיוחד את מאמן הנוער אורן אהרוני ואת המאמן הקרואטי שמעי אותי כל בוקר ואליקו פרוביץ'".

עכשיו כולם מצפים שמכבי תיתן יותר קרדיט לשחקן הישראלי הכי טוב.

"במכבי אתה צריך להראות יכולות. זה לא מספיק להיות רק ישראלי. אני מקווה שהשנה אני אתפתח במשחק שלי והיכולות יעלו".

אתה לא מצפה לקבל יותר דקות משחק?

"אני לא יכול להגיד שאני מצפה. זה לא יהיה נכון לחשוב שאחרי שזכיתי בשתי אליפויות, אבוא למכבי ואהיה המלך שם. זה לא הולך ככה. יש שחקנים אחרים במכבי שגם עשו דברים מרשימים בקריירה שלהם, צריך לנסות לתפוס את המקום שלך".

בדרך לאמריקה

"23 נקודות, 7 אסיסטים ו־3 חסימות לדני אבדיה בגמר. הוא קלע שלשות מחצי מרחק, הראה את יכולת המסירה שלו ואת האינסטינקטים בהגנה. הוא הוכיח שהוא נחשב בצדק לבחירת טופ־5 בדראפט של 2020" – כתבו כתבי ספורט בכירים מארה"ב על היכולות של אבדיה.

בארה"ב אוהבים להיכנס לפרטים הכי קטנים שאפשר בנוגע לשחקנים. אתרי הדראפט למיניהם מוצפים בדוחות סקאוטינג על אבדיה מכל מחנה אימון או טורניר נוער שבו דָּרך. כך למשל כתב עליו אוון תומאס, הכתב של nbadraft.net הנחשב, אחרי שצפה בו במחנה "כדורסל ללא גבולות" שנערך בשארלוט, כחלק מסוף שבוע האולסטאר באן־בי־איי: "לאבדיה יש גוף טוב ביחס לעמדה שלו, והוא היה הקלע הטוב בכל המחנה, עם קשת טובה בזריקה ובלי בזבוז אנרגיה בטכניקה. כמו כן, הוא הראה עבודת רגליים טובה בהתקפה וגם את היכולת לקחת זריקה אחרי כדרור. אבדיה לקח שחקנים נמוכים ממנו לפוסט וחילק מסירות טובות מהסיטואציות הללו".

אחרי אליפות אירופה, הדירוג שלו בדראפט המשיך לזנק. ב־draftsite.com הוא קפץ למקום החמישי המכובד, אחד לפני לאמלו בול. גם באתר bleacherreport.com הנחשב, אבדיה מופיע במקום חמישי.

דני, מדברים עליך היום בטופ־5 בדראפט.

"את המילה אן־בי־איי תמיד כיף לשמוע, אבל יש לי עוד דרך לעשות עד שזה יגיע. אני מבין שמסמנים אותי, אבל זה לא אומר שאני אעצור את העבודה הקשה. אני רוצה להצליח בכל מקום שאני נמצא בו".

תתאכזב אם לא תהיה בטופ־5 בדראפט?

"לא. יש שחקנים שנבחרו גם בסיבוב השני והם היום פורחים באן־בי־איי. יש שחקנים שעד לפני שנה היו אלמוניים לגמרי והיום הם כוכבים או שחקני יורוליג. שחקן טוב יכול לצוץ מכל מקום".

בסרביה משווים אותך לדיאן בודירוגה, המחמאה הגדולה ביותר.

"בודירוגה שחקן סופר־חכם. הבן אדם לא קפץ סנטימטר מהרצפה, אבל עשה סלים גדולים. הוא שחקן שאני מאוד אוהב. בכלל, אני אוהב לראות שחקנים חכמים יותר מאשר את אלה שעושים דאנקים, כמו דה קולו ותאודוסיץ׳. אלה שחקנים שרואים עם כמה שכל והבנה הם משחקים. זה הרבה יותר מרגש אותי מבלוק או דאנק יפה".

השחקן בודירוגה. "סופר־חכם"

במחנה האן־בי־איי, גרג פופוביץ׳, המאמן של סן אנטוניו ספרס, לקח אותך לשיחה. מה היה שם?

"אני לא זוכר. אני רק זוכר שלחצתי לו את היד והוא אמר לי להמשיך לעבוד קשה".

המאמן פופוביץ'. "אמר לי להמשיך לעבוד קשה"

על הקריירה של עומרי כספי היית חותם עכשיו?

"זה כבוד. אני מאוד מעריך את כספי והכי מפרגן לו. הוא שחקן גדול, 11 שנים באן־בי־איי. זה לא בא ברגל, אני מאחל לו שתהיה לו המשך קריירה מופלאה ושיסיים אותה בכבוד".

יש שאומרים שאתה הולך להיות לוקה דונצ'יץ' הבא?

"יכול להיות. אבל אני לא רוצה שישוו אותי לאף אחד. דונצ'יץ' שחקן מדהים, אבל אני רוצה להיות אני, רוצה להיות דני".

השחקן דונצ'יץ'. "גדל פעם בדור"

אז איפה נראה את דני אבדיה בעוד חמש שנים מהיום?

"מקווה שמצליח. אני רוצה להיות בסביבה טובה עם אנשים שאוהבים אותי ודואגים לי. מבחינתי זה הכי חשוב".

מסלול של מטאור

2017 - חותם בגיל 16 לשש שנים במכבי ת"א.

2018 - זוכה באליפות אירופה עם נבחרת העתודה עד גיל 20 ונבחר בחמישיית מצטייני הטורניר.

2018 - נבחר כמצטיין מחנה "כדורסל ללא גבולות" והפך לשחקן הראשון שזכה במחנה האירופי והבינלאומי.

2019 - משחק בחמישיית טורניר הנוער של היורוליג.

2019 - זוכה באליפות אירופה שנייה עם נבחרת העתודה ונבחר למצטיין הטורניר.

2019 - מוזכר בחמישייה הראשונה של הדראפט לאן־בי־איי.