ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלעד גרשגורן
    ספורט • 28.07.2019
    "אני מתחרה בשביל גאיה. עד ההריון עשיתי הכל בשביל עצמי"
    בזמן ההיריון היא הגיעה למשקל 105 קילו, חזרה להתאמן חודשיים בלבד לאחר הלידה, ועכשיו היא מתחילה את המסע לאולימפיאדה אחרי שנה וחצי מחוץ למזרנים • המתאבקת אילנה קרטיש מבטיחה להגיע לטוקיו, והפעם תרשמו אותה שם יחד עם הבת שלה
    מיקי שורץ

    אין ספק שאחת ה"טראומות" הגדולות שגוף האישה יכול לעבור היא היריון. אילנה קרטיש, סגנית אלופת אירופה בהיאבקות ארבע פעמים רצופות (2013־2016), הגיעה במהלך ההיריון של גאיה בתה הבכורה למשקל של שלוש ספרות - רחוק מאוד מהמשקל שבו היא מתחרה, עד 68 קילו.

     

    עכשיו, שלושה חודשים בלבד אחרי שילדה, היא כבר עמוק באימונים לקראת ניסיון ההעפלה לאולימפיאדת טוקיו. ביום חמישי תמריא לסדרת תחרויות באירופה בהן תיקח חלק אחרי שנה וחצי של היעדרות מהמזרן: "התגעגעתי מאוד לרגע שאוכל להראות שחזרתי לעצמי ואני על המפה".

     

    עכשיו כשיש לך את גאיה, איך עוזבים לתחרות?

     

    "לתחרויות הקרובות היא ובעלי ילוו אותי אחרת זה פשוט לא יצליח לי. זה יעשה לי טוב ויוריד ממני דאגות".

     

    מה ההבדל באילנה לפני ואחרי גאיה?

     

    "המוטיבציה. גאיה דוחפת אותי ועכשיו אני מתחרה בשבילה ובשביל דימה בעלי. עד ההיריון הייתי עושה הכל בשביל עצמי. אם הייתי יודעת שזה ככה הייתי עושה את זה קודם".

     

    לפעילות מלאה חזרה קרטיש באישור הרופא חודשיים אחרי הלידה, תוך שהיא משילה מגופה את הקילוגרמים המיותרים שצברה בחודשי ההיריון: "הגעתי למשקל 105 קילו. לא התבאסתי ולא נגעלתי מעצמי אלא הייתי אופטימית. אמרתי לעצמי שהגעתי למקסימום ושהיציאה מהשגרה הייתה גם נחמדה. מצאתי את עצמי ברגעים היפים שלי בחיים. להיות בהיריון זה כיף ויפה ואפילו השווצתי בזה, אבל זהו, חזרתי כבר למשקל הרצוי".

     

    יש כאלה שהרימו גבה על החזרה המהירה לאימונים?

     

    "היו כאלה שהופתעו, אבל בגדול פירגנו. חברות שילדו לא הצליחו להבין למה אני לא יושבת בבית אלא כבר מתרוצצת. כולם חשבו שייקח יותר זמן אבל לי היו תוכניות משלי. בהתחלה בעלי ואני היינו מטיילים עם העגלה, אחרי זה שילבתי אימוני בריכה. הייתה פעם שחטפתי הלם מעצמי כשנתקלתי בסבתות שהיו בכושר יותר טוב ממני - אני, ספורטאית אולימפית!"

     

    "אחרי ריו כבה לי החשק"

     

    קרטיש (29) התחילה להתאמן בכלל בג'ודו בגיל 5 ורק בגיל 20 עברה להיאבקות: "לא אשקר שאני אוהבת מאוד ג'ודו ואני עד היום מתאמנת בזה עם אבא שלי, אבל אני לא מצטערת על המעבר. מה שיפה זה שלמדתי לשלב בין שני הענפים".

     

    בכל זאת, יכול להיות שפיספסת כשהחלפת ענף?

     

    "השאלה הזו תמיד תישאר פתוחה. מה שכן, הגעתי בהיאבקות לתוצאות שלא יכולתי לחלום עליהן כשהייתי בג'ודו. נכנסתי לדפי ההיסטוריה עם הישגים שאף אישה בישראל לא עשתה וזה מכובד".

     

    לאולימפיאדת ריו קרטיש הגיעה עם המון ביטחון, אבל האירוע הפך עבורה לטראומה עם הדחה מהירה כבר בקרב הראשון: "באותו זמן לקחתי את זה קשה", היא מודה. "היום אני חושבת על זה פחות. עשיתי טעות כשקראתי טוקבקים קשים. אנשים לא מבינים שגם אם לא הצלחתי מגיעים לי כבוד והערכה על ההשתתפות במקום המכובד הזה".

     

    ואיך יוצאים מזה?

     

    "בהתחלה ירדה לי המוטיבציה. כבה לי החשק. אבל בהמשך הרימו אותי ונתנו לי את האמונה שאני יכולה לחזור להיות טובה. בניתי את עצמי מחדש. ממש חיברתי את החלקים השבורים לחתיכה אחת שלמה".

     

    את עדיין סבורה שנעשה לך עוול שם?

     

    "זה היה לא הוגן, אבל אני גם מאשימה את עצמי. מבחינה מנטלית איבדתי את עצמי, דבר שלא אופייני לי. הרגשתי מיואשת מהשיפוט ומחוסר הצדק שם. היום חד־משמעית אדע איך להגיב לדבר הזה. אבל כל מה שקורה הוא לטובה ומוביל אותנו לדבר הגדול הבא. דברים לא קורים סתם".

     

    ולמה שבטוקיו ילך לך יותר טוב?

     

    "על זה אענה בגוף שלישי. כי אילנה היא לוחמת עם כוח רצון מטורף. זה החלום שאני חולמת ואני אומרת שאני הולכת לעשות את זה" .

     

    ואם זה שוב יתפקשש?

     

    "בטח חשבת שאגיד לך שאפרוש אבל ממש לא, זו לא אופציה מבחינתי. חוץ מטוקיו יש אופציה לעוד מדליות. למרות שאני לא יודעת את מי אפגוש על המזרן אני מאמינה בעצמי, כי אני זאת שרוצה ואני זאת שאשיג".

     

    מה הסיכוי שתהיי חלק מהמשלחת לטוקיו מ־1 עד 10?

     

    "10. אם אחשוב 2 או 3 - לא אגיע".

     

    ומה הסיכוי שתהיי על הפודיום?

     

    "אני יודעת שאבוא האילנה הכי טובה שהייתה עד היום ואני מקווה שזה יהיה מספיק טוב לפודיום. אולי מיותר לנו לדבר על זה כי צריך לעשות".

     

    מה דעתך על ההשקעה של המדינה בענף?

     

    "ברגע שיש הישגים המדינה נותנת מה שצריך. הבעיה היא כשאין הישגים ואז קשה לקבל תמיכה. בעבר היו לי תקופות בהן נסעתי להתאמן עם הטובים ביותר במסגרות שאין בארץ והכל היה על חשבוני במשך שנתיים. היום למזלי זה השתנה לגביי". את קרטיש מלווים שני ספונסרים, הרבלייף וברידג'סטון, שמימנו אותה גם בתקופת ההיריון, אבל גם היא יודעת שלא לכל ספורטאי יש את המזל הזה.

     

    "הבנתי שיש הרבה אינטרסים במועצת העיר"

     

    באוקטובר האחרון קרטיש נכנסה למועצת העיר חיפה מטעם מפלגת "ישראל ביתנו" במחוז הצפון. לאחר קצת יותר מחודש היא הודיעה על פרישתה על רקע מה שהוגדר "סיבות אישיות" וללא הסבר מפורט: "אני מעדיפה לשמור את הסיבות לעצמי". עכשיו היא מרשה לעצמה לפרט קצת יותר: "פתאום לא ראיתי את עצמי בתוך זה. באתי במטרה לשפר את הספורט בחיפה והבנתי שיש הרבה אינטרסים מסביב ושאצליח לקדם את הספורט בלי להיות במועצה, אלא בדרך שלי".

     

    זאת אומרת ששרת הספורט כבר לא תהיי?

     

    "למה לא? זאת עדיין אפשרות. אני עדיין פעילה במפלגה. אני גם לוקחת חלק בוועדות כנציגת ציבור. עכשיו אני רואה לנגד עיניי רק דבר אחד והוא האולימפיאדה, אבל השאיפה לעתיד היא להיות שרת הספורט".

     

    את מתגוררת בשכירות בקריית אליעזר, שלא נחשבת שכונה יוקרתית. למה לספורטאית ברמתך אין בית?

     

    "כי זה המצב. כל דבר בזמנו. כשאני מסתכלת על העתיד עשר שנים קדימה אני רואה אותנו עם בית משלנו".

     


    פרסום ראשון: 28.07.19 , 23:21