yed300250
הכי מטוקבקות
    1927: רעידת האדמה הקטלנית בטבריה
    24 שעות • 29.07.2019
    ביום שהאדמה תרעד
    אנחנו יודעים שלמעשי האדם יש השפעה על מזג האוויר וההתחממות הגלובלית, אבל האם אנחנו אחראים גם לרעידות האדמה שתוקפות במפתיע? מיוחד: מחקר חדש של המכון הגיאולוגי קובע — שאיבות מים בצפון הארץ גרמו לשרשרת רעידות האדמה שהתרחשו בטבריה ובסביבת הכנרת בשנים האחרונות. אז האם אנחנו בדרך לאסון טבע הרסני? רשות המים בתגובה: "נלמד את תוצאות המחקר ונפעל בהתאם"
    נעם ברקן

    4 ביולי 2018. תושבי טבריה וסביבת הכנרת מתעוררים בבהלה. השעה 4:50 לפנות בוקר, האדמה רועדת וכל הבית מתנדנד מצד לצד. הרעש המפתיע, בעוצמה של 4.1 בסולם ריכטר, היה ראשון בשרשרת מתמשכת של רעידות אדמה שפקדו את האזור במהלך החודש. את טלטלת הקרקע הרגישו לפרקים גם תושבי המרכז והשפלה. גם ב־2013 נרשמו כמה רעידות אדמה יוצאות דופן באותו אזור ממש, צפון־מערב הכנרת. שני האירועים הלא שגרתיים האלו הדליקו נורה אדומה אצל מומחים רבים שהתריעו מפני רעידת אדמה גדולה שתכה באזור בממדים שטרם נראו בישראל יותר מ־90 שנה, מאז הרעידה הגדולה שהכתה בישראל ב־1927.

    מתקן קידוח לשאיבת מים בצפון
    מתקן קידוח לשאיבת מים בצפון

     

    ד"ר נדב וצלר, סייסמולוג המכון הגיאולוגי של משרד האנרגיה, מכיר את החורבן שהשאירה אחריה רעידת האדמה הגדולה ההיא. ירושלים, יריחו, רמלה, טבריה ושכם ספגו אז את המכה הקשה: יותר מ־130 הרוגים ו־450 פצועים. בניסיון לעצור את הרעידה הגדולה הבאה הוא יצא לחקור לעומק את הסיבה לרעידות שפקדו את האיזור בשנים האחרונות. הוא חבר להידרולוג ד"ר אייל שלו ולחוקרים נוספים בעלי שם עולמי בחקר רעידות אדמה. התוצאה: מחקר חדש ופורץ דרך של המכון הגיאולוגי שמתפרסם בימים אלה, ומצביע על קשר בין קידוחי המים בגליל לבין צבר רעידות האדמה שחווינו באזור טבריה והכנרת ביולי לפני שנה.

     

     

     

    מוביל המחקר, ד"ר נדב וצלר
    מוביל המחקר, ד"ר נדב וצלר

     

    רעידות אדמה מעשה ידי האדם הן כבר דבר מוכח. באוקלהומה שבדרום ארצות־הברית נרשמה עלייה משמעותית ברעידות האדמה בעקבות קידוחי נפט. גם בהולנד התופעה מוכרת. "קידוחי נפט והקשר לרעידות האדמה הם נושא מאוד חם בכל כנסי הסייסמולוגיה", אומר וצלר. "כשהתחילו לשאוב מים מאקוויפר הגליל, אף אחד לא חשב ששאיבות מכמה קידוחים יכולות לייצר רעידות אדמה. היום אנחנו כבר יודעים שיש להן השפעה. אני מקווה שמי שאחראי על העניין ייקח את הממצאים לתשומת ליבו וינסה למצוא אלטרנטיבה לשאיבות. אנחנו צריכים לייצר דור חדש שקשור יותר לטבע. יש השלכות למה שאנחנו עושים".

     

    איך בפועל זה קורה?

     

    "כששואבים נפט, משתמשים בהרבה מאוד מים. היחס הוא 1:24 — כלומר, על כל חבית נפט משתמשים בכ־24 חביות מים. את המים האלה מחדירים חזרה לאדמה ולמעשה משנים את הלחץ התת־קרקעי. זה מייצר הרבה רעידות אדמה שמייצרות עוד רעידות שמגיעות אפילו לעוצמה 5. אנחנו רואים את זה גם בהולנד, כתוצאה משאיבת גז ונפט. את השינויים על פני השטח אפשר לראות בתצלומי הלוויין".

     

    הקרקע שוקעת

     

    מה שלמעשה עורר את חשדו של ד"ר וצלר הוא שרשרת רעידות יוצאות דופן. הכנרת היא למעשה בור מתחת לפני הים, ובמהלך מיליוני שנים האזור שוקע, אמנם בקצב איטי יותר מים המלח, אבל עדיין שוקע. הכנרת, ים המלח וגם מפרץ אילת יושבים על מערכת שברים טקטוניים שנקראים "מערכת העתק ים המלח", או בשמם המוכר יותר — השבר הסורי־אפריקאי.

     

    "זו למעשה מערכת שברים שפועלת בכיוון צפון־דרום לאורך הגבול בין ישראל וירדן, ובכנרת השבר נמצא בצידה המזרחי. השבר פועל מזה 20 מיליון שנה. כשאנחנו מסתכלים על רעידות אדמה, אנחנו מצפים שהן יתרחשו בסמוך לשבר הראשי — הסורי־אפריקאי. אנחנו מקליטים במכון הגיאופיזי רעידות אדמה מאמצע שנות השמונים. אנחנו יודעים לתארך רעידות אדמה קדומות יותר על פי שרידים ארכיאולוגיים, כמו תזוזות של אחד הקירות של המצודה הצלבנית הממוקמת על השבר ונמצאת בצידה הצפוני של הכנרת. כך אנחנו יודעים מתי היו רעידות אדמה חזקות לאורך השבר ויודעים שהאזור חווה רעידות אדמה חזקות במהלך אלפיים השנים האחרונות. על סמך זאת אנחנו משערים שבאותה מחזוריות יתרחשו רעידות אדמה בעתיד הקרוב והרחוק. רעידת האדמה המשמעותית האחרונה הייתה ב־1927, והמחזוריות מדברת על רעש משמעותי מעל עוצמה 6 שמתרחש באיזשהו מקום על השבר הראשי כל כ־100 שנה, פחות או יותר".

     

     

    אבל ב־2013 התרחשה מגמה חדשה: שרשרת רעידות אדמה בעוצמה 3 ומעלה שפקדו את האזור התמקמו דווקא בצד הצפון־מערבי של הכנרת ולא על אותו שבר ראשי מוכר בצד המזרחי. גם עומק הרעש היה רדוד יחסית לרעידות המוכרות מהעבר, והוא הוגבל לעשרה קילומטרים מתחת לפני השטח. "אם בדרך כלל יש לנו בין רעידה אחת לאפס רעידות בשנה, לפתע היו לנו 5 רעידות אדמה בעוצמה 3 ב־2013, 12 רעידות בעוצמה 3, ועוד שתיים בעוצמה 4 ומעלה. זה כבר מעורר חשד", אומר וצלר. "עוד דבר מוזר ומעניין הוא היחס בין רעידות אדמה גדולות לקטנות. אנחנו יודעים שאחרי רעש מרכזי אנחנו חווים אפטר־שוקים. בשני הצברים האלו לא הייתה רעידה ראשית חזקה - היה אוסף רעידות בלי יחס מוסבר. כמו כן, התזוזה הייתה שונה מזו שמוכרת לנו".

     

    במשך עשורים הכנרת סיפקה שליש מצריכת המים של ישראל. הצריכה הזו עלתה, ובעקבות שנות הבצורת המפלס ירד, עד שבשנות ה־90 הוחלט להפסיק לשאוב מים מהכנרת ולחפש אלטרנטיבה. החלופה הגיעה מקידוחי מים באזור הגליל. "מדובר באוסף קידוחים שיורדים כמה עשרות או מאות מטרים לתוך אקוויפר המים המתוקים", מסביר וצלר. "כשאנחנו מסתכלים על מפלס האקוויפר, אנחנו רואים שהוא יורד בכל אזור בכמה עשרות מטרים. כשאנחנו מדברים על ירידה של 50 ס"מ בכנרת אנחנו נחרדים, כאן אנחנו מדברים על ירידה של 50 מטרים".

     

    אז איך בדקת את הקשר בין השינוי לרעידות?

     

    "התייעצתי עם פרופ' אמילי ברודצקי מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה־קרוז, והתחלנו לחפש תנועה על פני הקרקע. פנינו לפאלק אמלונג מאוניברסיטת מיאמי, הנחשב לאחד המובילים בתחום של חישה מרחוק. הוא עוקב אחר תצלומי הלוויינים שמקיפים את כדור הארץ ומתמקדים בכל 14 יום באותה נקודה, ואז ראינו איך פני השטח משתנים עם הזמן. נתוני הלוויין מראים לנו אזורים ששוקעים — בקיץ אין גשם ויש שקיעה, במהלך החורף האקוויפר מתמלא ויש עלייה. למרות העלייה אנחנו רואים לאורך זמן שהאזורים הקרובים לקידוח שוקעים. בגדול יש תגובה על פני השטח לחוסר במים בתת־הקרקע".

     

    השינוי הזה הספיק להיפותזה?

     

    "תדמייני שיש שבר שנמצא כרגע בכנרת. השבר יציב כי יש עליו לחץ שמקיף אותו מכל הכיוונים. אם עשרה קילומטרים ממנו אנחנו משנים את הלחץ, מורידים מהעומס, לפתע אין קפיץ ששומר על השבר שלא יזוז מזרחה־מערבה. ברגע שהלחץ יורד מתרחשות אותן רעידות אדמה. צריך להבין - זה אזור מורכב מבחינה גיאולוגית. השברים הקטנים מתחילים להרגיש את שינויי הלחץ שקרובים לפני השטח ומתחילים לזוז. בכך הם מייצרים את גלי הרעידות שחווינו. זה הקשר בין השאיבות, שקיעות פני השטח, שינויי הלחצים ורעידות האדמה שהיו לנו בכנרת".

     

    אז איך אתה מסביר את זה שלא היו רעידות בין 2014 ל־2017? היו פחות שאיבות?

     

    "צברי רעידות האדמה ב־2013 וב־2018 התרחשו אחרי ירידות תלולות של פני השטח בעקבות השאיבות. כלומר, יש קורלציה. לא בחנו את התזמון המדויק של הרעידות ביחס לשאיבות, ובהחלט נרצה להמשיך לחקור את הנושא. אני מקווה שהמחקר הזה יהיה ראשון באוסף מחקרים שנפתח בנושא. אנחנו רוצים לבחון את זה באופן מפורט ולבנות מודל שיכלול בתוכו עוד אלמנטים שלא הוכללו במודל הראשוני, ובכך להסתכל על כל התהליכים ברזולוציה יותר גבוהה".

     

    "חייבים לעצור את השאיבות"

     

    וצלר מאמין כי תוצאות המחקר שהוביל צריכות בהחלט לעורר מחשבות חדשות על כל נושא שאיבת המים. רעידות האדמה המקומיות ב־2013 וב־2018 אמנם פחות הורגשו ולא גרמו לאסון בחיי אדם ורכוש, אבל האסון הגדול מחכה מעבר לפינה, וברור שכל רעידה שכזו רק מערערת את האזור עוד ועוד, ודאי כשמדובר במרחק של עשרות קילומטרים בודדים בין מוקד הרעידות לשבר הסורי־אפריקאי.

     

    דוח מבקר המדינה בנושא "מוכנות לקראת רעידת אדמה, מבנים ותשתיות" שהתפרסם ביולי 2018 הצביע על שורת ליקויים בהיערכות המדינה לתרחישים הקשים. "מומחים בתחום סבורים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, על כל השלכותיה הקשות, היא כמעט ודאית", ציין מבקר המדינה היוצא יוסף שפירא. "השפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, יש להיערך ל־7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים, 28 אלף בניינים עם הרס כבד, ו־170 אלף חסרי קורת גג".

     

    "נצטרך בהחלט לשקם את משק המים", מסביר וצלר, "ואם עוד חוקרים יאמצו את ההיפותזה הזאת, נצטרך למצוא חלופה ולשקם את האקוויפר. זאת אסטרטגיה שרשות המים צריכה לקחת בחשבון. מצד אחד מחר יכולה להתרחש רעידת אדמה חזקה כחלק מהמחזוריות שאנחנו מצפים לה, ללא קשר לשברים הנוספים בכנרת. מצד שני, אנחנו יודעים שיש זרזים. יש לרעידות האדמה מכניזם — כמו שבמזג אוויר יש את הפתגם המפורסם 'משק כנפיים של פרפר יעורר טורנדו בקצה השני של כדור הארץ', אנחנו יודעים שיש קשר בין רעידות אדמה אפילו רחוקות אלפי קילומטרים בצד אחד של הגלובוס לבין רעידת אדמה בצד השני שלו. אנחנו רואים קשר סיבתי בין רעידות, על אחת כמה וכמה אם המרחק הוא כמה עשרות קילומטרים".

     

    עידכנתם את רשות המים בתוצאות?

     

    "ודאי. רשות המים ואנחנו משדרים על אותו גל מתחילת המחקר. עידכנו אותם עוד בשלב התוצאות הראשוניות ובוודאי עכשיו. המאמר עוד לא פורסם באופן רשמי, אבל כבר יש לו אימפקט".

     

    לדעתך כדאי לעצור לחלוטין את השאיבות בקידוחים בגליל?

     

    "זאת לא החלטה שלי. אני לא יכול להמליץ על דבר כזה. צריך לשים את הדברים בקונטקסט הנכון, זאת היפותזה. הצגתי את הלוגיקה של הרעיון. מחקר כדור הארץ הוא פאזל - ככל שיש לנו יותר חלקים של הפאזל כך נראה את התמונה המלאה יותר. אני מאמין במחקר הזה ואני חושב שצריך להתייחס לממצאים ברצינות ולנסות למצוא אלטרנטיבה, כי חבל על האקוויפר וחבל על ההשפעה שהשאיבות מייצרות לסביבה. אני מקווה שמי שאחראי על הנושא ייקח את הממצאים לתשומת ליבו".

     

    עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, רואה מנגד את ממצאי המחקר בחומרה. לדידו, כל אזור הכנרת רגיש מאוד מבחינה טקטונית. לכן לדבריו אסור לנו להמתין לדקה התשעים כדי למצוא פתרונות קסם. "צריך לבנות תוכנית לאומית לשיקום משק המים תוך הסתכלות לטווח הארוך", אומר ברכה. "לטפל בבארות המים המזוהמות שנסגרו באזור המרכז במקום לקדוח סביב הכנרת. בכל שנה, בוודאי בשנה גשומה כמו השנה, אנחנו רואים כמויות אדירות של קולחין ושפכים שמוזרמים לנחלים משום שהם לא מטופלים, במקום לעשות בהם שימוש בחקלאות. אנחנו רואים יותר קידוחים בזמן שיש לנו בארות מים שהושבתו בגלל זיהומים וניתן להשיב אותם לפעילות, גם לטובת החקלאות וגם לטובת מי השתייה. במקום זאת אנחנו קודחים באזורים רגישים מבחינה טקטונית בחסות רשות המים. יש פתרון ואפשר להפסיק את הקידוחים המסוכנים האלו. בוודאי יש להפסיק את הקידוחים סביב הכנרת כשיש סכנה לרעידות אדמה".

     

    מרשות המים נמסר בתגובה: "קיבלנו את ממצאי המחקר לפני מספר ימים ואנחנו לומדים אותם. נקיים בהקדם דיון מקצועי עם כותבי המחקר כדי לעדכן במידת הצורך את מדיניות ההפקה במרחב הנדון ככל שיידרש".

     


    פרסום ראשון: 29.07.19 , 20:44
    yed660100