yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: Shutterstock /א.ס.א.פ קריאייטיב
    זמנים מודרנים  • 30.07.2019
    דיכאון אחרי לידה - הגרסה הגברית
    כולם מדברים על הדיכאון הנשי אחרי לידה ועל סכנותיו, אך רק מעטים מכירים בכך שגם גברים עלולים להיקלע למשבר דומה - בעיקר כי הם לא משתפים. הבשורה הטובה: יש דרכים לטפל בבעיה
    שיר־לי גולן

    לפני תשע שנים, רגע אחרי שנולדו לו תאומות מתוקות והוא היה אמור להיות המאושר באדם, הרגיש רון גפן שמשהו אינו כשורה. הוא תיפקד אמנם - המשיך לעבוד וגם התעורר בלילות כשהיה צריך להאכיל את הבנות או להחליף להן חיתול, אבל משהו בו היה כבוי ואת שמחת החיים החליפו תחושות החמצה ותסכול. התפקוד, הוא מבין בדיעבד, היה טכני בעיקרו, נטול רגש. עברו כמה חודשים עד שהגיע לטיפול ושמע, לראשונה בחייו, על דיכאון אחרי לידה אצל גברים.

     

    גפן (42), מנהל מוצר בחברת סטארט־אפ, אב לתאומות בנות תשע ולבן ארבע, מספר: "הרגשתי איזה עומס, כובד נפשי כזה, תחושת החמצה מתסכלת מזה שאחרי כל המאמצים שהשקענו ברצון להיות הורים ואחרי הנסיעה לקצה העולם כדי שזה יקרה - יש לי שתי תינוקות מהממות בבית ואני לא באמת מרגיש כלפיהן משהו, אני לא מצליח ליהנות מזה. עברנו תהליך לא קל כזוג גברים בדרך לאבהות, כולל פונדקאות, ובמקום לשמוח הרגשתי שאני מתפקד במינימום כדי שהבית לא יקרוס אבל בעצם אין לי חשק לכלום. אין לי תיאבון, אין לי שמחה ואין לי רצון לעשות משהו. חשבתי שזה קשור לחוסר השינה שחווינו בהתחלה, שאולי זה העומס הגדול שבגידול תאומות שמשפיע עליי".

     

    איך הגיב בן זוגך?

     

    "הוא היה תומך מאוד, השתדל לשחרר אותי ולתת לי לנוח יותר, אבל זה לא ממש עזר. אחרי כמה חודשים, בעקבות שיחות איתו ועם הוריי שדירבנו אותי לגשת לדבר עם מישהו, התחלתי תהליך אצל פסיכולוג. הוא המליץ באיזשהו שלב שאפנה גם לפסיכיאטר ואיעזר בתרופות. בכל סיטואציה אחרת הייתי כנראה נעלב מההצעה הזאת ורב עם מי שהציע לי אותה, אבל במקרה הזה הדכדוך היה כל כך עמוק שהייתי מוכן לעשות הכל. הבנתי שאני לא מצליח לצאת מזה לבד. אז הלכתי לפסיכיאטר והוא אמר לי שזה דיכאון אחרי לידה. הייתי בשוק, הייתי בטוח שזאת תופעה שרק נשים חוות, אבל האבחנה הביאה איתה הקלה: או.קיי, יש לי בעיה אבל יש לה שם ואפשר לטפל בה. תוך כמה שבועות של טיפול שכלל שיחות עם הפסיכולוג ותרופות הרגשתי בן אדם אחר. הדיכאון פשוט עבר ויכולתי להעריך את העובדה שאני אבא ולתת לבנות הרבה יותר מעצמי, לבלות איתן ולשמוח בהן. לשמחתי, זה לא חזר על עצמו בסיבוב השני שלנו, כשנולד הילד. בדיעבד, ההתמודדות הזאת חיזקה את הזוגיות שלנו כי בן־זוגי נתן לי ספייס למרות שרוב המעמסה נפלה עליו, אולי כי הוא ראה שאני מטפל בעצמי ושאני נחוש לצאת מזה, ולא שוקע בדיכאון ומרים ידיים".

     

    בין עשרה ל־12 אחוז מהגברים חווים דיכאון אחרי לידה, אומר הפסיכיאטר ד"ר מיכאל שפרינץ. בין גורמי הסיכון להתפתחות הדיכאון: לידת פג, נדודי שינה, בעיות כלכליות שקיימות עוד לפני הלידה, לידה לא רצויה, דיכאון אחרי לידה אצל בת הזוג, אי־יציאה לחופשה לאחר הלידה ועוד.

     

    "הדיכאון אחרי לידה אצל גברים מתחיל בשבועות הראשונים לאחר הלידה, כשהגבר חוזר הביתה מהעבודה ולא מצליח להרגיש שהוא חלק מהקשר האינטימי מאוד בין האם לתינוק", מסביר ד"ר שפרינץ, "מתוך תחושת האאוטסיידריות הוא מתמקד בעבודה ונכנס ללופ של רצון להתקרב לתינוק מצד אחד, ורגשות אשמה על כך שהוא לא מאושר למרות שהוא אמור להיות מאושר, שמובילות למסקנה שהוא לכאורה אינו אוהב מספיק את התינוק. זה מתבטא בתחושות קנאה באם (או באב השני במקרה של בני זוג חד־מיניים), בעייפות וכמובן בעלייה ברמות העצבנות, הסטרס והחרדה. כשמוסיפים לסיטואציה המאתגרת ממילא את הפגיעה הבלתי נמנעת (והלא מספיק מדוברת) באינטימיות הזוגית - ברור שהתסכול גדל".

     

    זה קורה לרוב אחרי לידת הילד הראשון. בדרך כלל, הגברים מגיעים לטיפול בהפניית האישה שאיתם. מטבע הדברים, הטיפול כולל התייחסות למעגל הזוגי והמשפחתי - שנפגע כולו מהשינוי הדרמטי בחיים שמחוללת לידת ילד, רצוי ואהוב ככל שיהיה.

     

    "ירידה מסוימת במצב הרוח, שנמשכת שבוע־שבועיים, היא טבעית לגמרי", אומר שפרינץ, "כשהיא חדה ונמשכת זמן ממושך יותר - מדובר כנראה בדיכאון שחשוב לאבחן ושאפשר כמובן לטפל בו. בשונה ממצבי דיכאון אחרים, במקרים האלה התפקוד בעבודה לרוב לא נפגע משום שהעבודה נהיית המקלט של הגבר שחש דחוי בבית. שם נוח לו, הוא מכיר את המטלות ואת הקולגות, שם הוא מרגיש שצריכים אותו".

     

    הטיפול כולל בדרך כלל פסיכותרפיה שתכליתה לתת מקום לרגשותיו של האב הטרי וטיפול תרופתי במידת הצורך. לדברי ד"ר שפרינץ, את הטיפול התרופתי, החל מסוג התרופה וכלה במינון, אפשר כיום להתאים במדויק בעזרת בדיקה גנטית שנעשית באמצעות דגימת רוק (נויפורמג'ן), החוסכת את שלבי הניסוי וטעייה המתסכלים.

     

    "ברוב המקרים הדיכאון הזה חולף בתוך שנה לכל היותר, כשהלחצים יורדים באופן טבעי מצד אחד, והתרופות מאזנות את המשבר הביולוגי הדרמטי מצד שני", מסביר ד"ר שפרינץ, "אלא שלצערי, חלק מהגברים לא מודעים לזה או חוששים לשתף ברגשותיהם, התופעה אינה מאובחנת מספיק, וחבל. אנחנו יכולים לחסוך הרבה סבל באבחון ובטיפול יעיל". *

     

    shirgos@gmail.com

     

    yed660100