{ }
שני 09 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    הגמדים של וורוצלב. כדאי לצאת ולחפש אותם
    מסלול • 01.08.2019
    במדינת הגמדים
    תוכלו למצוא אותם בין הקתדרלות המרשימות והארמונות המפוארים, בין הגשרים הרומנטיים ובתי הקפה שנשפכים אל נהר האודר: 400 פסלי גמדים שנולדו כחלק מהמחאה נגד השלטון הקומוניסטי והפכו לסמל העיר. בדרך לצ'כיה גילתה נועה שניר את וורוצלב, פנינה פולנית אמיתית
    נועה שניר

    אם לא היו מזהירים אותי מראש, הייתי מתחילה לבכות ברגע שהגענו לדירה שלנו בוורוצלב באמצע הלילה. השעה הייתה אחת וחצי אחר חצות, הרחובות מוארים בקושי באור כתום וחלש והבניין נראה עזוב ומט לנפול. את נהג המונית הישנוני הכרחתי לחכות כדי שאם לא נמצא את המפתח שהושאר בתיבת הדואר יהיה מי שיחלץ אותנו מהשום מקום הזה, שנראה שאפילו חתול לא עובר בו בשעות הקטנות של הלילה. כשכבר הצלחנו להיכנס גילינו חדר מדרגות מצחין וטחוב, עם מדרגות עץ חורקות ומעקה שנראה כמו מלפני המהפכה הבולשביקית. בלית ברירה שיחררנו את נהג המונית וטיפסנו מעלה אל הדירה. אבל אז, אחרי שלושה ניסיונות לסובב את המנעול ושלושה התקפי לב בהתאם, פתחנו את הדלת והתמונה השתנתה מהקצה אל הקצה. זו הייתה דירה מפנקת עם חדרים גדולים ותקרות גבוהות, פרקט אמיתי, המון פרטי וינטג' בטוב טעם והמון־המון־המון ציוד מאיקאה. ראינו איקאה - הרגשנו בבית וחזרנו לנשימה סדירה.

     

    כזו היא וורוצלב: מצד אחד יש בה עליבות, הזנחה, והמון שאריות מהמשטר הקומוניסטי. מצד שני - יש בה יופי ואדריכלות קלאסית, נהר ענק וגשרים מקסימים, בתי קפה ומוזיאונים, אטרקציות לילדים והמון שאריות מהמשטר הקומוניסטי. יש בה כל מה שיש בעיר אירופית גדולה ואטרקטיבית - כנסיות מרשימות, פסלים סביבתיים ורחבות עתיקות ויפות, אבל עם כל הפזילה לתרבות המערב (יש שם יותר קניונים מבראשון מערב!), העבר של העיר ושל מזרח אירופה עדיין ניכר בכל מקום. אפשר לראות את זה החל במבנים הגותיים שבנויים לצד בנייני קוביות אפורים שרבים מהם מכוסים גרפיטי, וכלה במסעדות שחלקן טרנדיות ועכשוויות וחלקן נראות כאילו קפאו אי שם בסבנטיז, לטוב ולרע.

     

     

    רכבל בתוך הקמפוס

     

    כיכר השוק המרכזית. עיר עם אנרגיה צעירה
    כיכר השוק המרכזית. עיר עם אנרגיה צעירה

     

    בכלל לא התכוונו להגיע לוורוצלב. זו פשוט הייתה הדרך הזולה ביותר להגיע לצ'כיה והחלטנו שאם כבר אנחנו שם, נעיף מבט. העפנו - והתאהבנו.

     

    וורוצלב היא אחת הערים העתיקות והגדולות בפולין. היא אמנם פולנייה, אבל לא תמיד הייתה כזאת. בקצת יותר מ־1,000 השנים שבהן היא קיימת הספיקה וורוצלב לעבור המון ידיים - דוכסים שלזיים, מלכי בוהמיה, שליטים פרוסים, גנרלים גרמנים ומי לא כבשו אותה ונלחמו עליה. במלחמת העולם השנייה התנהלו בה קרבות רבים והוטל עליה מצור ארוך שהסתיים יומיים לפני סוף המלחמה, אז נכבשה על ידי הצבא האדום וסופחה לפולין, ומאז היא יושבת לבד בחושך.

     

    כשמגיעים אל העיר משדה התעופה יופיה מתגלה לאט־לאט. היא מוקפת בשיכוני בטון מדכדכים ודרכים עקלקלות, אבל ככל שמתקרבים אל החלק העתיק של העיר, זה שלגדות הנהר, נגלים גשרים, ארמונות וקתדרלות שלא היו מביישות את הממלכה של אנה ואלזה. וורוצלב ממוקמת בדרום־מערב פולין, לגדות נהר האודר, מה שהפך אותה ליעד נדל"ני מבוקש אצל החבר'ה ממעמד המלוכה, והוא ממשיך להיות יעד קסום עד היום, גם למי שלא שואף לכבוש חלקי אימפריה שונים. לאורך הנהר נמצאים המבנים החשובים והיפים של העיר כמו המוזיאון הלאומי, האוניברסיטה והטכניון של וורוצלב (שמתפרס על שני צידי הנהר, וכדי לעבור מפקולטה לפקולטה הסטודנטים נוסעים ברכבל מעל המים!), ספריות עתיקות ועוד. ביום היחיד שהיה לנו בעיר, לפני שיצאנו לצ'כיה, עם ארבעה ילדים ומעט מאוד שעות שינה, הספקנו לראות הרבה ונשארנו עם טעם של עוד.

     

     

    גשר השלום. נקודת ההתחלה של הטיול
    גשר השלום. נקודת ההתחלה של הטיול

     

    אפליקציה גמדית

     

    התחלנו את הטיול מגשר השלום (Most pokoju), שהופצץ ב־1945, בימיה האחרונים של המלחמה, ונבנה מחדש בשנות ה־50. בהליכה איטית לאורך גדת הנהר הגענו למוזיאון הלאומי (שבבית הקפה שלו יש פינת ציור ומשחק לילדים שהתאימה לנו בול) ומשם לבית קפה קטן על רפסודה שעוגנת במזח הצמוד. משם המשכנו ברגל אל קניון דומינקנסקה, ואחרי שאכלנו אוכל קניוני זול וטעים הלכנו לחפש גמדים.

     

    מי שמשוטט ברחובות העיר לא יכול לפספס אותם. יותר מ־400 פסלונים של גמדים מפוזרים לאורך מסלולי הטיול. חלקם מסובבים כדורים, חלקם מציצים לחנויות, מטפסים אל אדן חלון או סתם תופסים תנומה. אפשר להשיג מפה של גמדים ולצאת לחפש אותם או להוריד אפליקציה לחיפוש גמדים, ואפשר פשוט ללכת ברחובות ומדי פעם למצוא איזה גמד ולהיזהר שלא לדרוך עליו.

     

    הגמדים הם חלק בלתי נפרד מהפולקלור המזרח אירופי ומככבים באגדות רבות ובמיתולוגיה של האזור, אבל הסיבה להצבתם בעיר קשורה לא רק באגדות ילדים אלא גם במאבק בשלטון הסובייטי: הגמדים היו הסמל של קבוצת מחאה שנקראה "אלטרנטיבה כתומה" - תנועת התנגדות לא אלימה ומאוד מגניבה שקמה בוורוצלב ב־1982 ומשם התפשטה לרחבי פולין. זה התחיל כשאמן ופעיל חברתי מקומי צייר גרפיטי של גמד על אחד מבנייני העיר ומהר מאוד הפך לתופעה. אמנים בכל רחבי פולין התחילו לצייר גמדים בכל מקום, וכדי לעצבן את השלטון עוד יותר - הם הקפידו לצייר על קירות שסוידו אחרי שרוססו עליהם כתובות אנטי־ממשלתיות. הקבוצה נלחמה ברשויות באמצעות פעילויות הומוריסטיות ומגוכחות כמו כינוסי ענק של גמדים ברחובות (שאותם המשטר לא יכל לעצור, כי הוא לא התנגד רשמית לגמדים), והגיע לשיא במצעד של 10,000 איש חבושים במגבעות גמדים ברחובות וורוצלב. התנועה השתלבה בכוחות המאבק של לך ולנסה, תרמה לסילוק השלטון הסובייטי מפולין, והיוותה השראה לעוד תנועות מחאה לא אלימות בעולם.

     

    הגמר סיזיפוס. אטרקציה לילדים
    הגמר סיזיפוס. אטרקציה לילדים

     

    30 שנה ומאות סניפי מקדונלד'ס מאוחר יותר, הקפיטליזם בוורוצלב חוגג. מאות פסלי הגמדים מהווים אבן שואבת לתיירים עם ילדים שרובם כלל לא שמעו על שמש העמים ועל לך ולנסה, אז אפשר להגיד שמחאת הגמדים עבדה, אולי קצת יותר מדי.

     

    עם או בלי קשר לתרומתם לפולין החופשית, הגמדים הובילו אותנו אל כיכר העיר. שם ניתן לראות את בית העירייה הישן, בניין מרשים שהוקם במאה ה־13 ושרד את מלחמת העולם השנייה. הרחבה והמדרחובים שנשפכים אליה מלאים בבתי קפה (היזהרו מהעוגות היפהפיות והזולות - לא עמדנו בפיתוי למרות שכל פעמוני האזהרה היבהבו "יש פה מלללא מרגרינה ומעט טעם"), במופעי רחוב ובאנשים יפים.

     

    משם המשכנו לכיוון אי הקתדרלה (אוסטרו טומסקי, Ostrów Tumski). זהו האזור שבו החלה העיר את דרכה והוא עתיק ורומנטי ביותר. תמצאו כאן קתדרלה גדולה, מבנים גותיים מרשימים, מבוך קטן לילדים ופסלים מודרניים של קרדינלים חמורי סבר. אבל מה שהרשים אותנו במיוחד, ובעיקר את הילדים, היה ללא ספק גשר הברזל האדום (most Piaskowy) - הגשר העתיק ביותר בעיר - שמוביל לגשר הקתדרלה הידוע יותר כ"גשר המנעולים". כמו בפריז, באמסטרדם, ברומא ואפילו בתל־אביב, גם לוורוצלב יש גשר מכוסה מנעולים ישנים וחלודים שהניחו זוגות אוהבים, ויש שם אפילו כאלו שכתוב עליהם בעברית!

     

    ונציה של מזרח אירופה

     

    כדי להשלים את האווירה הרומנטית, לא יכולנו להתחמק משיט על הנהר רחב הידיים שלפנינו. בירידה מגשר המנעולים הגענו למפרץ יפה ובו המון אנשים נחמדים שהציעו לנו לשוט איתם. בחרנו בסירת מנוע פרטית של חברת "City Boats", שלקחה את כולנו לסיור מודרך של שעה לאורך גדות הנהר. ומה יש להגיד? דברים שלא רואים משם כן רואים מהסירה. בבת אחת נגלו לנו פניה הצעירות והתוססות של העיר.

     

    לאורך גדות הנהר הנושקות לעיר יש עשרות בתי קפה שנשפכים לתוך המים. ברבים מהם היה חול ים עם כיסאות נוח ושימשיות, וגם באלו שלא היו מוזיקה ואווירה מקסימה והמון אנשים מרוצים שתפסו שמש כאילו החור באוזון הוא בחזקת פייק ניוז. וורוצלב היא עיר אוניברסיטאית והאנרגיות הצעירות מורגשות במקום.

     

    הסיור עובר לאורך האיים הקטנים המפוזרים לאורך הנהר, וממשיך עד ליציאה מהעיר, בואכה גן החיות המרשים.

     

    לאור השמש ההולכת ושוקעת שמענו מפי המדריך המקומי על ההתמודדות עם הגאות והשפל בעיר שבה יותר ממאה גשרים, על החיים בכפר נידח בפולין לעומת העיר הגדולה, ובאופן בלתי נמנע הגענו גם ליחסי יהודים ופולנים היום ובעבר (טוב, זה נושא לכתבה נפרדת).

     

    נהוג לכנות את וורוצלב "ונציה של מזרח אירופה" (ובואו, לא כל עיר עם תעלות היא ונציה - וזה לא בהכרח עלבון). ובאמת, סיימנו את היום במסעדה איטלקית מקסימה שמנוהלת על ידי בני זוג - הוא איטלקי והיא פולנייה - ביציאה מגשר המנעולים. הרגשנו באיטליה, שילמנו כמו בפולין, ונפרדנו מעיר יפה ומפתיעה בשאיפה לחזור אליה שוב לפני שתתמסחר ותשתנה.

     

    עוד כמה תחנות בעיר:

     

    • גן החיות של וורוצלב, שיש בו גם אפריקווריום מרשים, המציג את מגוון המערכות האקולוגיות הקשורות לסביבת המים של היבשת השחורה. אחרי גן החיות אפשר לבקר בגנים היפניים וב־Hala Stulecia - מבנה אדריכלי מרשים מתחילת המאה ה־20 שהוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסקו. בקיץ יש כאן מופעי מזרקות מים ואור על גדת הנהר.

     

    • פארק המים Aquapark Wrocław הוא חמים ומקורה, נקי וברמה גבוהה. כשחם בוורוצלב - וזה קורה - כדאי להימלט לשם.

     

    • הרובע היהודי: הקהילה היהודית בעיר, שהייתה מהוותיקות והמשכילות באירופה, הושמדה ברובה בשואה, ורק בית הכנסת "החסידה הלבנה" שרד. הבניין המפואר שופץ לאחרונה והפך לאבן שואבת לתיירים ולמרכז של פעילות תרבותית, וכמוהו גם הרובע שהפך למוקד בילויים. בלילה האזור מתעורר לחיים ויש בו מסעדות ופאבים טרנדיים.

     


    פרסום ראשון: 01.08.19 , 18:57
    ידיעות אחרונות