רביעי 21 באוגוסט 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אוהד צויגנברג
    חדשות • 01.08.2019
    היועמ"ש נגד פייסבוק
    בצעד תקדימי, החליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט להתערב במשפט שמנהלת פייסבוק נגד סטטוסים מצייצים, וישתתף בדיון בערעור בביהמ"ש העליון • היועץ ישתמש בסמכותו להגן על אינטרסים ציבוריים, והעובדה שהחליט להתייצב בהליך עשויה לרמז שהוא בעד להטיל על החברה חובות שחלות בדרך כלל על גופים ציבוריים, כמו החובה לנהוג בהגינות, בשקיפות, בשוויון ועוד
    טובה צימוקי

    היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט, שבדרך כלל מייצג את המדינה בדיונים משפטיים, יתייצב בקרוב באופן חריג בבית המשפט העליון בתביעה שמנהלת פייסבוק נגד העמוד הפופולארי "סטטוסים מצייצים", וייצג את האינטרס הציבורי.

     

    החוק מאפשר ליועץ המשפטי הממשלה, כמי שמייצג את האינטרס הציבורי, להתייצב להליכים משפטיים אפילו אם המדינה אינה צד להם ולהשמיע את עמדתו בסוגיות העשויות להשפיע על הציבור. ככל הנראה סבור מנדלבליט שהמקרה הנדון הוא כזה.

     

    העמוד הפופולארי, שהספיק לצבור מאות אלפי לייקים, הוסר על ידי פייסבוק בינואר 2015, לאחר שהתגלה שמפעיליו קידמו מעת לעת סטטוסים תמורת תשלום בלא אישור שלה. בכך, נקבע, הפרו את תקנון השימוש של הרשת החברתית. מפעילי העמוד הגישו תביעה לבית המשפט, שקיבל את הבקשה לחייב את פייסבוק להשיב את העמוד לרשת, לאחר שקבע כי היא אינה זכאית לבטל את החוזה מול המשתמשים על כל הפרה של החוזה, גם אם ההפרה יסודית, אך במקביל דחה את התביעה לחייבה בפיצויים. אבל כאן הסיפור לא נגמר.

     

    העמוד אמנם שב לפעול, אך פייסבוק לא ויתרה. הרשת החברתית עירערה לבית המשפט העליון, וטענה בין היתר שהיא לא ביטלה את החוזה עם מפעילי הדף, אלא פעלה בהתאם לזכותה החוזית בתקנון השימוש להסיר דף פייסבוק. מנגד, טענו מפעילי הדף הפופולארי שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד (תנאי שיש בו יתרון בלתי הוגן לעסק, ואשר עלול לפגוע בצרכן), ולכן יש לבטלו.

     

    השופטים הציעו ליועץ המשפטי לממשלה לשקול להתייצב בהליך, ואכן מנדלבליט הודיע כי החליט להתייצב בערעור ולהביע עמדתו ביחס לשאלות התקדימיות השונות שעלו על הפרק.

     

    העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להתייצב בהליך עשויה לרמז שנטייתו היא שיש מקום להטיל על הרשת החברתית, המעניקה שירותים למיליוני אזרחים, חובות שחלות בדרך כלל על גופים ציבוריים, כמו החובה לנהוג בהגינות, בשקיפות, בתום־לב, בשוויון ועוד, ואולי אפילו לראות בה גוף מעין־ציבורי כמו הבנקים, קופות החולים, חברת החשמל, חברה קדישא ועוד.

     

    המשמעויות המעשיות של חובות אלה יהיו, למשל, שפייסבוק, שנחשבת לרשת החברתית הפופולארית ביותר, תצטרך לפנות למשתמשים לפני שהיא חוסמת אותם ולשמוע את עמדתם, וכך גם ביחס להחלטה שלה להסיר תכנים או עמודים. המשמעות היא שהמשתמשים יוכלו לנסות לשכנע את הרשת החברתית להשאיר את העמוד או הפוסט הסורר על כנו, ולא לנקוט בסקנציה של מחיקה או חסימה. בנוסף, פייסבוק תהיה חייבת לפעול בצורה שוויונית כלפי כל המיליונים שמשתמשים בשירותיה ולא תוכל לפעול באופן בררני ושרירותי.

     

    משפטנים הבהירו שמדובר בסוגיה שהתשובה לה אינה חד־משמעית, שכן יש לה פנים לכאן ולכאן. מצד אחד, פייסבוק היא כיכר השוק החדשה והשפעתה על השיח הציבורי וחופש הביטוי בארץ ובעולם היא עצומה, אך מנגד יש לקחת בחשבון שעד היום לא נדונה בישראל השאלה האם גוף שמספק שירותים בחינם ואינו מקבל כל תמיכה מכספי ציבור, יכול להיחשב כגוף מעין־ציבורי.

     

    בייעוץ וחקיקה ובפרקליטות האזרחית במשרד המשפטים ייערכו בחודשים הקרובים דיון משפטי עקרוני בסוגיות המורכבות ויגישו את המלצותיהם ליועץ המשפטי לממשלה, כאשר ברור שכל קביעה ביחס לפייסבוק, עשויה לחול גם על חברות ענק פרטיות אחרות המעניקות שירות לציבור, כגון גוגל, waze, אמזון ואחרות.

     


    פרסום ראשון: 01.08.19 , 23:40