תדפיס לי קרסול

דברים שנחשבו פעם למדע בדיוני הופכים למציאות בעולם הרפואה: לראשונה בישראל הודפסו עצמות קרסול מלאכותיות במדפסת תלת־ממד והושתלו ברגליהן של שתי נשים שעברו תאונות דרכים קשות.

עד היום מי שעברו תאונות קשות בקרסוליים נותרו בעצם נכים לכל החיים. "כאשר נהרסת העצם הראשית בקרסול, הטלוס, בעקבות אירוע טראומטי כמו תאונת דרכים או נפילה מגובה, עד עכשיו הייתה רק אפשרות אחת: לקבע את המפרק על ידי ברגים. זה פתרון שעובד, אבל הוא אינו אופטימלי כי הוא לא משיב את התנועה הטבעית של הרגל ולפעמים צריך גם לקצר אות", מסביר ד"ר אלון בורג, מנהל שירות כף רגל וקרסול במחלקה האורטופדית במרכז הרפואי בילינסון.

אל ד"ר בורג הגיעו לא מזמן שתי נשים עם עצמות קרסול מרוסקות, צופית הוד (16 וחצי) ודורית טל (56). כל האורטופדים שראו אותן לפניו הסבירו להן שרק קיבוע מפרק הקרסול יכול לעזור. למזלן, הוא בדיוק שמע על ניתוח חדש, שבוצע עד כה במספר קטן של מרכזים רפואיים מובילים בעולם. "אנחנו עומדים כל הזמן בקשר עם קולגות בחו"ל ומשתפים רעיונות", סיפר ד"ר בורג. "באחד הפורומים שמעתי מנתח מדרום־אפריקה, ד"ר גרהאם מקקלום, מרצה על הניסיון שלו בנושא. הבנתי שזה יכול להתאים למטופלות שלי ויצרתי איתו קשר".

ד"ר מקקלום הגיע במיוחד לישראל כדי לבצע את ההליך. 25 אורטופדים מבתי חולים שונים ברחבי הארץ הגיעו במיוחד ביום הניתוח כדי לצפות בו מחדר סמוך וללמוד כיצד מייצרים ומשתילים את הקרסוליים המלאכותיים, שעשויים מטיטניום.

"שני הניתוחים היו מוצלחים מאוד. המשתלים מתאימים בדיוק, החולות כבר התאוששו והן צפויות לחזור לדרוך על הרגל", אומר ד"ר בורג. "הניתוח הזה יכול לתת תקווה לעשרות ישראלים שעברו טראומה קשה בקרסול".

צופית, תושבת הוד־השרון, מבינה שהיה לה מזל גדול: "לפני קרוב לשנתיים נפלתי ממבנה בגובה שני מטרים בטקס של תנועת הצופים. פרקתי את הקרסול ונוצר שבר בעצם הטאלוס. במשך חודשיים הייתי עם גבס אבל הכאבים לא פסקו. כשפגשתי רופאים הם אמרו לי שאני צריכה קיבוע, הליך שעושים בדרך כלל בגיל 60 ולא בגיל 16. אני ילדה שמטיילת, רצה ועושה ספורט, וכל זה נקטע בגלל הפציעה", היא מספרת.

למרות הכל, היא היססה האם להשתתף בהליך חדשני. "בהתחלה חששתי מאוד מהניתוח, אבל בסוף הסכמתי", היא אומרת. "בעוד חודש וחצי אתחיל פיזיותרפיה, ואני מצפה לחזור ללכת כמו פעם ולהשתתף שוב בטיולים ובפעילויות חברתיות. אני הכי מחכה לדברים הבסיסיים כמו ללכת לבית הספר ברגל, בעצמי, במקום שיסיעו אותי".

דורית, תושבת נתניה, סיפרה: "לפני שנה ושלושה חודשים רכבתי יחד עם בן הזוג שלי על אופנוע בדרך לאירוע הגמר של מרוץ האופניים הג'ירו ד'איטליה שהתארח בישראל. היה פקוק מאוד, רכבנו על השול הימני כמו שאר רוכבי האופנועים, ופתאום רכב פרטי ניסה לעקוף דרך השוליים והתנגש בנו. הוטחתי על מעקה הבטיחות ונפגעתי פגיעה רב־מערכתית קשה, מהראש עד הקרסוליים. קרסול ימין שלי התרסק בשבר פתוח. מאז התאונה אני לא דורכת על הרגל. הרופאים הציעו לי לעבור ניתוח לקיבוע הקרסול ב־90 מעלות, אבל זה היה הופך אותי לנכה לכל החיים ולא הייתי מוכנה להשלים עם האפשרות הזו. ד"ר בורג, שליווה אותי מאז התאונה, לא הרים ידיים וחיפש חלופה. כשהוצע לי הניתוח החדשני הרגשתי שזה המענה לבקשותיי. החלום שלי הוא פשוט לחזור ללכת".