אליפות העולם בשחייה שננעלה בשבוע שעבר בדרום קוריאה הייתה מצג שווא קסום עבור רוסיה. אנטון צ'ופקוב שבר את שיא העולם ב־200 מטר חזה ולקח זהב, גם יבגני רילוב ויוליה יפימובה עשו תחרות מצוינת, והמדינה סיימה עם 16 מדליות (שלישית בסך הכולל אחרי ארה"ב ואוסטרליה). אבל כאמור, זה היה נווה מדבר בקטסטרופה שעוברת על הספורט הרוסי.

כדי לקבל פרספקטיבה טובה יותר מאשר בריכת השחייה, נקפוץ לאליפות העולם באתלטיקה שתתקיים בספטמבר בדוחא. הנציגים הרוסים שוב יישארו בחוץ בגלל פרשת הסימום ההמונית שנחשפה שם - בהנחה ששום ערעור כבר לא יתקבל, 11 כאלו כבר נדחו על ידי ההתאחדות הבינלאומית מאז 2015 - וישאירו לחובבי האתלטיקה במדינה רק זיכרונות רחוקים. כמו למשל אליפות העולם לפני שש שנים במוסקבה, שבה קטפה המארחת שמונה מדליות.

התפוצצות הפרשה לפני ארבע שנים, עם חשיפת הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית נגד סימום בספורט, גרמה לטלטלה עוצמתית בכל הענפים. הוועד האולימפי סירב להשעות את כל הספורטאים הרוסים כמקשה אחת מריו 2016, והותיר את ההחלטה להתאחדויות השונות. אך גם כך הורגשה רעידת אדמה - 111 רוסים הורחקו מהמשחקים, כולל כל נבחרת האתלטיקה (פרט לקופצת למרחק דריה קלישינה שערעורה התקבל) ונבחרת הרמת המשקולות.

בנוסף, הרוסים לא הורשו להתחרות כלל במשחקים הפראלימפיים. עם הזמן ההדים דעכו מעט, אבל לא ההשפעה על הספורט במדינה. גם היום, החשדות גורמים לכך שענפים מסוימים בהם רוסיה הצטיינה באופן מסורתי, נעלמו אצלה מהמפה.

הטענה העיקרית והמהותית של הסוכנות הבינלאומית היא שממשלת רוסיה עמדה מאחורי מנגנון סימום שיטתי של ספורטאים. בהתחלה דובר רק על אתלטים אך בהמשך הודה גריגורי רודצ'נקוב, שעמד בראש מעבדת בדיקות הסמים ברוסיה, כי עשרות ספורטאים שייצגו את המדינה באולימפיאדת החורף הביתית - סוצ'י 2014 - נטלו חומרים אסורים.

לאחר מכן הגיע דוח מקלארן, שחשף כי מנגנון הסימום והסתרת הבדיקות פעל במשך שנים במגוון ענפים, ושיותר מאלף ספורטאים נהנו מהרמאות הממוסדת. במהלך התקופה נעשו ניסיונות פשרה מצד הסוכנות, אך אנשיה נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצד הרוסים, שלא סיפקו מסמכים שנתבקשו להעביר. במקרה מסוים הם גם מנעו מחוקרי הסוכנות גישה למעבדה החשודה.

כל אלו הובילו לכך שרוסיה המשיכה לסבול. חלק גדול מנבחרתה הושעה מאולימפיאדת החורף שנערכה בשנה שעברה בדרום קוריאה. אלו שהורשו להשתתף עשו זאת תחת דגל נייטרלי. מעבר לכך, אותן חשיפות שהובילו לרעידת האדמה לא היו בודדות, ועד היום ממשיכים לדלוף דיווחים על אי־ציות לכללים מצד הרוסים.

מקפיצים את רף השחיתות

מבחינת רוסיה, הבעיה מתרכזת במספר מוקדים שבהם נלחמת האימפריה לשעבר רק כדי להתחרות. התאחדות השחייה הבינלאומית, כפי שניתן היה ללמוד מאליפות העולם האחרונה, לא מצאה פסול בהתנהלות. אבל בכל הנוגע לבסיסי הצטיינות מסורתיים של הרוסים - אתלטיקה, משקולות וספורט חורף - המצב בעייתי.

חקירה של רויטרס לפני מספר חודשים העלתה כי שני מאמני אתלטיקה ואיש צוות רפואי, שהושעו לתקופות ממושכות, ממשיכים לעבוד כרגיל במסלולים אחרים. בחודש שעבר עלה לכותרות המקרה של הקופץ לגובה דניל ליסנקו: הוא קיבל אישור חריג להתחרות כמו במקרה של קלישינה, לאחר שהוכיח כי הוא מתאמן בסביבה נטולת חומרים אסורים, אבל לפני שנה הושעה מחדש אחרי שלא סיפק כנדרש את מיקומו לבודקי הסמים. ברוסיה סיפקו מסמך לפיו ליסנקו היה חולה מדי מכדי לפעול לפי הנהלים, אבל ב"סאנדיי טיימס" הבריטי חשפו כי המסמך היה ככל הנראה מזויף.

המקרים הללו מצטרפים לעונשי ההשעיה שהוטלו לפני כחצי שנה על 12 אתלטים רוסים - בהם איבן אוחוב, שזכה בזהב בקפיצה לגובה בלונדון 2012 - בגלל שימוש בחומרים אסורים. אפילו אנדריי סילנוב, סגן נשיא איגוד האתלטיקה הרוסי והאלוף האולימפי בקפיצה לגובה מבייג'ינג 2008, נכנס לצרות בגלל עבירה על החוקים שאופיה לא פורסם. האבסורד הגיע לשיאו כששני אתלטים, שהורשו להתחרות באופן חריג תחת דגל ההתאחדות הבינלאומית, נתפסו בשימוש בחומרים אסורים.

בגזרת המשקולות, ממשיכים המתחרים הרוסים להסתבך שוב ושוב. אלוף העולם לשעבר, חאדז'ימוראט אקייב, הושעה בינואר לשמונה שנים אחרי שנתפס על שימוש בחומרים אסורים בפעם השלישית. נדז'דה לומובה, מדליסטית כסף מאליפות אירופה בת"א 2014, נענשה אף היא בחודש שעבר בגלל בדיקה שחזרה חיובית. בערך באותה תקופה הורחקו שני מתחרים בענף החורף ביאתלון בגין עבירות דומות. כלומר לא מדובר היה בסוף פסוק כאשר נחשף המנגנון, שככל הנראה החל לפעול לפני סוצ'י 2014.

גם למונדיאל 2018 ברוסיה דלפו החששות. אותו רודצ'נקוב, שחשף את עומק הבעיה במדינה לפני הטורניר, טען כי אחד משחקני המארחת השתמש בחומרים אסורים בעבר (פיפ"א בדקה את הנושא וטענה כי לא מצאה ראיות מספקות). אחרי שרוסיה הגיעה לרבע הגמר, אביו של הקשר דניס צ'רישב טען כי בנו קיבל מהצוות הרפואי זריקה של הורמון גדילה. ב"בילד" נטען כי השחקנים שאפו באופן קבוע אמוניה - חומר שלא נמצא ברשימת האסורים, אך יכול לסייע בשיפור היכולת - כדי להשיג יתרון פיזי על היריבות.

המצב שנוצר מבחינת הספורטאים ההוגנים ברוסיה, אלו שלא נגעו בחומרים אסורים, הוא בלתי אפשרי. הבסיס שלהם בבית, אך הם צריכים להתרחק ממנו ככל האפשר, כדי להיראות נקיים יותר. בינתיים הם תלויים בחסדי גוף חיצוני שיאפשר להם להתחרות כספורטאים נייטרלים, ומפספסים שנים קריטיות בקריירה שבהן הם אינם מורשים להשתתף בתחרויות הגדולות ביותר. אלו שכן מצליחים נמצאים בצדק תחת זכוכית מגדלת.

הם מפחדים?

מבחינת הרשויות במדינה, הקולות מתחלקים לשניים, אבל החלוקה לא שווה בלשון המעטה. מי שתפס עמדה מפתיעה לפני כחודשיים היה נשיא הסוכנות הרוסית נגד סימום, יורי גאנוס. הוא טען כי איגוד האתלטיקה המקומי אשם בהמשך ההשעיה, בגלל שאינו עושה מספיק לטיפול בבעיה, וקרא להתפטרותם של ראשי הענף. "עלינו להפסיק לנסות להציג את השינוי שקרה כביכול", אמר גאנוס. "השינוי האמיתי הוא בעבודה יומיומית, בקשר עם האתלטים. האיגוד במתכונתו הנוכחית לא יכול להמשיך לפעול".

אלא שגאנוס כמעט בודד בעמדותיו. בכירי הספורט ברוסיה מגוננים על ההתנהלות ללא הרף, ומציגים את שרשרת המקרים כמחול שדים מכוון. התפיסה הרווחת היא ש"בעולם מפחדים מהספורטאים שלנו". שר הספורט לשעבר, ויטאלי מוטקו, טען לפני המונדיאל כי מנסים לצייר את רוסיה כחלק מסוג של ציר רשע. ההודאה היחידה הייתה בכך שהיו מקרים נקודתיים, אבל הבכירים סירבו לומר שמדובר היה במנגנון סימום שיטתי.

עם זאת, נראה שברוסיה קיימת מודעות לכך שהמצב לא יכול להימשך. אפילו הנשיא ולדימיר פוטין, שלא חסך בביקורת על רודצ'נקוב, קרא לספורטאים ולאיגודים ברוסיה "לשחק לפי הכללים" של הסוכנות הבינלאומית, כדי לחזור לתחרויות הגדולות. "אנחנו צריכים לעשות מאמצים כדי לא לתת תירוצים לאלו שמשתמשים בספורט למטרות פוליטיות, שפועלים נגד רוסיה", אמר פוטין. במילים אחרות - כל העולם נגדנו, אז בואו ננסה לרצות את האחראים, כדי להשתיק אותם.

אין מה לרחם על הספורט הרוסי. מספר המקרים הבעייתיים גדול, ומתפרש על פני ענפים שונים. קרה שם משהו חשוד, ואין לדעת אם נעשה טיפול לעומק או רק פעולות הסתרה זמניות. השאלה היא איך מחזירים את האמון. התאחדות האתלטיקה הבינלאומית הייתה קרובה לפי ההערכות להסרת ההשעיה, אבל המקרים של ליסנקו והמאמנים שהושעו והמשיכו לעבוד, הובילו להמשך חסימת הרוסים מהשתתפות בתחרויות.

כאשר נעשו צעדים לעבר הרוסים, נשמעו טענות כי מדובר בכניעה לרמאות. מה שנותר הוא עולם ספורט שעדיין נחנק מעשן הקרב בין אלה שמנסים לרמות לשומרי הסף (או הסם), ומעצמת ספורט גאה שלא מצליחה לצאת מהבור אליו הכניסה את עצמה.