רשימת השבעה

משטרת ישראל מכריזה מלחמה נגד ארגוני הפשיעה הגדולים במגזר הערבי. מדוח מיוחד שהוכן באגף החקירות והמודיעין של המשטרה, עולה כי שבעה ארגונים משמעותיים — או חמישה ארגונים ושתי כנופיות — שפועלים במגזר הערבי ניצלו את הוואקום שיצרה פרשת 512, ובמסגרתה הופללו מרבית ראשי ארגוני הפשע בישראל.

בראש רשימת ארגוני הפשיעה נמצא ארגון הפשע של משפחת חרירי, ואחריו ברשימה אבו־לטיף, עראר, כראג'ה, ג'ארושי וכנופיות אבו אלקיאן ואל־ערייש (ראו איור).

זאת הפעם הראשונה שבמשטרת ישראל הוכנה תוכנית כה מקיפה למלחמה בארגוני הפשיעה הערביים שתפסו מעמד וכוח על חשבון הארגונים היהודיים. לפני כשבועיים התקיימה לראשונה ישיבה מיוחדת בנושא שאותה יזם השר לביטחון פנים גלעד ארדן והשתתפו בה ממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן, ראש אגף החקירות ניצב גדי סיסו, ומפקד להב 433 ניצב יגאל בן־שלו. בישיבה הוצגה התוכנית למלחמה באותם ארגונים. את הפעילות תרכז להב 433, ולטובת הפרויקט הוקצו משאבים עצומים. לצורך המבצע, וכפי שנחשף כאן לראשונה, בוצע לראשונה שרטוט מדויק של ארגוני הפשיעה והכנופיות המשפיעות במגזר הערבי, תוך הגדרות של תחומי פעילות ושיתופי פעולה עם ארגוני פשיעה אחרים.

עוד במהלך הליך המינוי לתפקיד המפכ"ל בשנה שעברה הציב השר ארדן דרישה לכל המועמדים — להציג תוכנית למלחמה בארגוני הפשיעה הערביים. ארדן הסביר אז ש"מכיוון שארגוני הפשיעה הערביים הם מחוללי האלימות המרכזיים ביישובים הערביים, יש להקצות למלחמה בהם את מרב משאבי ויכולות משטרת ישראל". בעקבות זאת, בחודשים האחרונים ישבו קציני אגף החקירות והמודיעין וביצעו ניתוח של הארגונים המובילים ושל הדרך שבה המשטרה תוכל להתמודד מולם.

"מגמת התחזקות ארגוני פשיעה ערביים נובעת מהוואקום של פרשת 512 והעברת הפעילות של חלק מהארגונים היהודיים לחו"ל", נאמר במסמך של אגף החקירות והמודיעין. בין השאר התברר כי ארגוני הפשיעה במגזר הערבי מספקים "שירותי אלימות" עבור ארגוני הפשיעה היהודיים וכי מתקיים שיתוף פעולה מבצעי וכלכלי בין ארגוני הפשיעה הערביים ליהודיים. בנוסף לכך נמצא כי קיימים ממשקי פעילות בולטים עם איו"ש — הכוללים מקומות מילוט וסחר באמל"ח. נתון מעניין מצביע על עבריינים ערבים, שהקימו "מושבה" במרוקו והתחברו שם לעבריינים יהודים.

שלושת הגדולים

בראש הרשימה של אגף המודיעין נמצא ארגון הפשיעה של חרירי (הפועל בטייבה ובצפון הארץ). הארגון נחשב למלוכד מאוד, בין היתר בשל העובדה שמרבית חבריו, ובפרט דרג מקבלי ההחלטות ודרגי הביניים, הם בני משפחה מדרגה ראשונה ושנייה. עוד נכתב בדוח כי לבכירי הארגון יש קשרים פליליים ענפים עם ראשי ארגוני פשיעה אחרים, ולמעשה הארגון מקיים "קואליציה" עם ארגוני הפשיעה של דומרני, מוסלי, אבו־לטיף, עודה ועראר. הארגון עוסק בעיקר בהלבנת הון, הלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות, סחר באמל"ח וסחר בסמים.

אחריו ברשימה נמצא ארגון אבו־לטיף (חיפה והצפון), שעיקר פעילותו, על פי המודיעין המשטרתי, היא בתחום הסמים. "חברי הארגון מייבאים סמים מגבולות לבנון, סוריה וירדן באמצעות בלדרים", קובע הדוח. עוד נכתב כי לחברי הארגון יש גישה לאמל"ח תקני, שנמצא בשימוש בצה"ל, כמו רובי אם־16, רימוני רסס, רימוני הלם ומטעני חבלה. הלבנת ההון של הארגון מתבצעת במספר דרכים, בהם צ'יינג'ים, הפצת דלק וסחר ברכבי יוקרה, ויש לו יכולת חדירה למוסדות השלטון. על פי המודיעין המשטרתי הארגון מקיים קשרים הדוקים עם ארגוני הפשיעה של מולנר, דומרני, בני שלמה וחרירי.

שלישי ברשימה הוא ארגון הפשיעה של עראר שפועל באזור ג'לג'וליה והשרון. על פי המשטרה הארגון מתמחה בעסקאות נשק, סחר בסמים והונאות בתחום הרכב ונמצא ב"קואליציה" עם ארגון הפשיעה של חרירי.

סוגרים את הפירמידה

ארגוני פשיעה נוספים במגזר הערבי: משפחת כראג'ה, שמרכז הפעילות שלה הוא באזור באקה אל־גרבייה, ג'ת וחריש ובמחוז חוף. תחומי הפעילות של הארגון הם סחיטה באיומים, הלבנת הון והשתלטות על קרקעות.

ארגון נוסף, של משפחת ג'ארושי, פועל בעיקר ברמלה. על פי הדוח הארגון מתמקד בעיקר בתחום הסמים, באמצעות שימוש באמצעי לחימה. ארגון ג'ארושי היה בעבר מעורה יותר במעשי הפשיעה באזור המרכז, בעיקר בסחיטה באיומים, אולם בשנים האחרונות הוא הוריד פרופיל וחלק מאנשיו פנו לעסקים לגיטימיים. עם זאת, הוא עדיין נחשב לציר מרכזי, שנמצא בקואליציה עם מספר ארגונים ישראליים.

סוגרים את פירמידת הפשע במגזר הערבי שתי כנופיות פשע קטנות יותר: כנופיית אבו־אלקיאן הפועלת במחוז הדרומי של משטרת ישראל ומתמחה בסחר באמל"ח, סחר בסמים, מעשי שוד של תחנות דלק והתפרצות לעסקים; וכנופיית אל־ערייש מאום אל־פאחם, שמתמחה במתן הלוואות, גבייה אלימה של חובות ושימוש באמצעי לחימה. הארגון נמצא תחת פיקוח מחוז חוף.