בננות

הנה עוד סיבה לגאווה ישראלית: מתברר שיש לנו ג'פרי אפשטיין מקומי. למרבה העצב, מיכל קריץ לא זוכרת את שמו. את התחושה המטונפת היא דווקא זוכרת מצוין. "הייתי בת 13, וזה קרה ממש כשהתחלתי לדגמן", היא מספרת. "הייתי ביום צילום עם צלם שהכרתי. הכל היה בסדר ופתאום הוא השתנה, אומר לי, איזה סקסית את. תעצמי עיניים. תראי לי כמה את סקסית. תורידי את הזה. תני לי פה. תעשי שם. תחשבי על גברים. אני זוכרת שעצמתי עיניים ולא ידעתי מה לחשוב. פתאום אני רואה אותו קרוב מאוד בא לנשק אותי - ובחיים לא התנשקתי לפני! - נורא נבהלתי. זזתי ממנו. אמרתי לו רק שאני רוצה הביתה. זה היה על הפנים".

הוא גם לקח אותך הביתה?

"כן. אבל הוא לא נגע בי. פחדתי ממנו. תוך כדי הרגשתי מאוד לא נעים. אבל ברגע שהגעתי הביתה דיפדפתי את זה. אולי הדחקתי, אבל זה לא השפיע עליי".

זה קרה שוב?

"לא ככה. באינסטגרם יש הודעות לא נעימות. יש דיק פיקס. זה קיים. אנחנו ב־2019. אני כבר מזהה את זה ולא פותחת. וברור שאת מקבלת הערות ברחוב כי אנשים מרשים לעצמם, אבל זה לא אומר שצריך לשרוף את כל הגברים בעולם".

"לי הייתה גם סיטואציה עם צלם, ממש כשהשתחררתי מהצבא", מוסיפה עומר נודלמן. "בן־אדם מאוד קשוח. עזבי שהוא מצלם מאוד פרובוקטיבי ולא ידעתי את זה. זה היה יום צילום לבגדי ים. הוא ביקש שהבנות ימרחו את עצמן בשמן תינוקות בכל הגוף, ומלא שמן. והוא בא ומסדר לך את התחתון. אני מרגישה פתאום שמישהו נוגע לי בתחת. בהתחלה חשבתי שזו המלבישה ואז אני מבינה שזה הוא, שם לי ידיים. מה אתה נוגע?!"

זה מה שאמרת לו?

"לא אמרתי מילה. קפאתי. את גם לא רוצה להסתבך. זה לא נעים. לא רציתי לצאת בעייתית או ילדה. אחר כך חשבתי, איך לא אמרת? איך לא דיברת? זה חירפן אותי. הציעו לי לעבוד איתו שוב וזה הרבה כסף, לא הסכמתי".

אז אני מניחה שאתן מאוד בעד מי־טו.

מיכל: "מי־טו סופר־חשוב כדי שנשים יוכלו לדבר ולהגיד בלי שישפטו אותן. אני חושבת שהכי חשוב שלגבר תהיה מודעות ששנים זו הייתה בושה לנשים. הבעיה במי־טו זה לא הנשים שמתלוננות, אלא התקשורת, שפשוט הורסת לאנשים חיים לכאורה, כי אם מישהו חשוד לכאורה באונס - זה רק לכאורה".

מה, כמו באיה נאפה? הרי גם אם הסתבר שהנערים לא אנסו את הצעירה מאנגליה, זה לא שמגיע להם פרס. לא הבנתי את החגיגות סביבם. אלה לא בחורינו המצוינים.

"נכון, אבל יש הבדל בין אונס לבין חינוך לקוי. וגם הבחורה לא בסדר בעיניי. שמעתי שהיא עשתה את זה באנגליה וקיבלה כסף מהביטוח. יש לה קטע".

קצת מוזרה ההנחה שאת עושה לבחורים האלה, לעומת מה שעבר עלייך. גם אם זה היה כנקמה על זה שצילמו אותה, או הפיצו, יש בי חלק שמבין אותה.

"יש הבדל בין בעיה ערכית לבין פלילית. לא שמו אותנו לשפוט. ברגע שזה פלילי זה מגיע לבית משפט. לא פלילי? הם ילדים, שההורים שלהם יטפלו בהם. אבל מצד שני התקשורת מאוד ממהרת לחגוג עם הכותרות. לפעמים אלה אנשים נשואים עם ילדים שעוד לפני שהוכחה אשמתם חוגגים עליהם. ואני בכלל לא מדברת על תלונות של בחורות שנגעו להן בתחת לפני 20 שנה".

עומר: "אבל אם היא עשתה טריק בעבר היא לא תמימה. הכל פה מזעזע. יש לה חלק משמעותי לא פחות מהם. היא לקחה חלק בזה. תמיד אומרים, הוא נגע והוא עשה. את גם גרמת לו. יש לך שכל בראש".

אבל זה כמו להגיד שאת גרמת לצלם הזה לגעת לך בתחת כי היית בבגד ים. היא לא רצתה שיפיצו צילומים שלה. עומר, אם היו עושים לך את זה היית דופקת לגבר הזה מכות.

"זה לא אותו דבר. אני הייתי עם הגב. לא ראיתי שהוא נגע בי. אני הייתי על סט צילום מקצועי. היא הייתה בסיטואציה מינית בהסכמתה. עצם הסיטואציה שהיא הייתה בה מטורפת, וזה משהו שאני לא מדמיינת שאני אהיה בו. מה את עושה עם כל הבחורים האלה? נשמה, תברחי ומהר. איפה הטאקט שלך?! ואז עוד להתמסכן ולהגיד 'נגעו בי'?!"

× × ×

קריץ ונודלמן, 19 ו־21 בהתאמה, הן נשים מהדור החדש: הוטרדו ונגד הטרדות, אבל גם מבינות גברים שנקלעו לסיטואציה. מתעקשות לא להגדיר את עצמן כפמיניסטיות, אבל מרוויחות את הכסף שלהן בעצמן. מדברות על העצמה נשית, אבל עושות את זה בבגד ים. בקיצור, יש ויש, גם וגם. החיים מורכבים. בעונה הנוכחית של 'המירוץ למיליון' (ימים א' ו־ד' ב'רשת') השתיים משמשות אתנחתה קומית וממתק לעיניים. אבל מעבר לזה, הן מוכיחות שכל משימה שמבצעים גברים לא גדולה עליהן. במציאות, אגב, הן מתוקות להפליא. מצחיקות. נבונות. ברור שהן יפות לאללה.

"בפרק הראשון ממש התחבאנו מאחורי הספה", מסכמת עומר את הצפייה בתוכנית. "אני גם ביקורתית כלפי עצמי. כל הזמן, מה אמרתי ומה אמרתי. אבל יצאנו בסדר. אנחנו שלמות עם זה לגמרי".

מיכל: "גם אם יצאנו אחרונות, את כל המשימות עשינו. יש זוגות שעובדתית יותר חזקים מאיתנו, ואנחנו עשינו את כל מה שהם עשו. זו הייתה חוויה מטורפת".

עומר: "לי היה מאוד מוזר להיות עם מיכל 24/7. נפרדתי מחבר לאחרונה וזה מאוד מוזר לישון שוב עם עוד בן־אדם. ופתאום יש לי בן־אדם במיטה שיושב ועושה לי, 'עומר, תהיי איתי'".

מיכל: "אני נורא נידית".

נפרדת מחבר ומצאת את עצמך בזוגיות מהגיהינום.

עומר: "ממש. נפרדתי מחבר ומצאתי את עצמי עם מיכל קריץ. היא באמת בן זוג. זוגיות אורגינל. מבחינת מגע וחיבוקים, מיכל נידית ואני הקרה. חד־משמעית. אני הגבר והיא האישה בקשר".

מיכל: "לפעמים אני רוצה לנשק את עומר והיא לא רוצה לתת לי נשיקה. זה לא בסדר. אז אני כופה את עצמי".

עומר: "מיכל לא הייתה נרדמת בימים הראשונים בלי שאני אחבק אותה. היא רגילה לכפיות! בלי כפיות היא לא נרדמת! מי שהיה נכנס לחדר היה אומר, מה לעזאזל קורה פה".

מיכל: "מתוך שינה אני גם שולחת רגליים. התעוררתי ואני ממש על עומר".

עומר: "אני התעוררתי בהרגשה שאני לא יכולה יותר. שכמה אפשר מיכל קריץ".

מיכל: "על מי את עובדת. את לא התעוררת מכלום".

הן הכירו לפני כשלוש שנים ונהיו חברות מיד. שתיהן דוגמניות שמחזיקות עמודים מצליחים באינסטגרם. מעבר לזה קריץ מתחזקת אתר אופנה, וממנכלת את החברה המשפחתית שעוסקת בהנדסת כבישים וייעוץ תנועה. לאחרונה התחתנה עם בן זוגה, כדורגלן הפועל קטמון סער בנבנישתי. בת 19, להזכירכם. "דוגמנות אצלי זה על הדרך, משהו שאני טובה בו כרגע ועושה בו כסף, אבל זו לא שאיפה", היא אומרת. לעומתה, נודלמן כן רוצה לשים רגל בדלת של השואוביז. היא כבר הצליחה להכניס אצבע: השתתפה בקמפיין של הלבשה תחתונה, ומפרסמת את רשת הבורסה לתכשיטים. בקרוב גם תשחק בסדרת נוער.

שתיהן אוחזות במיתוג הטרנדי אינפלואנסריות, 'משפיעניות', מילה ערטילאית למובילת דעת קהל, רק במגניב ובאינסטגרם, ורצוי גם בביקיני. כאלה שהולכות להשקות, מקבלות מוצרים מתנה, עושות תוכן שיווקי ובאופן כללי די נהנות מהמעמד. אבל מבחינת קריץ ונודלמן יש שם גם אג'נדה. "אני מנסה כמה שיותר להעביר לקהל בבית שאני בחורה מעניינת בסך הכל. ואני לא משתמשת בפילטרים", אומרת נודלמן. "זה התחיל לאחרונה שבא לי שהתמונות ייראו הכי אמיתיות בעולם - שיהיו אֶז־איז. בלי פוטושופ. בלי הצרות גוף. רק אור טבעי. בסופו של דבר אני דוגמנית והאינסטגרם זה העסק שלי, אז חשוב לי שכשבן־אדם פוגש אותי במציאות שזה יהיה חופף. לא שהוא לא יזהה אותי".

מיכל: "אני פתחתי את העמוד בכיתה ד'. בעיקרון אין לי משהו שאני מעבירה באינסטגרם באופן חד וחלק".

שכיף בבגד ים.

"לא יודעת. אני מנסה להעלות את החברים שלי, הטיולים שלי, את החברות, את היומיום".

שאלה של זקנים: אפשר להתפרנס מהאינסטגרם?

יחד: "כן".

מה לגבי השקות תמורת תשלום?

יחד: "זה גם קורה".

אתן מרוויחות כסף בעצמכן, כלומר עצמאיות כלכלית. מחליטות בעצמכן מתי יחפצנו אתכן. דנה זרמון טענה כאן שזה סוג של פמיניזם. אתן מגדירות את עצמכן כפמיניסטיות?

מיכל: "אני חושבת שכל דבר שהוא לא קיצוני אין בו משהו רע. מה זה קיצוני? לא להוריד שיער בבית שחי. לשרוף חזיות".

זה לאו דווקא פמיניזם. פמיניזם זה גם לחשוב שגבר ואישה שווים.

"לדעתי פעם פמיניזם הייתה קריאה של התעוררות שדרשה מעשים קיצוניים. היום יש המון נשים שאני לא יודעת אם הן היו קוראות לעצמן פמיניסטיות אבל הן מאמינות שהן יכולות לעשות הכל בעצמן ולהרוויח כמו גברים ושזכותן להתלבש כמו שהן רוצות בלי לשמוע הערות - הן פשוט לא רוצות לקרוא לזה פמיניזם. פשוט הבנו מה אנחנו שוות".

עומר: "אני לא פמיניסטית. אני מאמינה בעצמי. לא מגדירה את עצמי בהגדרות. מאמינה ביכולות שלי ועובדת קשה כדי להגיע למקומות. אישה לא אישה, גבר לא גבר, זה לא מעניין אותי".

יש משהו שלא תפרסמו?

"הייתה לי אופציה להצטלם למסעדה של המבורגרים ואמרתי להם שאני צמחונית ואמרו לי שאין בעיה ושאני לא אוכל בשר וזה היה המון כסף והתלבטתי, אבל היה לי ברור שאם אני מטיפה כל היום לא לאכול בשר ובסוף מצטלמת לקמפיין לבשר, אז מה עשיתי בזה?"

עומר: "סכיני גילוח. הציעו לי. (נבוכה) זה מרגיש לי קצת חודר מדי לפרטיות. קצת אינטימי. גילוח בעיניי זה דבר אישי. חוץ מזה שאין לנו שערות. ברור".

מיכל: "אנחנו גם לא מפליצות".

× × ×

הביוגרפיה שלהן הפוכה. קריץ היא בת יחידה לעולים מרוסיה. נודלמן היא מושבניקית אסלית. קריץ חוותה קשיים בלימודים וכמעט לא סיימה תיכון. נודלמן הייתה תלמידה מצטיינת. קריץ לא התגייסה ועומדת לעשות שירות לאומי. נודלמן שירתה ביחידה מובחרת במודיעין. ובכל זאת, שתיהן היו קצת אאוטסיידריות. "בת יחידה. סובייטים. קור, קור, וקור וקחי גפילטע להתחמם", מסכמת קריץ את הבית שלה במעלה אדומים.

ב'מירוץ' אמרת על כאמלה ובהירה הערביות שהן 'שכונה' ו'עממיות'. זה קצת גזעני.

"אמרתי את זה בקטע טוב!"

שכונה ועממי בקטע טוב??

"אני לא גדלתי ברמת אביב, גדלתי במעלה אדומים שזו התנחלות פריפריאלית ביותר. האמ־אמא של הפריפריה. מבחינתי זו שכונה. אבל אחרי הפרק הזה קיבלתי כאלה תגובות מאנשים שזה גזעני וזה לא במקום והפתיע אותי לשמוע את זה כי אני יודעת שאני לא כזאת. כי כילדה, הייתי זו שההורים שלה עלו מברית־המועצות, ואוכלת דברים מוזרים בבית, ולומדת שירים של אייל גולן בשירונט כדי לשיר איתם כי רציתי להיות חלק - אז מבחינתי, שכונה ועממי זה דבר חיובי! זה היופי במדינה שלנו! זה מה שעושה אותנו אכפתיים. אז אני לא גזענית. לא נגד מזרחים ולא נגד ערבים. כשאתה רואה מישהו שלא אכפת לו מה הוא אומר, שהוא זורם, אז אהבתי את זה".

בזמן שקריץ למדה שירים בעברית, נודלמן הייתה קבורה בספרים. "הייתי מהמוגזמות. בן־אדם קשה עם עצמו", היא מודיעה ולוקחת שאכטה מהסיגריה.

מיכל: "בניגוד להיום".

עומר: "הייתי נורא בלימודים. לא יוצאת בשישי ובשבת. כל היום לומדת. ברמה לא בריאה. לא יודעת מה היה לי. הסרט הזה. אם הייתי מקבלת 80 הייתי מתבאסת נורא".

מיכל: "היית מתבאסת מ־80? מזל שלא הכרנו אז".

גם בכל מה שקשור לזוגיות הן 180 מעלות אחת מהשנייה. נודלמן נפרדה לפני כמה חודשים מחבר והיום חונכת זוגיות טרייה לאור הזרקורים עם לירן דנינו. קריץ, כאמור, התחתנה בגיל העוברי 19 אחרי שלוש שנות זוגיות, עם בחור שמבוגר ממנה בשמונה שנים. "הייתי רוצה לספר לך שהשתזפתי בים והוא יצא לריצה והכלב שלו השפריץ עליי חול ואני התרוממתי - אבל הוא התחיל איתי באינסטגרם", היא מספרת על בעלה הכדורגלן.

בחרת להתחתן בגיל שלרוב הבחורות אולי יש חבר ראשון והן בודקות מה מתאים ומה לא. איך ידעת שזה זה?

"ידעתי ברגע שראיתי אותו. כשהוא אסף אותי ופתח לי את הדלת. היה הכי מקסים שיש. הייתה שיחה טובה. האדם מעניין, שאפתן, מכבד. היה חיבור טוב. גם עם המשפחה. ברור שיש התאהבות התחלתית, אבל זה עובר והחיים ממשיכים והייתי בתקופה מאוד קשה! אני בי"ב, בבגרויות, וכל אחד אחר היה אומר, תתקשרי כשתגדלי ונשתמע. והוא עבר איתי על החומרים. ובאמת מאז שאני איתו התחלתי ללמוד, מה אני אגיד לך".

לא ממש הסטיגמה על הכדורגלנים.

"אמא שלי בהתחלה הכי פחדה שאם עד עכשיו לא למדתי אז בכלל נגמר הסרט. אמרתי לה שהוא יודע לקרוא ולכתוב שהוא לא אנאלפבית. מבחינתם כדורגלן זה לא מקצוע. אבל הם ראו שמשהו בי נהיה יותר שלו. שהוא מכיל אותי. עובר איתי את זה. הייתי בן־אדם מאוד עצבני לפניו. מרגישה שכולם נגדי. הוא שינה אותי. בזכותו היו לי 12 שנות לימוד".

נראה לי מטורף להתחתן בגיל 19, בלי כמה סטוצים ובני זוג.

"אני עכשיו רואה בטירוף 'סקס והעיר הגדולה'. מה שאני מבינה מהתוכנית זה שבתקופה שלנו, כשהכל כזה נגיש, זה שבחורות יוצרות לעצמן מלא תסביכים - שהוא לא טוב לי וזה לא מתאים ואולי זה לא מספיק. תעשי את זה אם זה מה שאת רוצה, אבל לא בקטע של להכניס לעצמך עכשיו דברים בראש. לא לחפש בכוח".

ומה עם צבא? למה לא התגייסת עד עכשיו?

"אני מאמינה שחשוב לתרום את החלק שלך. אני לא שונה מאף אחד ואני מאמינה שאני צריכה לתרום אבל אני רוצה שהתרומה תהיה משהו שאני מאמינה בו. אני לא רוצה להכין קפה לאף אחד בשירות שלי. באמת חשוב לי לעשות משהו משמעותי".

דוגמנית צעירה שמתחתנת בגיל 19 קצת מזכיר את סיפור בר רפאלי, שהתחתנה כדי לא לעשות שירות צבאי. נתקלת ברמיזה הזאת?

"אם ככה אנשים חשבו - זה לא היה העניין. אני לא התחתנתי עם חבר של אבא שלי. התחתנתי עם הבן זוג שלי המושלם בשלוש השנים האחרונות. והכל היה מאהבה, לכל הנשמות הטובות".

איך הוא הציע נישואים?

"לא הציע. החלטנו יחד שזה מה שאנחנו רוצים לעשות. בעיניי טבעת וחתונה - יש דברים יותר חשובים לעשות עם הכסף. עשינו שני טיולים מהממים. לא הייתי משנה כלום. עשינו חתונה קטנה, הסתבכתי עם חצי מהחברים. גם זה יעבור".

את לא חושבת לעצמך שזהו? לא תדעי מה עוד יש שם בחוץ?

עומר: "אני מסכימה. זה נורא מפחיד. איך אפשר לדעת, זה גומר אותי".

מיכל: "זה לא מפחיד בעיניי. סער הוא פשוט אני בבן".

עומר: "יש ביניהם משהו שבאמת מין מצא את מינו. הם מדברים באותה שפה. זה לא התחיל ככה. היו להם הרבה ויכוחים וריבים והם למדו להכיל אחד את השני. משהו ביניהם נוצר וזה מדהים כי זה נראה כמו חתונה פוֹר־גוּד, אני רואה את זה עליהם. וזה משהו שאני לא מוצאת. אני מחפשת את עצמי בחיים. אני אכולת תסביכים של החיים על גברים וכולם מעצבנים אותי. הייתי בזוגיות שנתיים וסיימתי אותה לפני כמה חודשים. היה מאוד קשה. הפערים היו גדולים. מאוד מבולבלת. אני יוצאת עם מישהו אחד שהוא טייפ אחד, ואחרי זה עם מישהו אחר לגמרי. אני פתוחה ואני מסוקרנת אבל לא מצאתי ואני לא יודעת עדיין מה קורה איתי".

אז איזה סרטים את אוכלת על גברים?

"הפחד שלי זה ניצול. שבן־אדם יכול להצטייר בעיניי במובן מסוים, אבל שהוא רק רוצה לשכב איתי. או להיכנס למשהו רגשית בתוך זה, והוא יפגע בי. ופגעו בי בעבר. אני אדם שמאוד נזהר. עכשיו גם נהיה שכולם רואים מה את עושה ולאן את יוצאת. מזהים אותך. זה גם מכניס לסרטים כי זה נורא חשוף וזה אמור להיות שלי".

אגב זה, אני מבינה שהתחיל קשר בינך לבין לירן דנינו. איך זה עובד לשני אנשים מוכרים?

"נזהרים. מאוד קשה להסתיר את זה כי אי־אפשר להיות סגורים בבית. אם את רוצה קשר אז צריך לחוות. לעשות דברים יחד. אני לא רוצה לדבר עליו יותר מדי כי אני לא יודעת מה קורה עדיין בעצמי, אבל אני נזהרת. אני עושה דברים לאט ובטוח".

ואיך הכרתם?

"ישבנו כמה אנשים, הוא הסתכל עליי, אני עליו, קרה שם איזה ניצוץ. ואנחנו בודקים את השטח. מבררים. מגששים. ולירן הוא אחלה גבר".

באיזה שלב מייקל לואיס מגיע? גם עליו היה דיבור בהקשר שלך.

"הוא הכי לא נכנס. ישבנו בפגישת עסקים וצילמו אותנו. לקחו את זה למקום ממש רחוק. אין שום קשר רומנטי. יש לנו מכנה משותף, שהיה פרסומות לסמסונג, אבל הוא כבר לא שם בגלל אתגר הבקבוק. מסתבר שזה לא תואם את ערכי המותג".