yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 06.08.2019
    עם הפנים לקיר
    בשנות ה־70 בכל בית בישראל היו טפטים על הקירות, בוגרשוב בתל־אביב היה המקום שאליו הלכו כולם כדי לקנות את הדגמים הכי עדכניים, וגלריית הטפטים של גולדשטיין הייתה המקדש הדביק והבלתי מעורער של הרחוב. עכשיו, אחרי עשרות שנים שבהן התחום הלך ונעלם, הטפטים עושים קאמבק. חזרנו לחנות של משפחת גולדשטיין שנותרה כמעט יחידה ברחוב, ושמענו מהנשים שמנהלות את העסק כבר עשרות שנים, איך הכל קשור לפסיכולוגיה של דור הסלפי
    לילית וגנר

    היום, כשתגידו טפטים לילדי דור המילניום, הם ישר יחשבו על הסמארטפון שלהם וימהרו להחליף את תמונת המסך. אבל מי שנולדו כשלטלפון עוד היה חוט שהיה מחובר לשקע, זוכרים שבשנות ה־60 וה־70, הטפטים היו דבוקים לקירות כמעט בכל בית בישראל, והכניסו לחדרים טאץ' רומנטי, כפרי, פרחוני, אקזוטי או גיאומטרי, וכמה שיותר צבעוני יותר טוב.

     

    אבל אז הגיעו שנות ה־90, התפיסות האקולוגיות התחילו להרים ראש, הבנו שטפטים זה גם משהו שמזיק לסביבה כי הוא מבוסס על נייר שמכלה את העצים, וחוץ מזה, פתאום אנשים חיפשו עיצוב ונקי ושקט בעיניים. אדריכלים שהשתלטו על העניינים הטו את ספינת הטרנדים, קילפו את הטפטים הישנים ולימדו את כולנו לחבק קירות לבנים, קרים ואחידים.

     

    "ואז נשארנו לבד", נזכרת אליה גולדשטיין, הבעלים של אימפריית הטפטים "גולדשטיין גלרי טפט" מרחוב בוגרשוב בתל־אביב, שהיה פעם המעוז הדביק והססגוני של הלבשת קירות הבית.

     

    "פעם בוגרשוב היה רחוב הטפטים, עם למעלה מ־30 חנויות. כל מי שרצה טפטים הגיע לסיבוב כאן. זה היה דיזנגוף של הטפטים. אבל עם השנים עוד ועוד חנויות נסגרו, ולמרות שגם שמואליק בעלי ואני רצינו לשנות כיוון, ואפילו נסענו לתערוכות בחו"ל כדי לחפש רעיונות חדשים, הבנו שמה שאנחנו הכי אוהבים זה טפטים. אז נשארנו החנות הכמעט יחידה ברחוב, למרות שהקהל התחלף והלקוחות התמעטו".

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    שמואליק, שהקים את העסק כבר נפטר, כאמור גם הברק של הטפטים התעמעם, ואליה שנשארה בעסק יחד עם שתי הבנות, שרית ויונית, שממש גדלו בין היריעות הדביקות והצבעוניות, ידעה שהחנות שלהן כבר מייצגת עולם הולך ונעלם. אבל באופנה, כמו באופנה, הדבר הבטוח היחידי זה שהכל חוזר, והנה היום, אחרי עשרות שנים שבהן הטפטים היו רק משהו נוסטלגי שרואים בסרטים או בסדרות תקופתיות, מתברר שהטפטים שוב כאן.

     

    "אנחנו נשארנו כאן כל השנים מאחורי חלון הראווה הנצחי העמוס בטפטים בכל הדוגמאות והצבעים. מבעד לזגוגית ראינו איך אנשים עוברים ועוברים ועוברים ברחוב ולא נכנסים. אבל זה העסק שלנו וזאת האהבה של אמא ושל אבא והתעקשנו להמשיך להחזיק אותו למרות השינוי בהעדפות הקהל. ואז, פתאום, לפני כמה שנים, התשוקה לטפטים חזרה", מתארת שרית קרייתי־גולדשטיין שביחד עם אחותה, יונית, נמצאת כבר למעלה מ־30 שנה בעסק המשפחתי. "פתאום החנות חזרה להיות מפוצצת באנשים שבאו לראות, להיזכר, למשש, להריח, להתרגש. אחר כך העזו לקנות והמכירות התחילו לעלות: קיר קטן פה, קיר מרכזי שם, ובשנתיים האחרונות אנשים עושים קיר אחד עם טפט מאוד מעוצב ואת שאר הקירות עם דוגמה רגועה יותר".

     

    הקאמבק של הטפטים התעורר גם בזכות הטכנולוגיה המתקדמת והחומרים העדכניים שהופכים את העבודה עם הטפטים הרבה יותר דינמית ופשוטה והרבה פחות מזיקה לסביבה.

     

    "פעם ההורים שלנו הדביקו טפטים לעשרות שנים ונתקעו עם אותן שושנים אדומות וגדולות על הקיר, ולא היה מקובל להחליף. היום אנשים יותר חושבים על כאן ועכשיו, שום דבר שאנחנו עושים הוא לא כמו פעם לעשרות שנים, אפילו קצב החלפת העבודה השתנה. ההורים שלנו עבדו באותה עבודה כל החיים, היום אנשים מדלגים מעבודה לעבודה".

     

    צילום: יובל חן
    צילום: יובל חן

     

     

    ואיך זה קשור לטפטים?

     

    "זה קשור, כי הצעירים היום רואים את העתיד ביחידות זמן קצרות ובקפיצות מהירות והטפטים הם פתרון מושלם לצורך הזה. בא לך אווירה חדשה בבית? לא צריך לפרק את הקירות, אפשר פשוט להדביק עליהם טפט, ואז להוריד אותו אחרי זמן קצר, ולהדביק משהו אחר, בהתאם להעדפות ולמצב הרוח, כיוון שהחומרים החדשים שיש בשוק מאפשרים את זה".

     

    ואכן, הנשים למשפחת גולדשטיין היו עדות לדור חדש של חומרים ושל יצרני ומשווקי טפטים שצצו בשוק, "ואנחנו מצאנו את עצמנו מחנכים דור חדש של אדריכלים, איך לגעת בחומרים ואיך לעבוד איתם. המגוון העצום שקיים היום בשוק מאפשר למצוא לכל אחד את הדבר שמתאים לו יותר מכל. יש המון יצרנים, שפע של עיצובים, מבחר מטורף של חומרים שמדביקים היום על הקירות, וזה מדבר לקהלים רחבים", אומרת שרית ומציינת שהיום אפשר להדביק על הקירות טפטים מחומרים טבעיים כמו קש, במבוק, יוטה, משי ושעם, ועוד חומרים שהמחיר שלהם יכול להגיע ל־1,800 שקל למטר. לדבריה, התחום גם התאים את עצמו למגמות האקולוגיות שקוראות לשמירה על הסביבה והיערות, "ואם פעם ידעו לעשות טפטים רק מנייר ולכן הם נתפסו כפחות אטרקטיביים בגלל שהפכנו ירוקים יותר, הרי שהיום יש התפתחות עצומה בטכנולוגיה שמאפשרת הדפסה של טפטים גם מחומרים שניתנים למחזור ושהפקתם אינה מזיקה לסביבה, וניתן גם לנצל פלסטיק ממוחזר כבסיס לטפטים. החומרים הללו גם נוחים מבחינת המחיר, כך שבעלות לא גבוהה אפשר לשנות בבת אחת עיצוב של חדר ולהפוך אותו למשל לדמוי קיר עץ מטורף, או לדמוי קיר לבנים חשוף, רק בלי המחיר הגבוה או הלכלוך".

     


    פרסום ראשון: 06.08.19 , 19:28
    yed660100