{ }
רביעי 11 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יובל חן
    24 שעות • 06.08.2019
    מיוחד: כך תפעל היחידה למניעת שיטור יתר וגזענות בקרב שוטרים
    לאחר המוות של סלומון טקה החליטו במשרד לביטחון הפנים להקים יחידת משטרה מיוחדת שתמנע מקרים כאלה בעתיד. דוח מחקר מקיף שנכתב בשבועות האחרונים בדק כיצד מתמודדים בניו־יורק, אוסטרליה, בריטניה וקנדה עם תופעות של אפליה משטרתית כלפי מיעוטים. את המסקנות מתכננים ליישם גם בישראל: ענישה כבדה כלפי שוטרים שינהגו באלימות ובגזענות, הכחדת תופעת שיטור היתר ופתיחת תיקים מיותרים לבני נוער וקניית אלפי מצלמות גוף לשוטרים. השאלה הגדולה האם זה יספיק כדי למנוע את אי־האמון נגד המשטרה בקרב מגזרים שלמים
    נעם ברקן

    הסוגיות הטעונות מרחפות בחלל החדר. "כשראינו יחד את התמונות מהמחאה, הבן שלי רק בן 13 שאל 'המחאה סבבה, אבל למה האלימות?' כאן הרגשתי שהצלחתי", אומר אליאס מהרי, מנהל מחלקה בעיריית נתניה, מביט היישר בעיניו של השר גלעד ארדן, וממשיך: "אבל בפעם הבאה כשהוא יפגוש שוטר אני מקווה שגם השוטר יתייחס אל הבן שלי באופן כזה ולא יסתכל על הצבע שלו. אני אבא לילדים מתבגרים אני רוצה להיות בטוח שהם יהיו זכאים ליחס שווה והוגן מול אותם אנשים שמחזיקים בסמכות".

     

    האווירה אמנם מכובדת, אבל היא לא מחפה על המתח והסוגיות הקשות שעל הפרק. בחדר יושבים בכירים במשרד לביטחון פנים, כולל השר גלעד ארדן, ומולם פעילי ציבור וראשי ארגונים מקהילת יוצאי אתיופיה. ארדן זימן שלשום את הנוכחים כדי לעדכן אותם על הקמת יחידה חדשה במשטרה שנועדה לטפל באופן ישיר וממוקד בנושאים של אפליה, גזענות ואלימות משטרתית. ללא קשר לחקירת המוות של סלומון טקה, לכולם ברור כי יש צורך בשינוי אמיתי ביחס המשטרה כלפי קהילות מגוונות בחברה הישראלית: חרדים, ערבים, להט"בים וכמובן יוצאי אתיופיה.

     

    "לא עוד לולב בראש"

     

    במשרד לביטחון פנים העניקו לנו הצצה נדירה על התהליך להקמת היחידה החדשה לטיפול בגזענות ובשיטור יתר. לאחר מותו של סלומון טקה, ערכו במשרד לביטחון פנים מחקר מקיף על האופן שבו מתמדדות משטרות במדינות מערביות כמו ארצות־הברית, אוסטרליה, אנגליה, קנדה, אירלנד וניו־זילנד עם תופעות של שיטור יתר וגילויי גזענות ביחס של המשטרה אל אוכלוסיות מיעוטים. כך, למשל, הוקמה בניו־יורק לפני שנה יחידת שוויון והכללה — היחידה אחראית להכשיר את שוטרי ניו־יורק ולהעביר השתלמויות נגד שיטור מוטה על רקע גזעני. ההשתלמות הזאת הינה חובה בהכשרתו של כל שוטר בניו־יורק. במסגרת הפעולות חולקו גם מצלמות גוף ל־22 אלף שוטרי סיור, והופחתו משמעותית מספר המקרים ברחבי העיר שבהם שוטרים עוצרים אזרחים — שחורים, היספנים ובני מהגרים — לבדיקה ותשאול. משטרת ניו־יורק הטילה עונשי משמעת קשים בגין מקרים מוכחים של אלימות גזענית.

     

    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: אלכס קולומויסקי

     

     

    בבריטניה, למשל, החלו בפעולות נרחבות של גיוס בני מהגרים מאסיה למשטרה, יישמו תוכנית "מקפצות" לתפקידי קצונה בכירים עבור שוטרים מקהילות מיעוטים ונתנו דגש מיוחד לטיפול בפשעי שנאה ובמקרים של אלימות משטרתית כלפי קהילות מהגרים. באירלנד מינו לכל יחידה קצין קישור שפועל בכל הסוגיות הקשורות ליחס למיעוטים ולקהילת הלהט"ב.

     

    "ראינו מספר דרכים להתמודדות שחלקן דומות", מסביר איתן הורן, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד לביטחון פנים. "אחת הדרכים היא הקמת יחידה מרכזית בארגון, שתטפל בנושא. בראש היחידה מעמידים קצינים בכירים שנותנים לה מעמד גבוה. במקביל, צריך ליצור שיח פתוח של התייעצות עם כל קבוצות המיעוטים השונות במדינה. וכמובן שצריך לתת מענה לכל הנושא של פיקוח ובקרה על עבודת המשטרה בכל מה שקשור לגזענות ולמיעוטים".

     

    על סמך המחקר והתאמת הפתרונות לישראל — נקבע מבנה "היחידה לשוויון מגדרי ולמגוון תרבותי". היחידה תהיה כפופה ישירות למפכ"ל המשטרה, החלטה שמעניקה לה חשיבות בולטת בתוך הארגון. בראש היחידה יעמוד קצין בדרגת תת־ניצב. "החלק המרכזי ביותר", אומר הורן, "הוא מאוד קריטי ואולי אחד השינויים המרכזיים ביחידה זה נושא המעקב והפיקוח על תלונות הציבור, בדגש על שיטור יתר. עכשיו כשיש גורם בכיר שמפקח מלמעלה ויכול להעביר את התובנות שלו גם לפיקוד, וגם להנהלת המשרד ולשר, זה מייצר שינוי, למידה וגם גבולות. דבר חשוב לא פחות הוא שהיחידה תהפוך להיות המרכז של השיח המשטרתי עם עמותות, ארגונים, ראשי קהילות. לעיתים עצם השיח מייצר הבנה של זווית ראייה שונה ומנמיך פערים וחיכוכים".

     

    לדברי הורן נושא מרכזי נוסף שבו תעסוק היחידה הוא שילוב האוכלוסיות השונות במשטרה. הרעיון הוא שככל שישרתו במשטרה יותר שוטרים ממוצא אתיופי, חרדים, ערבים וכו' — המשטרה תהפוך באופן טבעי לארגון יותר סובלני כלפי האוכלוסיות הללו. "ההחלטה להציב בראש היחידה קצין או קצינה בדרגת תת־ניצב הייתה מחושבת", מסביר הורן. "ראינו את זה גם בעולם, את החשיבות לנושא הבכירות. זה לא עוד 'לולב' ששמים בראש, אלא גורם עם משמעות, עם דרגה, עם ותק, עם ניסיון. כזה שיש לו יכולת השפעה".

     

    "להשתמש בכוח בתבונה"

     

    ימים ספורים לאחר מותו של סלומון טקה וההפגנות הסוערות שפרצו בעקבותיו — נפגש ארדן עם מנהיגי הקהילה האתיופית. "הקשבתי שעות ארוכות לצעירים מדהימים בני העדה ולאנשי הארגונים", כתב ארדן לאחר השיחות עימם בפוסט. "הדברים שלהם קרעו את ליבי. צעירות וצעירים מוכשרים, רהוטים ומשכילים, שתיארו בפני ביטויים רבים של גזענות והשפלות שבהם נתקלו בכל תחנה של חייהם בארץ: בחינוך, בצבא, בשוק התעסוקה, וכן, לצערי הרב - גם ביחס המשטרה כלפיהם". במהלך המפגשים ביקשו נציגי הקהילה שתוקם יחידה ייעודית לנושא ובמשרד לביטחון פנים החלו לקדם את הנושא. במשטרה, לעומת זאת, לא ממש התלהבו מהרעיון. היו קצינים בכירים שחששו שהתוכנית "ליברלית" מדי וכאלה שטענו כי הקמת היחידה תהווה הודאה בכישלון המשטרה בהתנהלות מול הצעירים מהקהילה האתיופית. אבל בגיבוי השר ארדן — התוכנית יצאה לפועל.

     

    "בעיניי הנקודה הכי משמעותית לאמון הציבור זה הטיפול בתלונות ובעבירות משמעת. המשטרה היא הגוף היחיד שיכול להפעיל כוח והיא ניזונה מאמון הציבור, לכן היא חייבת להפעיל אותו באופן מידתי", אמר ארדן לנציגי הקהילה האתיופית בשיחה שנערכה שלשום במשרדו. "כל שוטר שיש לו סמכות להפעיל כוח יש לו אחריות כבדה שלא להפעיל אותו איפה שלא צריך. אלימות משטרתית וגזענות הן תופעות שצריך לעקור מן השורש. אם יש שוטר שחוטא בנושאים האלה הוא לא יוכל להמשיך לשרת במשטרה. אם שוטר מקבל סמכות ממדינת ישראל להפעיל כוח, לעצור אנשים, המדינה צריכה לדעת שהוא עושה זאת בצורה שוויונית, בלתי מפלה, שאין לו דעות קדומות או חלילה גזעניות, וזה אחד הדברים המרכזיים שאני מצפה מהיחידה החדשה — לאכוף משמעתית. שהמפקדים בשטח יידעו שיש עכשיו יחידה מלמעלה שמסתכלת על הטיפול בנושא ועל הענישה. לעקור מהשורש כל תופעה, אמירה, מעשה גזעני או מפלה, זה בעיניי אחד היעדים הכי משמעותיים של היחידה".

     

    למה בעצם הוקמה היחידה?

     

    "יש צורך בחיזוק הקשר בין משטרת ישראל לבין אוכלוסיות ייחודיות שחיות כאן שיש להן מאפיינים ייחודיים, זה יכול להיות חרדים, הציבור הערבי, הקהילה ההומולסבית וקהילת יוצאי אתיופיה. אני לא משווה בין האוכלוסיות, אבל אם המשטרה לא כוללת שוטרים מהקהילות הללו, לא מכירה אותן ולא מטפלת משמעתית בצורה הכי חריפה כשיש תקלות של שוטרים מולם, אנחנו מאבדים אמון של ציבורים שהופכים להיות חלק אדיר מאוכלוסיית ישראל".

     

    מה עם תופעות של שיטור יתר?

     

    "ברגע שפותחים תיק לנער שנמצא בחוץ והתחצף לשוטר, אחרי זה אף מקום עבודה לא יעסיק אותו ואז הוא כבר במעגל פשיעה שקשה לצאת ממנו. השוטרים חייבים להכיר את הבעיות של הקהילה כדי לא למהר לפתוח תיקים ולדפוק לבני נוער את העתיד. אולי עכשיו בזכות היחידה החדשה, כשמפקדים יידעו שיש עליהם פיקוח צמוד — יהיה יותר דגש על הטיפול המשמעתי בשוטרים. משטרה זה כמו אווירת צבא, הם יוצאים יחד למבצעים בלילות, בימים, נאבקים בפושעים, לכן לפעמים יש סלחנות מוזגמת כלפי שוטרים שצריך להוציא אותם משורות המשטרה. לכן היחידה תהיה חלק מלשכת המפכ"ל, עם כפיפות ישירה למפכ"ל, שהמפקדת שלה היא קצינה בכירה בדרגת תת־ניצב, וחלק מהאחריות היא גם לוודא שתלונות הציבור על גזענות או אפליה יקבלו את הטיפול לפי המדיניות שאני מגדיר אותה ברמת החומרה הגבוהה ביותר".

     

    מה לגבי הטענות נגד מח"ש?

     

    "אני הראשון שמתח ביקורת על מח"ש, אני לא חושב שמח"ש מפחדים מהמשטרה, עובדתית הם העיפו שבעה ניצבים חלקם בגלל חקירות מח"ש. אולי אחת הבעיות היא שמשרד המשפטים לא הקצה מספיק כוח אדם, אבל כשיש מקרה קשה וכואב כמו של סלמסה זכרו לברכה א־אפשר להגיד שלא חקרו".

     

    כמו בניו־יורק, גם משטרת ישראל הקימה מערך שלם של מצלמות גוף. "עד סוף 2019, 9,000 שוטרי שטח יסתובבו עם מצלמות שמתעדות את הפעילות שלהם", מבטיח ארדן. "כבר היום יש 3,200 מצלמות. אלה סרטונים שנשמרים בענן ולא ניתן לערוך אותם. יש מערך קצינים שתפקידם לעשות בקרה. זה מערך שלם שעלה בסביבות 60 מיליון שקל, ועדיין זה קורה בקצב לא מספיק מהיר ואני מחפש כל דרך להאיץ את התהליך הזה. זה קשור גם לטענות של החרדים על אלימות משטרתית יתרה בהפגנות שלהם. ראינו את הסרטון של המשיכה בפאות, זה מלמד על משהו שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום. גם המפכ"ל לא עובר עליו לסדר היום, אבל יש לנו עוד דרך לעשות".

     

    מה הרגשת בערב בו שמעת שסלומון טקה נהרג מירי שוטר?

     

    "זה היה ערב נורא. עצרתי הכל. התקשרתי למפכ"ל. הוא עידכן אותי שהם הזעיקו את מח"ש. לפני הכל יש פה טרגדיה אנושית. ברגע שהבנתי שהוא בן הקהילה האתיופית הבנתי מיד לאן זה ייקח אותנו, והאמת שהרגשתי עצב גדול ותסכול. באותו לילה כמעט שלא ישנתי. אני מקווה שזה האירוע האחרון אי פעם שקורה ואני באמת מקווה שמהמקרה הקשה הזה ייצא תיקון עוד יותר גדול ממה שעשינו עד היום". •

     


    פרסום ראשון: 06.08.19 , 19:52
    ידיעות אחרונות