הג'וב המקסיקני
ההתנקשות בעבריין הישראלי בן סוטחי בבית קפה בקניון הומה אדם במקסיקו סיטי הותירה את עולם הפשע המקומי בהלם, ומסעירה את התקשורת במקסיקו. עכשיו המשטרה המקסיקנית והישראלית מנסות לפצח את התעלומה: האם הרצח קשור לקרטלי הסמים של דרום אמריקה או לסכסוכים מקומיים בארץ. חייו ומותו של בן סוטחי: תיק פתוח
כמה ימים לפני שהאסיר המשוחרר בן סוטחי חוסל בחודש שעבר ידי מתנקשת במקסיקו, הוא שלח משם גלויה מצולמת עם ד"ש לאשתו סימה. סוטחי צולם כשהוא רכוב על סוס, כשברקע כפר השוכן למרגלות הרים מוריקים. הוא מרכיב משקפי שמש, לגופו טרנינג ממותג ונעלי ספורט, ונעזר בחבר שסייע לו לצלם את הסרטון: "לאשתי היפה, האהובה, אני מחכה לך כבר שתבואי, בעזרת השם", אמר. "אנחנו פה, במקום... תראי איזה עצים יפים" – הניף את ידו לעבר הנוף הפסטורלי, "תראי את הציפורים, נשמה שלי, תראי את העפיפונים. חיים שלי את. אני מחכה לך פה על הסוס השחור, אבל אני האביר הלבן. אני מת עלייך, נסיכה שלי. חיים שלי את. אהבת חיי. נשמה שלי", אמר והפריח נשיקה באוויר.
אבל אשתו סימה לא הספיקה להתאחד איתו. "בני היקר בן סוטחי נרצח במקסיקו, שוד ושבר", הכריזה אמו אסתר ישורון, בבוקר שלמחרת הרצח, בעמוד הפייסבוק שלה.
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
וההלם לא היה רק שלה. "אני בחלום בלהות, שעה לפני מותך דיברנו איתך בשיחת וידיאו," ספדה לו בהלוויה אחותו ליהי. "לא האמנתי בחיים שנגיע לרגע הזה, תמיד אמרת לי: 'אחותי, אני אחיה לנצח’, ואני, מבחינתי, כל מה שהיית אומר לי היה קדוש…"
גם התקשורת במקסיקו געשה לנוכח ההתנקשות הכפולה של סוטחי וחברו אלון אזולאי, שבוצעה בבית קפה הומה אדם "ארטץ' פלז'ה" בקניון במקסיקו־סיטי. זה קרה ביום רביעי ה־24 ביולי בשעה 17:22 שעון מקסיקו (יום חמישי 1:05 שעון ישראל). אולם עד כה, למרות כל החשדות שהועלו וכל כיווני החקירה (ר' מסגרת), טרם הובררה הסיבה האמיתית לרצח הכפול ולא ברור עדיין אם מדובר בחיסול חשבונות של קרטל סמים, בעסקה למכירת נשק שהשתבשה, בנקמת גורמים ישראלים שאיתם סוטחי היה מסובך במשך כל השנים. על דבר אחד אין מחלוקת, אמרו לנו השבוע גורמים במשטרה: "בעולם הפשע שבו היה מעורב, בן סוטחי חי על זמן שאול".
ביום רביעי שעבר נטמן סוטחי בבית העלמין בחולון. ליוו אותו הוריו, אשתו ומשפחתו, פרקליטו לשעבר עו"ד ציון אמיר, בלשים סמויים, נציגי משפחות כראג'ה ועבדל קאדר מטייבה, נציגים של משפחת אבו לאטיף מהצפון וסתם סקרנים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. חברו אלון אזולאי נטמן שם מיד אחריו.
"7 ימים" משרטט את חידת חייו ומותו של בן סוטחי, בניסיון להבין מי היה האיש שסיפורו מעסיק כבר שלושה שבועות את התקשורת ואנשי החוק בשתי המדינות.
1. ילדות בכפר שלם
לפשע נולד
בן (בנימין) סוטחי, נשוי ובעל משפחה, נולד לפני 44 שנה וגדל בכפר שלם (סלמה) בדרום תל־אביב. הוא בנם הבכור של יעקב סוטחי ואסתר ישורון ויש לו עוד שלושה אחים. אמו מנהלת ערוץ יוטיוב פופולרי (עם שני מיליון צפיות) שבו היא מתרגמת משמיעה שירים של גדולי הזמר הערבי.
סוטחי גדל בשכונה קשה עם מאפיינים סוציו־אקונומיים נמוכים, ונשם מילדות את אוויר עולם הפשע. בבית הספר היסודי שבו למד סבל מאלימות כרונית. וכבר בגיל 13 נשלח למוסד סגור, אחרי שנשר מהלימודים והיה מעורב בעבירות רכוש והתפרצויות. מאז בילה את מרבית חייו במוסדות או בכלא.
כשהיה בן 17 נפתחו לו כמה תיקים במשטרה. רפ"ק (בדימוס) אשר הרפז, שהיה ב־92' סגן ראש מפלג התשאול בימ"ר תל־אביב, זוכר את סוטחי כעבריין רחוב, שרק התחיל לצבור מעמד. "הוא היה אז שליח של משפחת פשע בדרום תל־אביב. 'תלך־תבוא' קוראים לעבריין כזה", סיפר לנו הרפז השבוע. "אנחנו במשטרה לא ייחסנו לו אז חשיבות. אבל לאט־לאט סוטחי התחיל להתפתח. הוא היה מזוהה עם ארגון הפשיעה של זאב רוזנשטיין והיו לו כל מיני מעצרים על חשדות שונים".
למה הכוונה?
"אם למשל שמו מטען למישהו וחשדנו שזה מהצד של ארגון רוזנשטיין, אז סוטחי הובא לחקירה, אבל לא נעצר".
ואיך התרשמת ממנו בחקירות?
"הוא היה בסדר, בחור נחמד. התנהג בהתאם לכובע שלו: כעבריין של 'תלך־תבוא'. השיב על כל שאלה בתנאי שלא הפליל את עצמו או את הבוס שלו. אנשי הארגון של רוזנשטיין דבקו בו בהמשך, כי הם ראו שיש להם עסק עם גבר־גבר. כשהמשכתי ב־94' לתפקיד אחר, סוטחי היה עדיין בדרגה של עבריין רחוב. המשטרה לא ידעה איך הוא הצליח בהמשך להתברג גבוה בהיררכיה בארגון. אבל הוא היה מאוד מקורב שם לראש".
"בשנות ה־90 כפר שלם היה הארד־קור של העיר מבחינת פרחי הפשע שצמחו שם", מסביר סנ"צ (בדימוס) עו"ד ניסים דאודי, שעבד אז במחלק החקירות בימ"ר. "סוטחי היה אחד הכוכבים העולים בקבוצה של דרום תל־אביב, שהיה מזוהה עם הארגון של רוזנשטיין. בתקופתי היו לו כבר מעצרים בודדים. זה התחיל בעבירות אלימות, גביית דמי חסות, סחיטות ועבירות סמים. ברמה המודיעינית, הוא הופיע במערכות שלנו בצורה בולטת כיעד צומח".
המאסר המרכזי של סוטחי, זה שבגינו הורשע ונשלח ב־97' ל־16 שנה לכלא, היה בעקבות ניסיון של חיסול של מני אסלן, שנחשב אז ליריבו של ארגון רוזנשטיין.
נצ"מ( בדימוס) אפרים ארליך (קרמשניט) ששימש אז כראש מחלק מוסר בימ"ר תל־אביב וניהל מאבק בלתי מתפשר בפשיעה החמורה, היה בין מפקדי כוח המשימה שעצרו את המתנקשים.
"אחרי הרצח של יחזקאל אסלן, בנו מני תפס את הנהגת המשפחה והפך בעצמו יעד לחיסול. הוא שהה תקופה ארוכה בארה"ב. כשחזר, בגיל 40, הפעיל את מסעדת 'שיפודי התקווה' ואת גן האירועים הסמוך 'חצר בירוק' ואז התקבל מידע שמנסים לחסל אותו ונכנסנו לפעולה".
2. ניסיון החיסול של מני אסלן
לא חראם?
במשך שלושה שבועות רצופים, בסבב של שלוש משמרות, ישבו כל ראשי המחלקים בימ"ר תל־אביב: בילוש, מוסר, וסמים בתצפיות ובמארבים, על מסעדת "שיפודי התקווה". היה זה בהוראת מפקד הימ"ר דאז, נצ"מ מרדכי ליבר, שהחליט לתפוס את המתנקשים בכל מחיר.
ארליך מספר: "החזית הקדמית והאחורית של המסעדה הייתה מרושתת במצלמות, כי היה חשד שינסו לחסל אותו בחניה מאחור. במוצ"ש, 19 בספטמבר 97', בדיוק כשהחלפנו משמרות, התצפיתנית דיווחה על שניים שהגיעו על אופנוע. לאחד מהם היה אקדח עם כדור בקנה, והשני המתין לו בצד על אופנוע החילוץ. עצרנו אותם והתברר שמדובר באחים מהרצליה, אחד מהם קטין בן 17".
החקירה הוטלה על מחלק חקירות בראשות רפ"ק אפרים ברכה ז"ל.
דאודי היה ראש הצח"מ: "גייסנו את האחים כעדי מדינה והם הפלילו את נחמן כהן, את בן סוטחי ואת שרון קאין כמי ששלחו אותם לבצע את הרצח תמורת 50 אלף דולר. החקירה שלנו הגיעה עד רוזשנטיין שהיה עצור 60 יום בתיק, אבל שוחרר בשל היעדר ראיות".
"השוטרים ישר ידעו למה הגעתי למקום", יספר מאוחר יותר האח הגדול ל"ידיעות אחרונות". "הם צעקו לעברנו: לא חראם? רצחתם את האבא של מני אסלן, את אמא שלו ואת הדוד שלו ועכשיו אתם רוצים לרצוח גם את הילד"?
על חלקו של סוטחי העיד האח הגדול שהופיע כעד מדינה בבית המשפט: "יום לפני הרצח נפגשתי איתו ועם שרון קאין, קיבלתי את שם הקורבן ומקדמה של 10,000 שקלים. סוטחי אמר לי שמוכרחים לגמור עם הבנאדם הזה (מני אסלן – ש"מ) הוא ביקש ממני כמה שיותר כדורים בראש וסימן לי ברקה. בן עשה סימן של לחיצה על ההדק ועשה קול כמו של משתיק קול: פוף, פוף".
איך סוטחי היה כנחקר?
דאודי: "כבר אז, למרות שהיה צעיר, בשנות ה־20 המוקדמות, הוא נחשב לאגוז קשה לפיצוח. הוא היה מנוסה, לא פראייר, לא מדבר. אומר רק את מה שהוא רוצה להשמיע. אחד שלא מתרגש ממעצרים, למרות שידע שחרב כבדה מונחת לו על הצוואר. הוא הראה ביטחון בחדרי החקירות. משחק אותה 'עבדאי', כמי שנהנה מהמעמד של עבריין"
השלושה הורשעו: סוטחי בעבירות של קשירת קשר לביצוע רצח, שידול לרצח, ניסיון לרצח והחזקת נשק שלא כחוק – ונדון כאמור ל־15 שנות מאסר בפועל. שרון קאין הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע רצח וסיוע לניסיון רצח ונידון ל־7 שנות מאסר בפועל. נחמן כהן זוכה במחוזי מחמת הספק, אולם בערעור שהגישה המדינה הוא הורשע, ונדון במחוזי ל־15 שנות מאסר בפועל. הערעור של סוטחי וקאין על ההרשעה ועל חומרת העונש נדחה.
סוטחי נשלח למאסר. הוא ישב שנתיים. אבל במארס 2001 יצא לחופשה מהכלא בעזרת שוטר מושחת שהמליץ עליו ועל חברו באגף, ארז אקרישבסקי, ולא חזר ממנה.
3. מישראל למקסיקו
"הסתערו עליי 80 נינג'ות"
סוטחי וחברו לכלא ארז אקרישבסקי, שהורשע בניסיון לרצח כפול, נמלטו למקסיקו בזהות בדויה. גבריאל רג'ינו, לשעבר מפקד משטרת מקסיקו־סיטי, סיפר לתקשורת המקומית, כי הם סיפרו שחברי הקהילה היהודית בעיר שכרו אותם כיועצים ביטחוניים, כדי לסייע להם במניעה ובחקירת התופעה של ריבוי חטיפות אנשי עסקים יהודים בשכונות טקמצ'לקו ופולנמקו בלב בעיר. בפועל, הם החלו, לדבריו, לעסוק בפעילויות פליליות שכללו גביית דמי חסות בשיטות של הפחדה ואיומים.
אחרי שנתיים במקסיקו קיבלו סוטחי ואקרישבסקי מידע משוטרים מושחתים מקומיים שלפיו תנ"צ גיא ניר, נציג משטרת ישראל דאז באמריקה הלטינית ואנשיו, מנהלים אחריהם מצוד, והחליטו להתפצל: אקרישבסקי ערק לארגנטינה, (ובסוף יולי השנה – 18 שנה לאחר שנמלט לחו"ל, הובא ממקסיקו לישראל). סוטחי המשיך משם לוונצואלה עם גיסו (הנשוי לאחותו) יעקב (קוקו) אמסלם – גם הוא עבריין שנמלט בחופשה מהכלא (שב־2006 הוסגר מארגנטינה).
במארס 2004 סוטחי, אמסלם ועבריין נמלט נוסף בשם עופר חזן, נעצרו בוונצואלה בחשד לביצוע לעבירות סמים. בפשיטה על הבית שבו שהו נתפסו 20 ק"ג קוקאין. פרקליטו של סוטחי דאז, עו"ד ציון אמיר, הוזעק מישראל לקראקס, כדי לדאוג לסידורים להגנתו. סוטחי וחבריו זוכו במשפט מכל סעיפי האישום, אבל הפרקליטות המקומית עירערה על הזיכוי לבית המשפט לערעורים של מחוז ורגס. בית המשפט קיבל את הערעור, הורה למשטרה לעצור שוב את שלושתם ולערוך להם משפט מחודש. אלא שסוטחי וחבריו הצליחו להערים על המשטרה ועל האינטרפול ונמלטו למקסיקו ב־19 באפריל 2005, לפי החשד לאחר ששיחדו שם אנשי חוק.
לדברי המפקד לשעבר רג'ינו, סוטחי חזר למקסיקו־סיטי והקים ארגון עצמאי של סחיטה, סחר בסמים ופרוטקשן שנגבה מעסקים, ברים ומסעדות בפולנקו, שם עבר לגור, וכן ממסעדות וברים בשדרות מזאריק ואמיליו קסטל, שבהם היה לקוח קבוע.
אבל האינטרפול ומשטרת ישראל היו בעקבות סוטחי. רג'ינו איתר אותו ב־28 ביוני 2005 במסעדת מזאריק ומריאנו אסקובדו ברובע היהודי. לאחר שביקש שיזדהה עצר אותו במעצר דרמטי מתוקשר והעביר אותו לידי הישראלים. אז התברר שסוטחי נכנס למקסיקו כתייר, דרך גואטמלה.
למחרת הוסע סוטחי תחת אבטחה כבדה לשדה התעופה של בניטו חוארז, שם חיכה לו מטוס ישראלי ועליו שני שוטרים. הוא גורש לישראל ללא משפט (אין הסכם הסגרה עם מקסיקו – ש"מ) דרך ספרד בטיסה ישירה. לבקשתו, רגע לפני שנכנס לכלא, השב"ס אישר לו להיפגש עם אשתו סימה, שאותה לא ראה שנתיים.
"ירד מסוק על המכונית שלי וברמקולים שלו צעקו לי, 'לא לזוז'" – סוטחי תיאר מאוחר יותר את רגעי המעצר הדרמטי במקסיקו־סיטי באוזני פרקליטיו, ציון אמיר וערן עמרני שהגיעו לבקרו בכלא שאטה. "שנייה אחרי זה הסתערו עליי 80 נינג'ות עם כובעי גרב ורובים ארוכים. הם הוציאו אותי מהמכונית, השכיבו אותי על הרצפה בתנוחת בננה עם אזיקים ברגליים ובידיים וחבטו בי. תוך כדי גנבו לי שעון ששווה 10,000 דולר ושרשרת זהב. אחרי זה עשו מסיבת עיתונאים וסיפרו שתפסו את אחד הטרוריסטים והמאפיונרים הכי גדולים בעולם. ישבו שם כל הקצינים הבכירים של משטרת מקסיקו וסיפרו שאני אחד מראשי הקרטלים במקסיקו, ששולח סמים לכל העולם. אמרו שיומיים לפני שעצרו אותי חיסלתי מישהו והכנסתי אותו לבגאז' של מכונית – מה שכמובן לא נכון. אמרו גם שאני אחראי לכמה חיסולים בדרום אמריקה, וגם זה לא היה נכון".
4. בכלא הישראלי
"לא התלכלך בעצמו"
גם בארץ מיהרו המשטרה, השב"ס והתקשורת לחגוג את ניצחון תפיסתו של סוטחי, אחרי הבריחה המביכה. סוטחי, שהוחזק בתחילת מאסרו באגף רגיל עם תנאים נוחים יחסית, הועבר לאגף הפרדה שמור, בתנאים קפדניים ועם רמת אבטחה גבוהה מאוד.
סוהר מכלא איילון שהכיר את סוטחי היטב לפני שברח וגם אחרי שנתפס ופרש לגמלאות לאחרונה, מגדיר את סוטחי השבוע: "כאסיר תחמן מאוד, כזה שמתעתע בהתנהגות שלו".
תסביר למה הכוונה?
"לפני שהוא ברח, סוטחי היה בשיא ההתנהגות הטובה שלו. הוא השתתף בפעילויות בכלא, שיתף פעולה ועשה את כל המטלות. אני זוכר שתמיד הוא היה מחויך, רגוע, מסודר ונקי. אם היית נתקלת בו, היית חושבת שהוא בחור ישיבה. הוא השרה סביבו אווירה נעימה. על פני השטח, אף פעם לא היו לו עבירות משמעת, גם לא אחרי שהוא נתפס. כלומר בגלוי, הוא היה סבבה. לא מעורב בקטטות או בעבירות אלימות. בדיעבד הבנו שהוא ניסה להישאר מתחת לרדאר שלנו, כדי שהוא יוכל לקבל חופשה ולברוח".
מה היה הקשר שלו לאקרישבסקי?
"לפני שהם ברחו, הם היו יחד באגף והיו בקשר חברי. אם מפקד האגף היה נותן מטלות תמיד הם עשו את זה יחד, בעבודת צוות".
ואיך הגבתם כששניהם ניצלו את החופשה ונמלטו מהארץ?
"המשטרה היא זאת שהמליצה על החופשה שלו. זה לא היה קשור אלינו לשב"ס. ברור שזה היה מאכזב והאסירים גם דיברו על זה בינם לבין עצמם".
ואיך סוטחי התנהל אחרי שנתפס וחזר לכלא?
"כשהוא חזר, הוא היה בהפרדות ובאגף השמור. לכן לא הייתה לו אפשרות להיות במגע עם אסירים שמשויכים לארגון שלו ולהיות איתם בפעילות. כללית, לא היו לו בעיות משמעת. הוא לא התעסק ולא הסתבך, וידע ללכת בין הטיפות. בהפרדות ובאגף השמור אין תורנויות באגף, למעט בתא שלו עצמו. אבל גם שם הוא היה אסיר מאוד דומיננטי, ומה שהוא רצה לקרות, קרה".
כלומר?
"אם התרחשה קטטה בכלא, גם אם ידענו שהוא עומד מאחוריה, לא היה אפשר לקשר אותה אליו. סוטחי לא השתתף בקטטה פיזית. אף פעם הוא לא התלכלך בעצמו, אבל היה מאחורי הקלעים, זה שמניע את המהלך".
סוטחי ריצה את מלא העונש שנותר לו בכלא (עוד 14 שנים). במרוצת השנים הוא קיבל התייחדויות והקים משפחה. לרוב הוא לא נתקל בשלטונות השב"ס. מדי פעם הגיש עתירות אסיר באמצעות פרקליטו. בהתחלה בנוגע להליך ההסגרה שלו, שנעשה לטענתו ללא משפט ובניסיון להכשיר את שנות הבריחה שלו כחלק מריצוי העונש, ובהמשך בנוגע לתנאי מאסרו.
לצד זה, המשטרה חשדה שסוטחי ממשיך לפעול מהכלא ולצבור מעמד וכוח". הסוהר בדימוס: "עקבנו אחריו מתוך הכלא". סנ"צ (בדימוס) דאודי מוסיף: "לסוטחי היה סכסוכים גם בכלא".
אבל גם המודיעין של הכלא ידע – כך עולה מאחת העתירות שסוטחי הגיש נגד השב"ס בינואר 2015. סוטחי קבל נגד הכוונה להעבירו מהאגף השמור בכלא השרון, שם הוחזק – למתקן כליאה אחר בדרום הארץ, בטענה שמשפחתו תיפגע מכך. סוטחי טען שהתנהגותו בתוככי הכלא היא חיובית והוא גם תומך באסירים אחרים, שאין לו כל יריבות עם משפחת פשע, ואין הצדקה להעבירו לדרום הארץ דווקא. השופט, שקיבל לידיו את דוח המודיעין של השב"ס בעניינו של סוטחי, סבר אחרת: "הדוח מלמד על כוונות פגיעה ועל המשך פעילות פלילית בתוככי הכלא, ותוך כך מצביע על מסוכנותו", קבע ודחה את העתירה.
5. משתחרר
הרצח במקסיקו
בפברואר האחרון השתחרר בן סוטחי מהכלא, אחר שסיים לרצות את מלוא עונשו, ובימ"ר תל־אביב נכנסו לכוננות ספיגה. יום לפני שחרורו נלקח סוטחי מכלא איילון לשיחת אזהרה במשרדי היחידה. לאחר שתושאל על כל הסכסוכים שלו – בעיקר על זה עם יוסי מוסלי, ראש ארגון פשע שערק לדרום אפריקה, סוטחי הוזהר שלא לפתוח במסע נקמה ברחובות, וקיבל טיפ אזהרה: שמונח סכום כסף גדול על ראשו.
אחרי שחרורו זכה סוטחי לביקור של עשרות עבריינים בכירים: יהודים וערבים, שבאו לברך אותו בביתו, לרגל השחרור. הם גם תרמו לו סכומי כסף נאים, כדי שיוכל להסתגל לחיים החדשים בחוץ. אחרי כמה שבועות עם המשפחה, במארס השנה, עלה סוטחי על המטוס וחזר למקסיקו. אשרת השהייה שהונפקה לו ולחברו על ידי רשויות ההגירה, הייתה תקפה עד מארס 2022.
אבל סוטחי לא הספיק לנצל אותה עד תום. ארבעה חודשים אחרי שנחת במקסיקו־סיטי, הוא חוסל כאמור ביחד עם חברו אלון אזולאי. למי היה אינטרס בחיסול הכפול הזה? האפשרויות רבות, ותלוי את מי שואלים.
לפנייה לכתב/ת 
