רביעי 21 באוגוסט 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 06.08.2019
    נהיה קבינט החינוך
    רם שמואלי

    לפני 11 שנים כאשר השתחררתי משירות צבאי כטייס קרב ומפקד בכיר בחיל האוויר, היה ברור לי מהי דרכי החדשה. היה ברור לי שאני הולך לחינוך.

     

    מאז אני במסע בשדות החינוך ופעיל במסגרות רבות בתחום, הן ציבוריות והן פרטיות (כמו במשרד החינוך, כיו"ר עמותת השומר החדש וכפר הנוער "גלים"). במהלך שנותיי בחינוך, זיהיתי שתי תופעות כואבות ובולטות. הראשונה: ריבוי רפורמות אך יישום חלקי שלהן — 16 רפורמות ב־25 השנים האחרונות. הרפורמות מתחלפות יחד עם כל שר חדש. ככה לא בונים חינוך איכותי. התופעה השנייה: יש אחריות, אך עם סמכות מוגבלת. הסמכות של מנהלי בתי הספר מתחלקת בין שותפים רבים. היכן שאין חיבור של סמכות לאחריות — נפגעת היוזמה, המוטיבציה והיכולת לשנות.

     

    רכשתי חברים רבים לאורך הדרך שחולקים איתי את התסכול המערכתי. ביחד עם אבי קמינסקי, סמנכ"ל חינוך בהוד־השרון ויו"ר מייסד של איגוד מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, יצאנו למפגש עם כל אחד מראשי ארגוני הגג היציגים בחינוך בישראל — המייצגים את המורים, הסטודנטים, המועצות האזוריות, התלמידים, ההורים, אגפי החינוך והנוער, האוניברסיטאות ומכללות, ארגוני הנוער ומכינות. בעקבות פגישותינו קיבלנו שלוש החלטות: לאחד כוחות להקמת פורום הקבינט הציבורי לחינוך, ליזום כנס לחיבור כלל הציבור, הממשלה ונבחריה לחינוך, ולפעול עם משרד החינוך כדי לבצע תוכנית עשור לאומית לחינוך.

     

    מטרת הפורום: להיות מכפיל כוח למשרד החינוך, לציבורים שהארגונים מייצגים, ולכלל הציבור. איבחנו שלציבור כואב בעיקר מהתופעות הבאות: האלימות במערכת החינוך ובחברה; הצפיפות בכיתות; חוסר שוויון בחינוך בפריפריה; הכשרת מורים לקויה (מכינים את התלמידים לעבר ולא לעתיד); טיפול מדינה חלקי בגיל הרך; חוסר חינוך לערכים.

     

    ולכן, תמונת העתיד הרצויה שאליה צריך להגיע תוך עשור נוגעת בתחומים הבאים. מעמד המורה: דרושה מהפכה בכל הרבדים כשהשכר הינו המפתח. צריך לאפשר למורים ללמד, לפתח ולחנך ולתת בהם אמון וגיבוי. הגיל הרך: אחריות מלאה של המדינה עד גיל שש, בדומה למדינות נוספות. כל המחקרים מצביעים שהיכולות הגבוהות ועתידך נקבעים בשנים הראשונות בדגש על השנתיים הראשונות. מנהלי בתי הספר: הם המנהיגים של החינוך ואנו כחברה חייבים להאמין בהם, לתת להם כלים להוביל ולממש את האחריות שלהם. סגירת פערים בחינוך: הפער בישראל בין אחוזון ה־5% ל־95% הוא מהגבוהים, ויש לכך השלכות חברתיות ארוכות טווח. חייבים להגיע לממוצע ה־OECD. שאיפה למצוינות במדעים ומתמטיקה: חייבים לשים לעצמנו כיעד להגיע למקום עשירי לפחות במדינות העולם באחוז המצוינים עד רמה של 13% מכלל התלמידים — מול 9% הקיימים כעת. הפניית זמן ללימוד מהותי של מיומנויות חברתיות, כישורי חיים, עבודת צוות ויזמות.

     

    כאמרת סבא שלי, אליהו עמיצור ז"ל, "אם אנחנו יכולים, אנחנו חייבים". אנו ראשי הארגונים יכולים — ולכן התאחדנו כדי להשפיע. בעת הזו לקראת ט' באב, איחוד הכוחות הוא אף מצווה נדרשת.

     


    פרסום ראשון: 06.08.19 , 23:49