משבר תרופות חמור בכל בתי המרקחת בישראל. מנתוני הסתדרות הרוקחים עולה כי 14 תרופות חיוניות, שאין להן תחליף גנרי, חסרות על המדפים כבר חודשים ארוכים, חלקן אפילו שנים.
ואלה התרופות החסרות, לפי נתוני הסתדרות הרוקחים: METHOTREXATE לטיפול בסרטן ודלקת פרקים; ASSIVAL נגד חרדה; KALURIL לטיפול בלחץ דם גבוה; SLOW- BERALI לטיפול בלחץ דם גבוה; VENTOLIN TAB לאסתמה ובעיות נשימה; AHISTON TAB נגד אלרגיה; ICAKLOMIN TAB לטיפול גינקולוגי; NUSSIDEX TAB לטיפול בנזלת; DUAC-GEL לטיפול באקנה (פצעי בגרות); BENZAMYCIN GEL לטיפול באקנה; INSPRA לבעיות לב; PK- MERZ לטיפול בפרקינסון; SLOW-K לאיזון המלחים בגוף. מדובר בתרופות שחלקן מיוצרות בישראל וחלקן בחו"ל.
בהסתדרות הרוקחים טוענים כי המחסור נוצר בעיקר בגלל שיקולים כלכליים של חברות התרופות ושל יבואני התרופות, שלא מתלהבים לספק תרופות שמהן לא רואים רווחים נאים. ומי הסובל העיקרי? כרגיל - הציבור.
בהסתדרות הרוקחים מספקים דוגמה: "כשמייצרים תרופה, או כאשר מייבאים אותה, צריך לפתוח תיק רישום בעלות של אלפי שקלים. אם בשלב מסוים נוצר מחסור בתרופה מסוימת, נדרשת יצרנית התרופה או היבואנית שלה לשלם שוב אלפי שקלים". בהסתדרות הרוקחים טוענים שכדי להימנע מתשלום נוסף הם מודיעים על "מחסור זמני", אלא שהמחסור הזמני הזה נמשך לטענת הרוקחים חודשים ארוכים, ולפעמים גם שנים, "והכל מסיבות כלכליות, תוך התעלמות מקוממת מצורכי המטופלים".
יו"ר הסתדרות הרוקחים דוד פפו אמר: "היצרנים והיבואנים מסתתרים כבר חודשים ואפילו שנים תחת ההגדרה של 'מחסור זמני'. הרופאים לא תמיד מודעים למחסור בתרופות וממשיכים לתת מרשמים, המטופלים מתרוצצים מבית מרקחת אחד לשני אבל לא מוצאים את התרופות בשום מקום. משרד הבריאות צריך להכריח את קופות החולים להנגיש לבתי המרקחת את התרופות הללו".
המחסור יוצר גם מבוכות בינלאומיות. רוקח מספר: "לפני כחודשיים הגיעה לארץ משלחת של מהנדסים מאחת החברות המובילות בעולם. הם היו אמורים לקבל טטנוס, אבל לא ניתן היה למצוא את החיסון בבתי המרקחת".
בהסתדרות הרוקחים אומרים כי משרד הבריאות מאפשר אמנם למטופלים פתרון במקרה של מחסור בתרופה, וכי אם מטופל זקוק לתרופה מסוימת עליו למלא בקשה מיוחדת (טופס 29ג). אלא מה? לדבריהם מדובר בהליך ביורוקרטי סבוך שלא תמיד צולח.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תופעת החוסרים בתרופות ידועה בעולם, ואינה ייחודית לישראל. הסיבות לחוסרים שונות ומגוונות וכוללות בעיות איכות בתכשירים, מחסור בחומרי גלם, סיבות כלכליות, ועוד. מקרים אלה מחייבים מציאת פתרונות חלופיים ויבוא תכשירים באמצעות ספקים חלופיים. האחריות לניהול המלאי היא של המוסדות הרפואיים, אשר נמצאים בקשר עם חברות התרופות, והנושא מוסדר בהסכמי רכש".
