כמו פצצת אטום, גם כלי הנשק הזה נשמר בסוד, עד שהתלקח בעוצמה מפתיעה. "ביבי, איראן זה לא כאן!" זעקו כותרות המודעות, שפורסמו השבוע באדום ובשחור בעיתונים היומיים. "באיראן המדענים מפחדים, יש מי שרוצה להביא את השיטה גם לכאן", נכתב בהמשך. "ראש הממשלה תתערב, העליונות המדעית של ישראל בסכנה! ראש הוועדה לאנרגיה אטומית פוגע במדינה, עצור אותו!"
על אף סימני הקריאה הרבים, הפריחו המודעות הללו לאוויר בעיקר סימני שאלה מבהילים, אפופי סוד. לא נמצא במודעות ולו הסבר קלוש, למשל, לטענה הדרמטית בנוגע לסכנה המרחפת מעל המדינה מכיוונו של ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, תת־אלוף במיל' זאב שניר. גם לא להקבלה המטרידה בין איראן לישראל. בניגוד חריף לאווירת המסתורין והחירום, על המודעות המאיימות, שכמו לקוחות מסרט ג'יימס בונד, היה חתום גוף בעל שם הסתדרותי למהדרין: ארגון סגל המחקר במשרד הביטחון ובמשרד ראש הממשלה.
גיחה אל מעבר לפטריית העשן, שהוטלה ללא הסבר אל המרחב הציבורי, מגלה כי המודעות הללו הן השלב האחרון בסכסוך עבודה יצרי המתנהל בחודשים האחרונים בתוך הוועדה לאנרגיה אטומית, הגוף האחראי על פעילות הגרעין של ישראל. בשל תחום עיסוקה הסודי של הוועדה, נותר הסכסוך עמוק במחשכים. עד עכשיו.
כתבה זו מבוססת על ראיון חריג, ראשון מסוגו ב־15 השנים האחרונות, שקיימנו עם ד"ר אריק מימון, עובד הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) ויו"ר ארגון העובדים המאגד את מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית. הראיון התקיים בהתכתבות, ורק לאחר שכל תשובותיו נבחנו בידי קצין הביטחון של הקמ"ג, המונחה על ידי הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), הן אושרו לפרסום.
לטענת מימון, הוועדה והעומדים בראשה מנצלים את עוצמתם הפוליטית ומשתמשים באמתלות של ביטחון המדינה, כדי למנוע ממנו ומחבריו לפעול למען שיפור תנאי ההעסקה שלהם. "גורמים אינטרסנטיים בתוך הוועדה לאנרגיה אטומית (מנסים) להפעיל בבריונות ובכוחנות שיטות וחוקים שלא רק שלא היו כדוגמתם אי פעם, אלא שעלולים להשפיע על מוסדותיה ועקרונותיה של הדמוקרטיה בישראל ולהפוך את העובדים המסורים ביותר לביטחונה ולעוצמתה של המדינה לעובדים ללא זכויות", הוא טוען.
סכסוך העבודה נדון בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר־שבע. אמנם ההליך המשפטי מתנהל בדלתיים סגורות, אך מסמך אחד שהוגש לבית המשפט בטרם הוסב הדיון לסיווג דלתיים סגורות מגלה טענות חמורות ביותר: בבקשה לצו מניעה שהגישו מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית נגד ממשלת ישראל, משרד הביטחון, הקמ"ג והוועדה עצמה, נטען כי הגורמים הללו נוקטים טקטיקה של "סתימת פיות ובהשתקה מהסוג החמור ביותר". עוד נטען במסמך כי גורמים ממלכתיים ניסו לרגל אחר נציגי המדענים.
"נתניהו לא נפגש איתנו"
ארגון סגל המחקר במשרד הביטחון ובמשרד ראש הממשלה מאגד בתוכו, בין היתר, את מדעני הכורים הגרעיניים בדימונה ובשורק ואת מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית. מאז דצמבר 2018 נאבקים המדענים הללו בהצעת חוק שמקדמת הממשלה, בתמיכתו הנלהבת של יו"ר הוועדה שניר, המבקשת להגביל את יכולתם לשבות.
הצעת החוק נובעת מרצונה המובן של המדינה למנוע שיבושים בעבודתם הסדירה של מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית, ובמרכזי המחקר הגרעיניים שלה. "פגיעה מאורגנת בביצוע משימותיה של הוועדה לאנרגיה אטומית, בעת שביתה חלקית או מלאה של עובדיה, עלולה להסב נזק כבד לאינטרסים החיוניים של המדינה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
עד כה יכלה המדינה להגביל את זכות השביתה של עובדי הוועדה או של כל מוסד חיוני אחר, באמצעות התקנות לשעת חירום, אותו כלי שלטוני ידוע לשמצה. ואולם הצעת החוק המדוברת, המתייחסת באופן ישיר לוועדה לאנרגיה אטומית בלבד, מעניקה לממשלה כלי חדש, רב־עוצמה וקל להפעלה, להבטחת פעילות הוועדה לא רק בשעת חירום, אלא גם בשגרה: על פי ההצעה, ועדה של שלושה שרים, שבראשה יעמוד ראש הממשלה, תקבל את הסמכות הבלעדית לאסור על עובדי הוועדה לשבות.
לטענת המדענים מדובר במהלך בלתי דמוקרטי בעליל, שכן הוא מנטרל את הפיקוח של הכנסת ומערכת המשפט על החלטות הממשלה בתחום זכויות העובדים ומעניק לה, בפועל, יד חופשית בכל הנוגע לשליטה בעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית. "מדובר במעשה חקיקה חמור וקיצוני", מסביר מימון, כימאי בעל ותק של שלושים שנה המשמש כיו"ר הארגון בשלוש השנים האחרונות.
לדברי מימון, המדינה עושה שימוש מטעה ב"צורכי ביטחון" כדי להגביל את זכויות חבריו המדענים ולמנוע מהם להיאבק על תנאי העסקתם. לטענתו הוועדה לאנרגיה אטומית "היא גוף מדעי־מחקרי שאין לו דבר לא עם חירום ולא עם חיוניות מיידית משום סוג... ברור שהצגת הוועדה את עובדי המחקר כעובדים חיוניים, עובדי חירום וכיוצא בזה הינה תמונה מניפולטיבית, מנותקת מהמציאות ומטעה באופן קיצוני. להערכתנו, המדינה עושה זאת כחלק ממסע פגיעה בזכות ההתארגנות שלנו וכן בשל חוסר תרבות ניהול של מערכת דמוקרטית. ראש הוועדה לאנרגיה אטומית הנוכחי אינו מדען אלא איש צבא לשעבר ולמרות שאנו גוף אזרחי, הוא כנראה מעדיף להציב תכתיבים על פני הידברות עם העובדים".
"יש רושם בציבור שהכור בדימונה הוא כור משמעותי מאוד מבחינה ביטחונית, במיוחד לזמן חירום", מוסיף עו"ד אריאל שמר, המייצג את ארגון סגל המחקר. "זה בכלל לא מתקן ביטחוני אלא מתקן מחקר שנותן יתרונות מחקריים למדינה, אבל אין לו משמעות ביטחונית בהיבט הביטחוני הצר שמנסים לייצר לו. קל וחומר לגבי המתקן בנחל שורק, שכולו מחקרי".
טענות אלו ואחרות של המדענים נפלו על אוזניים ערלות. מכתב התנגדות ששלחו ליועצת המשפטית של הוועדה, כמו גם ניסיונותיהם להגיע להידברות עם נציגי הממשל, נתקלו בחומה. "בפגישותינו עם חברי כנסת אנחנו מגלים כי אין בידם מידע נכון על אודות פעילות עובדי המחקר, אולי בגלל רצון להטעות אותם ולגרום להם לתמוך בחוק על סמך מצגי שווא", אומר מימון.
גם ניסיונות חוזרים ונשנים להיפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עלו לדבריו בתוהו. "ייתכן שבשל הבחירות והעומס טרם מצא מר נתניהו את הזמן להיפגש עם אנשינו, אך אנו מקווים שיעשה זאת בהקדם", מוסר מימון, ומכוון את האש ליו"ר הוועדה שניר, מבלי לנקוב בשמו: "ראש הממשלה המקורב לנושאים ביטחוניים ולחשיבות המחקר המדעי והביטחוני ולעליונות שהושגה בידיהם של מדעני המדינה, היה בוודאי מתערב אילו היו מובאות בפניו כל העובדות וכל ההשלכות. כיום רק הפקידות הבכירה לוחשת על אוזנו ולצערנו, כנראה מוסרת לו אינפורמציה חסרה ובלתי מדויקת ואולי אף מניפולטיבית".
בלית ברירה ביקשו המדענים לפרסם את טענותיהם ברבים, אלא שגם כאן נתקלו ב"צורכי ביטחון": האישור להתראיין ניתן רק בתנאי שבחדר ישהה נציג המלמ"ב, כביכול כדי שיוודא כי סודות מדינה אינם דולפים החוצה. המדענים דחו הצעה זו בכל תוקף. "מהמידע שבפנינו ברור לנו כי בכירי מלמ"ב משתפים פעולה עם בכירי הוועדה לאנרגיה אטומית, מעבירים להם מידע ומקבלים מהם הוראות", אומר מימון.
"כך למשל התברר לנו כי תוכנה של שיחה חסויה שקיימנו עם הקב"ט בעניין כוונתנו להתראיין דווחה במלואה להנהלה, ובעקבות דיווח זה נאסר עלינו לפתע להתראיין... אנחנו מתנגדים להגבלת זכות הדיבור שלנו, שנעשית משיקולים זרים, ואשר מטרתה האמיתית הינה לפגוע בחירות ההתארגנות וביחסי העבודה, להטיל אימה על העיתונאים ולמיטב ידיעתנו לפקח ולדווח מיד על כל צעד שיינקט על ידי עובדי המחקר".
נדמה כי ההתקדמות היחידה שהשיגו העובדים הייתה הצעה עמומה של יו"ר הוועדה שניר: במסמך המשפטי שהגיע לידנו נטען כי בפגישה עימו, הציע שניר שקידום הצעת החוק יוקפא בתנאי שהמדענים יפסיקו את מאבקם. "ההצעה המעורפלת 'להקפיא' את ניסיונות החקיקה לזמן קצר הינה לעג לרש לגבי מעשה חקיקה כל כך פסול, כיוון שמה שהציע (שניר) הוא שנקפיא את ההתנהלות שלנו עד שתקום הממשלה, הקפאה שנועדה להרדים ולהקדים אותנו", טוען מימון בראיון עימו. מימון נמנע מלהרחיב בנוגע לטענה נוספת העולה במסמך המשפטי, על פיה נציגי מערכת הביטחון "מנסים לרגל" אחריו.
"איראן זו רק דוגמה"
ההתנהלות המתוארת לעיל הובילה את המדענים, שבחרו לעבוד בוועדה לאנרגיה אטומית מתוך התלהבות מחקרית ורצון כן לתרום לביטחון ישראל, לתובנה כי המדינה לוקחת עליהם בעלות: גם מונעת מהם את זכות השביתה וגם גוזלת מהם את חופש הביטוי. "אני מרגיש חנק", מנסח זאת מימון. "זו תחושת מצור שמתבטאת בפגיעה בנו כעובדים, בהצרת צעדינו כבני אדם ובפגיעה רבתי בזכויותינו. מה שעושים לנו לא עושים למנהלים שלנו ולא עושים לאף ציבור עובדים אחר או להנהגה של ארגון עובדים אחר. חושבים עלינו במושגים של חיילים החייבים לציית בצורה עיוורת".
השבוע החליטו מימון וחבריו לשבור את הכלים. אם להוסיף ולהשתמש באלגוריות מתחום הגרעין, הרי שמדעני האטום של ישראל הגיעו למסה הקריטית שלהם: הם פירסמו באמצעי התקשורת את אותן מודעות פרובוקטיביות, שמטרתן הפעלת לחץ על ראש הממשלה ועל יו"ר הועדה לאנרגיה אטומית. ספק רב אם מישהו בהנהלת הוועדה או במשרדי הביטחון וראש הממשלה היה מוכן לצעד שכזה.
"איננו חושבים כי נהגנו בדרך פרובוקטיבית", אומר בתגובה מימון. "הפרובוקציה הינה מצד המדינה אשר מנסה להעביר במחשכים חוק דרקוני, בלתי חוקתי, הפוגע בזכויות היסוד שלנו, ומנסה לסתום את פינו ולמנוע מאיתנו אפילו להתנגד להצעת החוק ללא הגבלות".
לא הגזמתם כשהשתמשתם באיראן כבסיס להשוואה?
"איראן היא רק דוגמה לשורה של מדינות הנוקטות דרכי כפייה והפחדה. לאורך ההיסטוריה המדעית כפייה והפחדה הביאו לטעויות ולהשתקת התנגדות מדעית להוראות שגויות של בעלי השררה, מה שהביא לנזקים חמורים — אם מדעיים או אם בטיחותיים".
מעבר לטענות על שחיקת הדמוקרטיה, ניצול ציני של "צורכי הביטחון", הגבלה חמורה של חופש הביטוי וקריצה לאסון צ'רנוביל, טענה מרכזית של מדעני האטום נגד הצעת החוק החדשה נוגעת לעתידו של המחקר הגרעיני בישראל. "המדענים האלה הם הנשק הסודי המדעי שלנו, שבשקט־בשקט מייצר את העוצמה המדעית של מדינת ישראל ואת העליונות המדענית שלה", אומר עו"ד שמר, המייצג את המדענים בהליכים המשפטיים מול המדינה. "אוכלוסיית המדענים הקטנה הזו שבחרה בשירות המדינה אל מול כל תעשיית ההיי־טק המבקשת את כישוריה. בעוד בהיי־טק יכולים להציע למדענים כל מיני הצעות שיעשירו את כיסם, עובדי המחקר במערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה לא יכולים להתפרסם ונהנים מהטבות מאוד מוגבלות. לכן הניסיון לפגוע בזכויות שלהם קריטי".
ומצד שני, גם הצורך למנוע השבתה של מרכזי המחקר הגרעיניים הוא קריטי.
"על כמה שביתות בכור האטומי שמעת בחייך? אם אתה פוגע בזכות השביתה של ציבור עובדים מסוים, אתה מיד מגביל את היכולת שלו לדרוש תוספות שכר וכו'. זה העניין. הם יכולים להתחנן, אבל לא לנהל מאבק. בעצם הדבר הזה הורג את העתיד, כי מדענים חדשים לא ירצו להיכנס לתחום".
"כבר כעת ישנם מדענים מצוינים אשר אינם מעוניינים לעבוד אצלנו או כאלו שמתפטרים לאחר תקופה קצרה, בשל המגבלות החלות על עובדי המחקר במדינה, לעומת החופש הניתן בשוק הפרטי", מזהיר גם ד"ר מימון. "אין ספק כי הניסיון להגביל את זכות ההתארגנות של עובדי המחקר על ידי הוצאתם מכלל ציבור העובדים המאורגנים בישראל וסימונם כבעלי זכויות נחותות לעומת אחרים, יוסיף קושי על גיוס עתידי של חוקרים ומדענים מצטיינים. גם ככה קשה לקלוט מדענים צעירים מעולים כי יש להם אופציות רבות אחרות".
מהוועדה לאנרגיה אטומית ביקשו שלא להגיב לדברים.
