yed300250
הכי מטוקבקות
    רדא מנצור
    24 שעות • 11.08.2019
    "כל דרוזי יודע שברגע שיגיע לנתב"ג הוא יקבל יחס מיוחד והגיע הזמן להפסיק את זה"
    שבוע אחרי תקרית הבידוק בנתב"ג — רדא מנצור, שגריר ישראל בפנמה, עדיין כועס. אבל בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא מדבר גם על התקווה שהלקחים יופקו, שמקרים כאלה לא יחזרו עוד, ושואב עידוד מאלפי התגובות התומכות שקיבל: "המחאה שלי התחברה להרבה אנשים למקום מאוד רגיש ופנימי. התקשרו אליי מכל הארץ, מעוטף עזה ועד קריית־שמונה. דיברתי עם ראשי האבטחה בנתב"ג ואני מרגיש שהם רוצים באמת לתקן את המצב"
    איתמר אייכנר

    רדא מנצור נמצא כבר שבוע הכי רחוק שיש מנתב"ג ומעמדת הבידוק הביטחוני בכניסה לשדה התעופה, אבל עבור שגריר ישראל בפנמה — הפרשה עדיין חיה ובועטת. העלבון על התחקור הביטחוני התקיף שעבר בדרך לטיסה, עדיין בוער בו. הזמן אולי מקהה את הכעס אבל לא את התחושה הבוערת שמשהו חייב להשתנות ביחס לדרוזים בנתב"ג. עכשיו, שבוע אחרי, הוא מסתכל אחורה ומסביר למה לדעתו המחאה שלו זכתה להד ציבורי כל כך נרחב ולגל אדיר של תמיכה.

     

    "המחאה שלי התחברה להרבה אנשים למקום מאוד רגיש ופנימי", הוא אומר בראיון ל"ידיעות אחרונות". "מכל רחבי ישראל, מעוטף עזה ועד קריית־שמונה, אנשים שעבדו איתי ואנשים שלא מכירים אותי, מתקשרים אליי ומחזקים אותי. זה לא רק המקרה האישי שלי. כל דרוזי, גם אם הוא אלוף או שגריר, יודע שברגע שיגיע לנתב"ג הוא יקבל טיפול מיוחד. אבל אני מאמין שהפרשה שלי יכולה לגרום לשינוי".

     

    "זה כל כך מרגיז"

     

    מנצור, 54, עורר סערה ציבורית בשבוע שעבר כאשר תיאר את החוויה האישית שלו בנתב"ג בדרך לטיסה חזרה לעבודתו כשגריר ישראל בפנמה. מנצור סיפר בפוסט כי ברגע שענה לשאלה השגרתית במחסום הבידוק כי הגיע לטיסה מביתו בעוספיה, הוא נתבקש לעמוד בצד. לדבריו, המאבטחת עלתה לרכב ההסעה ושאלה "לאן אתם נוסעים בחיתוך דיבור ושפת גוף של מ"כ בטירונות". יחד עם מנצור נסעו אשתו ושני ילדיו, והסיטואציה, כפי שהוא מתאר אותה, הייתה לא נעימה ומשפילה. כשהבינה במי מדובר, שיחררה אותם המאבטחת לדרכם. "היא סקרה במבטים ארוכים את כולנו אחד־אחד, מתעכבת על פני הבת הקטנה שלי ומסכמת: טוב אתה יכול להמשיך. הבת שלי אמרה לי אחרי זה: זה כל כך מרגיז איך שהיא דיברה אליך בזמן שאתה חייכת כל הזמן וענית לה בנימוס. חשבתי לעצמי במטוס באמצע הלילה: נתב"ג תלכו לעזאזל. עוספיה הוא לא כפר בשטחים אלא מקומו של בית הקברות המרכזי לחללי צה"ל הדרוזים. יש לי משהו אחד להגיד לכם: בא לי להקיא!", סיכם מנצור את הפוסט הזועם שגרר עשרות אלפי תגובות.

     

     

     

    התגובה התוקפנית של רשות שדות התעופה לדבריו, רק הגדילה את הסערה. "הבידוק הביטחוני בנתב"ג מתבצע ללא הבדל דת, גזע או מין ובאופן שוויוני. כשאתה פוגש למעלה מ־25 מיליון נוסעים בשנה יש מי שיבחר להיפגע ממפגש עם מאבטחת שעושה עבודתה. גם מיטב חבריי כמו חבריך ובני משפחתנו קבורים בבתי קברות צבאיים. אני מציע לכבוד השגריר שיגיד לבת שלו בפעם הבאה שהסורקת עושה הכל כדי להגן עליה ועל המדינה".

     

    בראיון איתנו מגלה מנצור כי כבר שוחח עם ראשי מערך האבטחה בנתב"ג. "הם בודקים את הסוגיה, אני מרגיש שהם רוצים לתקן. יש פה תמימות דעים מהקברניטים של המדינה ועד ראשי מערכת הביטחון בנתב"ג - שזה משהו שצריך לבדוק אותו וצריך לעשות הכל כדי לשנות אותו. ביקשתי מהם שהתחקיר לא יהיה סביב המאבטחת הספציפית, אלא סביב בדיקת הנהלים והעמקת ההכשרה בנושא הדרוזים כחלק מהחברה הישראלית ויחס מכבד לכל אדם. קיבלתי שיחות מנשיא המדינה, מראש הממשלה ומשר החוץ, וכולם חיזקו אותי, זה לא דבר שקורה כל יום".

     

    מנצור מספר כי דרוזים רבים פשוט משקרים בעמדת הבידוק ולא מספרים כי הגיעו מביתם. אבל עבורו כשגריר ישראלי בחו"ל זאת כמובן לא אופציה. "אצל הדרוזים המחסום הזה בכניסה לנתב"ג הוא כבר כמה שנים דבר ידוע לרעה. כששואלים אותך מאיפה אתה, ברגע שאתה אומר שם של כפר דרוזי, המאבטחים הצעירים אין להם מושג איפה זה, ואז אתה כמעט אוטומטית נבדק. חלק מהחבר'ה פתרו את הבעיה ולא אומרים מאיפה הם: הם עונים שהגיעו מירושלים, חיפה ותל־אביב וככה הם עוברים. חלק עוברים את הבדיקות האלה ושותקים ומקבלים את זה כמשהו מקובל שאין מה לעשות נגדו".

     

    מה קורה כשהבודק אומר לך תעמוד בצד?

     

     

     

    "זה לא נעים. ברגע שאתה נוסע לשדה, אתה לוקח בחשבון שתעבור בנקודה הזאת ויש סיכוי גדול שתעבור אי־נעימות. ואתה גם יודע שבמאמץ קצת יותר גדול אפשר למצוא פתרונות לדבר הזה, במיוחד שאתה מדבר על קהילה כמו העדה הדרוזית שכמה עוד אפשר לדבר על התרומה מעל ומעבר שלה, לביטחון ולקיום של המדינה. ואז כל פעם צריך לעבור את הקטע הזה עם המשפחה והילדים. כל דרוזי סוחב זיכרון לא טוב מהבידוק בנתב"ג. זה נושא מאוד כאוב, כל דרוזי יודע שברגע שיגיע להם הוא יקבל טיפול מיוחד".

     

    השגריר הצעיר ישראל

     

    מנצור, ילדי עוספיה, נחשב לאחד השגרירים המרשימים והמבטיחים במשרד החוץ. הסיפור האישי שלו הוא מקור להשראה עבור רבים בעדה הדרוזית. בגיל 35 עשה היסטוריה כשהפך לשגריר הצעיר בתולדות מדינת ישראל. מלבד הקריירה שלו כדיפלומט מקצועי — הוא גם משורר והיסטוריון. הרזומה שלו במשרד החוץ עשיר, בטח ביחס לגילו: הוא כבר כיהן כשגריר ישראל בברזיל, שגריר ישראל באקוודור, סגן השגריר בליסבון, וקונסול ישראל בסן־פרנסיסקו. למנצור תואר דוקטור בהיסטוריה של המזרח התיכון מטעם אוניברסיטת חיפה ותואר במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. בשנת 2012 נבחר לאחד מארבעים הבוגרים המובילים של אוניברסיטת חיפה בכל הזמנים. בנוסף, הוא פירסם גם ארבעה ספרי שירה בעברית וזכה בפרס מילר לשירה.

     

    כשקוראים את הרזומה של מנצור, את האהבה והפטריוטיות שלו למדינה — קשה שלא להזדהות עם הזעם שעורר המקרה שלו. למרות שהעלבון עדיין צורב, מנצור מבקש להסתכל קדימה ולא לחטט בפצעים. התקווה שלו היא לשינוי אמיתי ביחס לדרוזים ולא רק בנתב"ג. כמובן שהוא זהיר בדבריו, בכל זאת הוא נושא בתפקיד רשמי מטעם מדינת ישראל, אבל אין ספק שהמדינה צריכה לחבק אנשים כמוהו ולתת להם את התחושה שהיא מעריכה ומכבדת אותם ואת התרומה שלהם. "מי שמכיר אותי יודע, שהעניין האישי שלי היה החלק השולי בסיפור", הוא מסביר. "הפוסט הזה נכתב למען הצעירים שלנו ולמען כולנו כמדינה וכחברה. ביקורת עצמית ותיקון הם המפתח להישרדות וצמיחה של כל חברה. מדינת ישראל היא לא עוד מדינה, אלא מדינה שיש לה ייעוד".

     


    פרסום ראשון: 11.08.19 , 19:41
    yed660100