ראשון 12 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: גדי קבלו
    חדשות • 12.08.2019
    הטראומה של חיילי העוטף
    תופעה מדאיגה: ילדים מ"דור הקסאמים" שגדלו בעוטף עזה סובלים עם גיוסם לצה"ל מפוסט־טראומה • חלק מחיילי העוטף נושרים מיחידות קרביות למרות מוטיבציה גבוהה, ומתקשים לתפקד בסיטואציה הצבאית • העובדים שמלווים אותם אומרים: "בני הנוער שומרים הרבה זמן בבטן, ואז זה מתפרץ בצבא" • הנושא הועבר לידיעת צה"ל
    מתן צורי

    בשנת 2001, עוד בימים שצה"ל ישב ברצועת עזה, החלה להיווצר מציאות חדשה ביישובי העוטף: ירי הרקטות. בתחילה היו אלה רקטות קסאם קטנות ששוגרו לעבר שדרות והקיבוצים והמושבים באזור, אך בשנים שעברו מאז הירי התגבר, טווחי הרקטות גדלו, ולמרות מערכת כיפת ברזל אזרחים רבים שילמו בחייהם בסבבי ההסלמה שהפכו לחלק מהשגרה בעוטף.

     

    הילדים שנולדו ב־2001 כבר בני 18, וכעת, כשהם מתגייסים לצה"ל, מתגלה תופעה מדאיגה שהובאה לאחרונה לידיעת הרשויות המקומיות בעוטף וחייבה אותן לקיים דיון דחוף: בני נוער שגדלו ביישובי העוטף ונולדו אל תוך המציאות הביטחונית הקשה סובלים מפוסט־טראומה בתחילת שירותם הצבאי, ובחלק מהמקרים הדבר פוגע בתפקודם עד כדי פרישה מהיחידות, בעיקר הקרביות. בשנה האחרונה הגיעו דרך מרכזי החוסן בעוטף עשרות עדויות של הורים על פוסט־טראומה שממנה סובלים ילדיהם החיילים בשלבים הראשונים של הגיוס לצה"ל והשירות הצבאי, וכעת עובדים ברשויות, וכן בתנועה הקיבוצית (חלק מהחיילים הם בני הקיבוצים באזור), על תוכנית סיוע כדי לצמצם את התופעה.

     

    על פי העדויות, אירועי העבר שעימם התמודדו החיילים בילדותם עולים וצפים בתחילת השירות הצבאי, בזמן שהם נמצאים תחת עומס ומתח במסגרת השירות. במהלך הדיון אתמול הוחלט לחקור את התופעה לעומק ולצורך כך הוחלט לגייס חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב המתמחים בעבודה סוציאלית ובטיפול בטראומה. אלה יגבשו בחודשים הקרובים את הנתונים והעדויות ולאחר מכן תצא תוכנית שמטרתה לצמצם את התופעה עוד בשלב מוקדם יותר, כלומר בתקופת התיכון.

     

    "ככל שמועד הגיוס מתקרב ורף החששות הטבעיים ממילא בקרב בני הנוער עולה, אנחנו מזהים שבקרב בני הנוער שגדלו בעוטף עזה ההשפעה היא חריגה יותר", סיפרה ל"ידיעות אחרונות" נוקי גולדפישר, מנהלת מחלקת הביטחון בתנועה הקיבוצית והממונת על הסיוע והייעוץ למלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) ולבני משפחותיהם, "זה מתחיל עוד בשנת שירות, כבר אז אנחנו מזהים את זה. במשך תקופת התיכון בני ובנות הנוער מצליחים לשמור בבטן את האירועים שחוו אבל בסופו של דבר זה מתפרץ כאשר הם נדרשים למשימות בצבא, בעיקר מי שמגויס ליחידות קרביות ונמצא תחת עומס. אנו רואים בפירוש קו עולה בקרב ילדי עוטף עזה. המצב הביטחוני שהם חוו לאורך כל ילדותם פוגע בהם בהתמודדות עם אתגרי הצבא. במקרים רבים נתקלנו בצעירים שאחרי חצי שנה ביחידה קרבית נאלצו לפרוש לאחר שאובחנו כפוסט־טראומטים. לאחרונה פנינו לצה"ל על מנת לקבל סיוע בנושא במטרה לגבש סל כלים להתמודדות וכמובן להביא זאת לידיעתם", אמרה.

     

    גורם באחת הרשויות בעוטף עזה אמר אתמול: "אנחנו מתמודדים עם תופעות רבות של פוסט־טראומה בעקבות המצב הביטחוני. זו אחת התופעות המדאיגות - הפוסט־טראומה פוגעת בבני הנוער שלנו במשימתם לשרת את המדינה. אנו בוחנים שורה של צעדים לטיפול בתופעה כבר בשלבים הראשונים".

     

    רכזת חינוך באחד היישובים בצפון רצועת עזה סיפרה: "אנחנו מלווים את בני הנוער שלנו מאז שהם עולים לחטיבת הביניים. סבבי הסלמה, אזעקות וריצות לממ"דים זה דבר שבשגרה שלהם. זה שוחק את הנפש, מחליש, ואת התוצאות רואים בשלבים מאוחרים יותר כמו בצבא. האמת צריכה להיאמר,ושמדינת ישראל תיקח אחריות על זה".