שני עולמות מפרידים בין הזמר האיטלקי מחמוד, האחראי ללהיט הענק "סולדי" שזכה במקום השני באירוויזיון וכבש את העולם, לבין שר הפנים האיטלקי מתאו סלביני. האחד נולד לאב מצרי ומסמל יותר מכל את איטליה החדשה, הפלורליסטית, זו שלמדה להכיל ולשלב את המהגרים ובני המהגרים בחברה. השני, לעומתו, מכונה "איל קפיטאנו" (הקפטן של איטליה), פוליטיקאי פופוליסט שמייצג את הגל ההולך ומתחזק במדינה ובאירופה כולה של לאומנות, שנאת הזר והאחר. סלביני הוא אמנם לא ראש הממשלה המכהן, אבל בפועל הוא נחשב לאיש החזק ביותר בארץ המגף.

כשמחמוד ניצח עם "סולדי" בפסטיבל סן־רמו המפורסם והפך לנציג האיטלקי לאירוויזיון, הזכייה שלו עוררה מיד סערה. לזה תוסיפו את העובדה שהקהל בחר ברוב מוחלט דווקא במתחרה של מחמוד. אבל השופטים הבינו מיד את הפוטנציאל האדיר של השיר ושל הזמר שלו — ובמבט לאחר ברור גם שצדקו. אבל את סלביני כל זה לא מעניין — הוא לא חיכה יותר מדי, ובמקום לברך את הזמר הצעיר צייץ בטוויטר: "מחמוד... אממ... השיר האיטלקי הכי יפה?". בכך ביטא סלביני את תחושתם של איטלקים רבים. הלאומנות והפופוליזם שלו הפכו אותו לפוליטיקאי הכי אהוד באיטליה עם בסיס תמיכה של מיליונים.

סלביני הוא פוליטיקאי מוחצן שממהר לשלוף מהמותן, לא בוחל במילים, משתמש ברשתות החברתיות כצינור הראשי למסריו. הוא נלחם בפעילי זכויות אדם, אחראי למעצרם של אקטיביסטים למען פליטים, ומעל לכל — הוא לא מתבייש להיראות כאחרון הבליינים, מוקף בבחורות צעירות במסיבות חוף. כל אלה לא רק שלא הזיקו למעמדו, אלא שנדמה כי רק היטיבו עם סלביני עצמו ועם מפלגת "הליגה" שהוא עומד בראשה.

בימים אלה הוא אף מתכנן לנצל את הסקרים החיוביים, לסיים סופית את המשבר שיצר מול השותפה הקואליציונית שלו, "חמשת הכוכבים", ולהביא לפירוק הממשלה. בכך מתכנן סלביני להביא לבחירות חדשות שבסופן יכבוש את ראשות הממשלה. דונלד טראמפ, הגרסה האיטלקית.

השריף הגיע לעיר

הכתובת הייתה על הקיר. סלביני, בן 46, נולד במילאנו וכבר בגיל 20 פרש מלימודיו באוניברסיטה והודיע על כניסה לפוליטיקה. אין לו תואר ולא מקצוע, הוא בז למשכילים ומקדש את הפופוליזם. מתחילת הדרך נהג סלביני בקו תקיף, וב־14 החודשים שלו בממשלה הבהיר לכולם מי בעל הבית. הוא הצליח לעצב את איטליה בדמותו ובסגנונו הבוטה, למורת רוחם של הפקידים באיחוד האירופי — הגוף שאותו הוא כל כך מתעב. כשכותבים על איטליה בעולם, כותבים על סלביני. כששמים תמונה של פוליטיקאי איטלקי, רואים את דמותו של סלביני. הוא נוכח כל הזמן, מהבוקר עד הלילה, חי את השטח ואת הרשת, מבין היטב את סגנון הדיבור של הצעירים ואת המנטליות של האיטלקי הממוצע.

רבים משווים את עלייתו של סלביני לזו של ברלוסקוני לפני 25 שנים, אבל למעשה הסיפור שונה. הן סלביני והן ברלוסקוני כיכבו במדורי הרכילויות, אך ברלוסקוני היה איש הממסד, טייקון עסקים וספורט מצליח, שסחף אחריו עשרות מיליוני איטלקים מיואשים מהפוליטיקה המושחתת של שנות ה־80 ותחילת ה־90. סלביני, לעומתו, גדל במפלגת "הליגה הצפונית" הבדלנית, שבשנות ה־90 והאלפיים שמה לעצמה כמטרה עליונה להיפרד מרומא, ולמעשה להפריד את הצפון מהדרום העני. סלביני, שזכה בראשות המפלגה רק לפני חמש שנים, הבין שהאידיאולוגיה הבדלנית שלה לא תביא אותו לכסא ראש הממשלה, החליט למחוק את המילה "הצפונית" משם המפלגה, ונותר עם "הליגה". אז איך מי שתמך מתחילת הדרך בפילוג איטליה ובשנאת הדרום זוכה להצלחה מקצה לקצה?

תוך שנים בודדות הצליח סלביני להביא את המפלגה מ־3 אחוזי תמיכה ל־17 אחוזים בבחירות האחרונות, והוא עומד לפי הסקרים האחרונים על בין 36 ל־39 אחוזים, תוצאה בלתי נתפסת בהשוואה לנתונים ההתחלתיים שלו. פרשנים רבים מעריכים כי זה לא שהאיטלקים הפכו לימנים קיצוניים, אלא שסלביני הצליח לגעת בבטן הרכה של אזרחים רבים המיואשים מהכלכלה המקרטעת, ושאינם יכולים לשאת עוד את המדיניות הרופסת של האיחוד האירופי ביחס למשבר המהגרים ששוטף את חופיה הדרומיים של איטליה.

סלביני אסר לחלוטין על עגינת ספינות סיוע, וכמעט מדי יום מוצא את עצמו מנהל קרבות משפטיים מול פעילי זכויות אדם. "אנחנו לא פח הזבל של אירופה", הוא נוהג להעליב את שאר מדינות היבשת. "ספינה צרפתית? שתיקח אותם לצרפת. גרמנית? שתיקח אותם לגרמניה", הוא אמר לתשואות הקהל באחד הכנסים שלו מהימים האחרונים. לאחרונה תקף קפטנית גרמנייה שהצילה מהגרים בלב ים ועברה על חוקי העגינה של סלביני. "אני מקווה שהיא תשב בכלא כל חייה", אמר בעוד הקפטנית נאסרה ועומדת למשפט.

צילום : ידיעות אחרונות

ובכלל, נדמה שסלביני נמצא בקמפיין בחירות תמידי מהיום שבו הוקמה הממשלה החדשה. הוא המלך הבלתי מעורער של הרשתות החברתיות במדינה, יש לו מיליוני עוקבים בדפי הטוויטר, הפייסבוק והאינסטגרם שלו. מדי יום הוא מעלה תמונות סלפי עם מעריצים, ציוצים ארסיים ובוטים נגד מהגרים, או עצות למאמן קבוצת הכדורגל האהובה עליו, מילאן. כדורגל, אוכל, חופים ומסיבות — כל אלה הם חלק אינטגרלי מאהבות החיים של האיטלקי הממוצע, וסלביני הבין היטב כיצד לדבר אל ליבו של האזרח הפשוט, ולא רק. בכל פעם שהמשטרה נקראה לעצור מהגרים לא חוקיים או צוענים, סלביני הגיע למקום במדים, מבהיר לכולם — השריף הגיע לעיר.

סלביני מחזיר לאיטלקים את מה שאבד להם מזהותם, בעולם פוסט־מודרני של מיזוג תרבויות. הוא פתח בקמפיין רשת שבו נראה כאילו הפך לפרזנטור של המטבח האיטלקי: מורח נוטלה על פרוסת הלחם שלו, מתענג על צלחת פסטה ברילה, שותה בקבוק בירה קרה של המותג האיטלקי "מורטי" או מרים כוסית יין "ברולו" אדום. "הבוקר שלי מתחיל עם פרוסת לחם ונוטלה. איך שלכם?", כתב מתחת לאחת התמונות שזכתה לעשרות אלפי לייקים.

"סלביני הבין עוד לפני עלייתו להנהגת המפלגה כי הדרך לניצחון עוברת באמצעות השקעה ברשתות החברתיות", סיפר ל"ניו יורק טיימס" פלביו טוזי, יריבו לשעבר של סלביני שהודח משורות המפלגה. "סלביני השקיע מאות אלפי אירו בפרויקט הרשתות שלו".

מתמסר כמו סלב

גם את חיי האהבה שלו סלביני לא מנסה להסתיר. אחרי ששיתף את מיליוני העוקבים שלו בפרידה מזוגתו, מגישת הטלוויזיה אליסה איסוארדי, מיהר שר הפנים הפופוליסט להציג את בת הזוג החדשה, פרנצ'סקה ורדיני. הצהובונים שמחים לתעד אותו, והוא מתמסר להם כמו סלב. הכל חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של כיבוש לבבות ההמונים.

בימים אלה הוא נמצא בסיבוב הופעות גדול בחופי דרום איטליה. מככב במסיבות, מצטלם עם כל מי שרק רוצה סלפי, רוכב על ג'ט־סקי, מתקלט במסיבות, רוקד עם צעירות בביקיני, ועל הדרך מרביץ את הנאומים הפופוליסטיים שלו שקוראים "להחזיר את איטליה לאיטלקים".

"צוענייה מלוכלכת", קרא לעבר מהגרת זקנה שניצבה בחנותה ברומא לאחר שהיא איחלה לו ש"יירו לו בראש". סלביני תקף אותה בטוויטר והבטיח לעלות עם שופל על הבית שלה ולהשמיד אותו. וכך, אין רגע דל באיטליה של סלביני. וכמו מקבילו הפופוליסטי בוושינגטון, דונלד טראמפ, סלביני נחשד עתה בעסקים מפוקפקים ובקבלת כספים לא חוקיים ממקורבי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

מבחינתו, כל אלה הם רעשי רקע. סלביני משוכנע שהוא יכול להשיג רוב גדול ולנצח בבחירות הקרובות בסתיו, במידה שאלה אכן יתקיימו. אבל ההימור הגדול שלו עלול עוד להשאיר אותו מחוץ לממשלה. אם יריביו בפוליטיקה יתאחדו וימנעו בחירות חדשות או יצליחו לכפות ממשלה חלופית, הרי שסלביני עלול להפסיד את ההזדמנות ולמצוא עצמו בחוץ למשחק.

יריביו רואים בו "איום של ממש על איטליה", ולצד החיבוקים והסלפי סלביני מתקבל גם בקריאות "בוז" ו"בוגד" בעצרות הפוליטיות. "זהו המשבר הגדול ביותר בעולם", קבע העיתון האיטלקי "איל פאטו קואוטידיאנו", בנוגע לשאיפותיו של סלביני לכבוש את ראשות הממשלה. בין אם זה באמת המשבר הגדול בעולם או לא, ברור לכל שאיטליה נמצאת על סף פרשת דרכים. •