ילד של אבא
הוא התחיל לכדרר כשעוד היה בחיתולים והיום מככב בנבחרת הקדטים - למרות שהצטרף אליה רק לפני שלושה שבועות • עמנואל שארפ, הבן של, הוא הדבר הגדול הבא
כשמדובר בנבחרות, קשה בדרך כלל לדבר על שחקן שהוא "תגלית". אבל באליפות אירופה לקדטים שנערכת באיטליה בימים אלה יש אחד שעונה בהחלט להגדרה הזו. קוראים לו עמנואל שארפ, ואם השם נשמע לכם מוכר, לא טעיתם. זהו אחד מחמשת ילדיו של דרק שארפ, קפטן מכבי ת"א בעבר.
"עמנואל הוא ללא ספק 'גניבה', הבאנו אותו משום מקום", מספר ראש האגף המקצועי באיגוד הכדורסל, עמוס פרישמן. את הקשר הראשוני עם האיגוד יצר אחיו, די.ג'יי, שמשחק בהפועל גליל עליון ובעבר ייצג גם הוא את ישראל בנבחרות הצעירות. במקביל שלח אבא דרק סרטונים של בנו מככב במדי קבוצת תיכון בלייק אותה הוא מאמן. שלושה שבועות לפני האליפות, הנער שחי עד גיל 9 בישראל ומתגורר כיום בפלורידה, הצטרף לנבחרת.
"ברגע שעמנואל הגיע, החבר'ה קיבלו תוספת כוח משמעותית", מוסף פרישמן. "הכי חשוב מבחינתנו זה שהוא לא נחשב למתאזרח מבחינת פיב"א אלא מקומי לכל דבר, וכך יהיה גם אם הוא ישחק בנבחרת הבוגרת".
"אלוהים נתן לו מתנה"
בשני המשחקים הראשונים באליפות שארפ הצטיין. ב־56:76 על לטביה קלע 19 נקודות, וב־90:99 נגד צפון מקדוניה צבר לא פחות מ־35. מבחינת איכויות אין ספק שמדובר בסקורר, מסוכן מכל טווח, שמנצל את ממדי גופו המרשימים כדי לסחוט הרבה עבירות (נגד המקדונים הלך לקו 23 פעמים). פרט חשוב נוסף: מבחינת גיל, עמנואל יכול לשחק בקדטים גם בקיץ הבא.
מצד שני, לשארפ ג'וניור יש גם כמה חסרונות בולטים לעין, שהמרכזי שבהם הוא בחירת הזריקות שעדיין צריכה ליטוש. האחוזים שלו מהשדה בניצחון על המקדונים מבטאים זאת היטב - 1 מ־12 מחוץ לקשת, 8 מ־29 מהשדה. בנוסף, סגנון המשחק האמריקאי שלו פוגע לא פעם בשטף המשחק הקבוצתי. תוסיפו את העובדה שבשלושת המשחקים עד כה הוא מסר בסך הכל שני אסיסטים, ותבינו שיש לו עוד דרך ארוכה לעבור.
"הוא התחיל לשחק כדורסל בערך מהרגע שנולד", מספר אבא דרק. "אני זוכר אותו מנסה לכדרר כשעוד לבש חיתולים. כמה ילדים אתה מכיר שמכדררים בתלבושת הזו?"
מה מייחד אותו?
"יש לו אופי וכריזמה. הוא תמיד חיובי ומשחק עם המון תשוקה ונשמה. יש לו חוש למשחק ואינסטינקטים שעוזרים לו לתת את המקסימום. יש לו דברים שאי־אפשר ללמד. אלוהים נתן לו מתנה, ולזה צריך להוסיף את מוסר העבודה שלו".
ומתי הכנסת אותו למסגרת קבוצתית?
"בגיל שבע הוא נבחן בקבוצת הילדים של בני־הרצליה. בדרך כלל בגילים האלה לא נותנים צ'אנס לילדים, אבל שכנעתי את רוני קאן, שהיה מנהל המחלקה, שעמנואל מספיק טוב כדי להתחרות עם שחקנים שגדולים ממנו בשלוש שנים. אימון אחד הספיק, ורוני צירף אותו".
למרות שהילד עדיין לא בן 16, הוא כבר קיבל מספר הצעות למלגות ממכללות. "בגיל תשע עמנואל כתב לעצמו מכתב, בו ציין שהוא רוצה לשחק כדורסל באוניברסיטת פלורידה כשיהיה גדול", נזכר דרק. "בחודש שעבר החלום התגשם, כשקיבל את הצעת המלגה הראשונה שלו – והיא הייתה מאוניברסיטת פלורידה".
מה עם העברית, מותק?
בנבחרת התאהבו בשארפ מהרגע הראשון. "לשמחתי, יש לסיפור הזה שני צדדים ושניהם חיוביים", מספר מאמן הקדטים ברק דמיציאן. "הראשון זה עמנואל. יש לו אישיות יוצאת מהכלל והוא התחבר מצוין. החבר'ה קיבלו אותו נהדר ותוך שלושה שבועות ההשתלבות שלו נהדרת וחלקה". למרות שעזב את הארץ בגיל תשע, עברית הוא לא ממש זוכר, רק מילים בודדות. בקדטים מספרים שהמילה האהובה עליו היא "מותק".
אבא דרק: "הוא תמיד חיובי ומשחק עם המון תשוקה. יש לו חוש למשחק ואינסטינקטים שעוזרים לו לתת את המקסימום. יש לו דברים שאי אפשר ללמד"
בראיון משותף עם אביו ל"טמפה ביי טיימס" סיפר עמנואל על רגע מצחיק: "הגעתי לקיוסק, ושמעתי את המוכר מדבר. לא הבנתי מה הוא אומר, אבל קלטתי שזה עברית. פניתי אליו והתחלנו לדבר. שאלתי אותו אם הוא מכיר את אבא שלי והוא השתגע. סיפר לי שכשהייתי תינוק הוא אפילו החזיק אותי בידיים".
לעמנואל יש אח שגדול ממנו בשנתיים, גבריאל, וגם אותו הציעה המשפחה לנבחרת הנוער. באיגוד ויתרו כי השנתון המדובר נחשב חזק ומגובש. האבא עדיין לא מוותר: "בקיץ הבא אנחנו מתכננים שהוא ייבחן וינסה להיכנס לסגל".
עד אז לעמנואל ולקדטים יש משימה חשובה מאוד הערב (22.00): ניצחון על קרואטיה בשמינית הגמר, והבטחת ההישארות בדרג א' לשנה נוספת.

