מורג ועידו כנפי הכירו בדיוק לפני שמונה שנים. הוא ראה תמונה שלה ב"לאב מי", יום לפני שפג תוקף המינוי שלו באתר ההיכרויות והחליט לעשות ניסיון אחרון. הוא כתב לה "היי", היא ענתה "היי" והם עברו לתמונות. "ראיתי אוצר", הוא נזכר. "ואני", היא צוחקת, "ראיתי את הכפיל של זוהר ארגוב". הוא שאל אם אפשר לעבור לטלפון והם גלשו לשיחה שהסתיימה רק אחרי חמש שעות.

"רציתי לרמוז לעידו שאני מחפשת קשר רציני, אז סיפרתי לו שאני לא ילדה, אלא גרושה פלוס ילדה", היא משחזרת. "תשובתו הייתה 'זה בסדר, אני גרוש פלוס שניים'. בהמשך השיחה הדלקתי סיגריה וסיפרתי לעידו שהתחלתי לעשן בתקופה שבה עברתי כימו, סבלתי מבחילות ואמרתי לעצמי 'מה הסיגריות עלולות לעשות לי? להביא עליי סרטן? כבר יש לי'. בתגובה, עידו סיפר לי שגם הוא ניצח את הסרטן".

"בשלב הזה של השיחה, שנינו כבר הבנו שיש בינינו יותר מדי נקודות משותפות", הוא מעיד. כמו בסרט של דיסני הילדים שלו ושלה הפכו אותם למשפחה, והבייבי שלהם הוא "ג'ט לק", רשת גלידריות המתמחה בקינוחי אקטסרים.

"בהתחלה חשבנו על ילד משותף", מורג מוחה דמעה סוררת שעולה בזווית העין, "אבל אני זקוקה לעזרה כדי להרות, ואחרי הסרטן הרופאים אסרו עליי להכניס לגוף שלי הורמונים. למה להתגרות בגורל".

גלידה ג'ט לק

"נחכה לנכדים", מציע עידו ומגלה שמורג היא אשתו השלישית. "את 'פעם שלישית גלידה' המציאו עלינו, לא?"

הרגשתי כאב בצוואר ומיששתי בלוטה

זה סיפור אהבה מתוק כמו הוופל הבלגי שהם מגישים. הוא עטוף בציפוי שוקולד משכר חושים, שלא מסגיר את ההתמודדויות הקשות שכל אחד מהם חווה, עד שאיחדו כוחות.

מורג, 45, נולדה בגבעתיים להורים ממוצא יקי, למדה בתיכון אהל שם ברמת־גן במגמת מדעים ("הכיתה של החננות, שלוש בנות ו־11 בנים"), שיחקה כדוריד, שירתה כמש"קית תכנון בקריה ובגיל 21 נישאה לפסיכולוג. "ברור שזה גיל צעיר מדי", היא אומרת, "אבל היינו אחרי שנתיים של זוגיות ורציתי לצאת לחיים. התקבלתי ללימודי רפואה ואחרי שנה פרשתי ועברתי לחוג למתמטיקה ומדעי המחשב. כדי לממן את הלימודים, עבדתי כראש צוות ביטחון ברשות שדות התעופה. בעלי ואני לא הצלחנו להרות בדרך הטבעית ובגיל 30, אחרי שלוש שנות טיפולים, ילדתי את נעמה (כיום בת 15) והייתי הכי מאושרת בעולם".

האושר היה קצר. "נעמה הייתה בת פחות משנה כשבעלי החליט לעזוב. הוא הודיע לי שלא טוב לו, שהוא מעדיף לחיות לבד ונפרדנו. ברור שהייתי עצובה ומדוכדכת, זה בנאדם שהייתי איתו המון שנים, לא תיכננתי להפוך לחד־הורית בגיל 31, אבל הבנתי שאני חייבת להשלים עם המצב, להיות מאושרת במקום להיתקע בשאלות של 'למה אכלו לי'. עשיתי קאט. בחרתי להישאר איתו ביחסים טובים למען נעמה, שתינו עברנו לגור אצל אמא שלי, בבית ילדותי, ועשיתי חישוב מסלול מחדש".

אמה עזרה לה לגדל את נעמה, מורג חזרה לעבודתה, "וכמה חודשים לאחר מכן, דווקא כשנדמה היה לי שהתגברתי ושפתחתי דף חדש, הרגשתי כאב בצוואר ומיששתי בלוטה. רופאת המשפחה קלטה מיד שזה סרטן מסוג הודג'קין, שמבטיח 95 אחוזי החלמה. בבדיקות התגלתה בלוטה נוספת, מתחת לעצם החזה, ועברתי חצי שנה של כימותרפיה, שהפכה אותי לקירחת. נעמה התקשתה לקבל את המראה החדש שלי. קראתי לה את הספר 'האריה הרעמתן והג'ירפה גם' של דב אלבוים, שמספר על אריה שגילח את הרעמה והג'ירפה טענה שהוא כבר לא נראה כמו מלך, ואמרה לי 'אני רוצה את אמא שלי בחזרה'. בשבוע שאחרי הכימו סירבתי לנוח בבית, התעקשתי לעבוד מפני שבחברת אנשים הרגשתי רגילה. לא היו לי גבות וריסים, באותה תקופה נינט עשתה קרחת ושאלו אותי אם אני מחקה אותה. למזלי זו הייתה אפיזודה קצרה. רק חצי שנה. היה ונגמר".

מורג שוב פתחה דף חדש בחייה, המשיכה לעבוד, וסיימה תואר ראשון בספרות משווה ופסיכולוגיה בבר־אילן. חברה שלה רשמה אותה ל"לאב מי", אבל לדבריה "לא יצאתי עם אף אחד משם. נגעלתי מזה, עד שהכרתי את עידו והבנתי שהייתי חייבת לעבור את כל הדברים הרעים, גירושים וסרטן, כדי להגיע אל הטוב".

עידו (46) נולד באשקלון להורים שעלו ממרוקו במסגרת עליית הנוער והתחנכו בקיבוצים. אביו לא נכח בטקס ברית המילה שלו שנערך בצהרי יום שישי מפני שגויס בצו חירום למלחמת יום כיפור, שפרצה למחרת. "כשהשתחררתי מחיל האוויר עבדתי כמנהל חנות משחקי וידיאו ובכל פעם שהתכופפתי לעבר הקופה הרגשתי כאב חד באשכים", הוא מספר. "שיתפתי את אמא, שישר הטיסה אותי לבית חולים, נותחתי, וכרתו לי את האשך שבו אובחן גידול סרטני. לא הבנתי למה הוריי כל כך מודאגים ובוכים. אני, לעומתם, הייתי קול, הרגשתי שאני כאילו מחוץ לכדור. הקפאתי זרע והתחלתי בטיפולים". לאחר חצי שנה של טיפולים, התברר שהסרטן נסוג: "זה היה סוג של נס, החלמתי, אבל אני לא יכול לומר שיצאתי מהסרטן בלי צלקות. העובדה שנשארתי עם אשך אחד פגמה לי בביטחון הגברי, לא ידעתי אם אוכל להביא ילדים".

בגיל 24 הוא עמד בפעם הראשונה מתחת לחופה ("עשיתי שטות, אחרי שנה התגרשנו") ובגיל 30 התחתן בפעם השנייה עם גננת אשקלונית שאיתה הביא לעולם את נועה (14) ואורי (9). "אני מאשים רק את עצמי בגירושים", הוא טוען. "את רואה שאני כל הזמן קם ומסתובב? יש לי קוצים והפרעות קשב שחבל על הזמן, ושתי נשותיי הראשונות לא יכלו לסבול אותי". הוא עבר לדירה קטנה בשכונת נווה דקלים, עבד כאיש מכירות בחברה סלולרית, ולא תלה תקוות באתר ההיכרויות שאמו רשמה אותו אליו. "כבר הודעתי לאמא שלא תחדש את המינוי, אבל בדקה ה־90 נכנסתי וראיתי את מורג".

תודה אחי על הג'ט לג

בדיעבד, הם מעידים שהתאהבו כבר בשיחת הטלפון הראשונה וכשנפגשו, למחרת, היא נשארה לישון אצלו ואמה שלחה את בתה לגן. שבועיים לאחר מכן הם הפגישו בין שלושת הילדים בסופרלנד והחיבור היה מיידי. "בחודשים הראשונים נסעתי על קו אשקלון־רמת־גן", היא מספרת, "מפני שאבא של נעמה לא הסכים שארחיק אותה ממנו. אחר כך, כשעידו עבר לגור איתנו, נעמה אמרה לאביה 'זה לא הוגן שנועה ואורי יראו את אבא שלהם רק פעמיים בשבוע כשאתה יכול לראות אותי מדי יום' והוא הסכים למעבר. בדיוק לפני חמש שנים, בעיצומו של מבצע 'צוק איתן', כשמעלינו שרקו טילים, עברנו לאשקלון, לדירה שכורה מול הים. בהמשך גם אביה של נעמה עבר לשם כדי להתקרב אליה והפכנו לחמולה גדולה".

מורג ועידו נישאו כדת וכדין ("אני לחצתי", היא מודה באשמה, "היה לי חשוב להיות אשתו, לא בת זוגו") ועבדו ביחד בפרסום ברשת, עד שפייסבוק שינתה את חוקי המשחק והברז נסגר. אחרי ההלם הראשוני, עידו הגיע למסקנה שהדבר היחיד שחסר באשקלון הוא גלידה טובה, ואחרי שלמדו את השוק הוא צילצל לאחיו, במקסיקו, כדי שיעזור לו בבחירת שם המותג. אחיו אמר "עידו, כרגע נָחַתִּי, יש לי ג'ט לג מטורף, דבר איתי מחר" ועידו ענה "תודה, כבר עזרת לי". ג'ט לג הפך ל"ג'ט לק" ובעזרת שף עבדו על תפריט של קינוחים משוגעים, כהגדרתם, כמו שייק לק (כוס זכוכית ענקית עם מילקשייק ותוספות של קינדר) פנקייק בן שש שכבות עם חור שבעת נעיצת הסכין נשפך ממנו הר של שוקולד ועוד־ועוד.

"הקינוחים, שהם רוב התפריט, מחזיקים אותנו בחודשי החורף. אלה מנות של שתיים לפנות בוקר, כשבא לך לתקוע משהו מתוק בלי ייסורי מצפון", הם מעידים, ומי שלא בא לו לצאת מהבית נעזר בשירות משלוחים. הסניף העשירי ברשת ייפתח בקרוב, בפתח־תקווה, והם מנהלים משא ומתן עם זכיינים נוספים בטייבה ובמודיעין. "לתל־אביב דווקא לא בוער לנו להגיע, אנחנו הרשת היחידה שצמחה מהדרום", אומרת מורג בגאווה ועידו מצדיע לה באהבה. הוא האחראי על שיווק ופיתוח, היא המנכ"ל.