yed300250
הכי מטוקבקות
    אופיר עם הקעקוע של דיוקן אחיו "הכל צף מחדש", אומרת אמו
    חדשות • 14.08.2019
    קרבי זה אחי
    סיפורם של התאומים אופיר ואמיתי כחלון ריגש לפני חמש שנים מדינה שלמה • אמיתי חלה בסרטן, ואופיר סירב לחגוג בר־מצווה בלעדיו • "אחכה עד שיבריא", אמר התאום האוהב, אולם חצי שנה אחר כך נפטר אמיתי • אתמול התגייס אופיר, לא לפני שקיעקע את פניו של אחיו על ירכו • "ככה אמיתי מלווה אותי לצבא", אמר
    גואל בנו

    "אמיתי ואני תמיד חלמנו לחיות זה לצד זה, בכיתה, בשירות הצבאי ובחיים בכלל. גם היום הוא מלווה אותי בכל רגע בחיי וזה כנראה מקל עליי את הגיוס", כך אמר אתמול אופיר כחלון, כשסיפר על אחיו התאום, אמיתי ז"ל, רגע לפני שעלה על מדים.

     

    סיפורם של התאומים ממושב אלקוש נחשף ב"ידיעות אחרונות" לפני חמש שנים. הם עמדו לחגוג בר־מצווה משותף, התאריך למסיבה נקבע, אולם הוזמן ואפילו די־ג'יי היה, אבל אז קיבלה המשפחה בשורת איוב: אמיתי בן ה־13 לקה בסרטן. "אני לא מוכן לעשות מסיבה בלעדיו", הודיע אופיר, "אני מחכה שאמיתי יבריא כדי שנחגוג ביחד את הבר־מצווה".

     

    אופיר על מדים, אתמול
    אופיר על מדים, אתמול

     

    הוא סיפר באותה כתבה ש"אמיתי הוא לא רק אחי התאום, אלא גם החבר הכי טוב שלי. הוא חסר לי בטיולים, בסרטים, בכל דבר. קשה לי לראות אותו סובל. כשאני חושב על הרגעים הקשים שאמיתי עובר אני בוכה, לפעמים, מתחת לשמיכה".

     

    חצי שנה מאוחר יותר נגוזו התקוות. לאחר שעבר טיפולים מייסרים, נפטר אמיתי. אופיר מעולם לא חגג בר־מצווה.

     

     

    אתמול התגייס אופיר לחיל האיסוף הקרבי. כחלק מההכנות לגיוס הוא עשה קעקוע על ירכו: דיוקנו של אמיתי ז"ל. שלשום, ערב גיוסו, הוא נסע לבית העלמין במושב ונפרד מאחיו התאום. "חלק ממני חסר, וככה אמיתי מלווה אותי ללשכת הגיוס", הסביר את הקעקוע, "אתמול ישבתי ליד קברו ורוב הזמן שתקתי. ישבתי, הסתכלתי על המצבה, נזכרתי בימים יפים משותפים, ביקשתי ממנו שיעזור לי, שימשיך להיות לצידי, כי הוא בטח היה נותן לי את ברכת הדרך".

     

    האם, אילנית, דומעת ומתרגשת. בתה, דור (22), נמצאת בשירות קבע בחיל המודיעין. אופיר, עם גיוסו, רוקן את הבית כליל. "אני מקווה שיהיה לו באמת טוב, שאמיתי יחד איתו ומלווה אותו", היא אומרת, "זה לא קל לנו. אני לא יודעת איך אעמוד בזה. שקענו בתוך כאב עמוק מאז מותו של אמיתי. אופיר לא חוגג ימי הולדת וגם לא חגג את הגיוס. עכשיו שוב עצוב לי, הכל צף מחדש".

     

    אתמול, בשעת בוקר מוקדמת, לפני שהתייצב בלשכת הגיוס, הלך אופיר יחד עם בני משפחתו ועם חבריו לעבודה בשב"ס של אביו, יוסי, לבית הכנסת "אור לאמיתי", שהוקם לזכרו של אחיו. אופיר התפלל, הניח תפילין וקיבל את ברכת הדרך לשירותו הצבאי מבאי המקום, שלא הסתירו את התרגשותם ורבים מהם דמעו. רגע לפני שעלה אופיר לאוטובוס שהוביל את המתגייסים לבקו"ם, הוא חיבק את אמו הנרגשת, מנסה להרגיע אותה שהכל בסדר. "הוא ניסה עד הרגע האחרון להגן עליי, להרגיע אותי, כדי שאני לא אכאב, אבל אני יודעת שהוא עצמו עם לב שבור", סיפרה האם, "עצרתי את הדמעות עד כמה שיכולתי, ורק לאחר שאופיר עלה לאוטובוס פרצתי בבכי. כל זיכרונות העבר שלו ביחד עם אמיתי צפו ועלו בבת אחת. יחד הם צעדו לגן הילדים, יחד לכיתה א', העלייה יחד לתורה לקראת בר־המצווה שהתכוננו לחגוג להם, ופתאום, ברגע הגיוס, אופיר לבדו. זה רגע שגמר אותי".

     

    yed660100