שלישי 17 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חשבתי על רשימת האקסים הארוכה כמו החוטים שהשתלשלו אל המוניטור. גאיה קורן בודקת את הציוד במעבדה של אוניברסיטת בר־אילן
    24 שעות • 14.08.2019
    מוניטור לב
    הילדים העלימו כל זכר לרומנטיקה, המחויט הוחלף בטרנינג והמבטים העמוקים עברו לסלולרי? אתם לא לבד. האם יש דרך לנצח את הזמן, השגרה והלחצים? לרגל ט"ו באב, גאיה קורן ביקרה במעבדה לרגש ויחסים בינאישיים באוניברסיטת בר־אילן ופגשה את ד"ר רוני שוחט־פשדצקי, שמחברת זוגות לאלקטרודות כדי להבין באופן מדעי מהי זוגיות טובה. המסקנות: אולי בכל זאת יש תקווה, אם תעקבו אחרי ארבעה עקרונות
    גאיה קורן | צילומים: דנה קופל

    התחלתי להזיע מהאצבעות עוד לפני שהתבקשתי לענות על השאלה: "האם בן זוגך אומר לך שאת בכל זאת אדם טוב וראוי גם כשיש לך בעיות". היו לי הרבה בעיות, והגדולה מכולן ברגע זה היא שהאצבעות שלי מחוברות לאלקטרודות שמנטרות כל תגובה כימית ורגשית באיברים שלי. חשבתי על רשימת האקסים הארוכה כמו החוטים שהשתלשלו ממני אל המוניטור, וניסיתי להיזכר אם מישהו מהם אמר לי שאני מדהימה בזמנים בהם לא הייתי כזאת מדהימה. על אף ולמרות 15 שנות נישואים ועוד שמונה שנות דייטים (לא מבינה איך לא הדלקתי משואה), לא הצלחתי להיזכר.

     

    מאות זוגות ישבו על הכורסה הצהובה לפניי, ועוד יישבו בה אחריי, כדי לענות על שאלות הנוגעות למערכות היחסים שלהם, במטרה לגבש ממצאים חדשים שיהפכו את הזוגיות הכלל־אנושית למשהו שקל לבלוע אותו, כמו תרכיז סירופ בטעם פטל להמונים. "זוגיות זה עניין ממש קשה", טוענת ד"ר רוני שוחט־פשדצקי, מנהלת המעבדה לרגש ויחסים בינאישיים של פרופ' אשכול רפאלי, באוניברסיטת בר־אילן. ד"ר שוחט־פשדצקי, פסיכולוגית קלינית מומחית וחוקרת זוגיות, בוחנת זוגות בצמתים מועדים לפורענות בחייהם: כשאחד מהם מובטל, כשאחת יולדת, כשאחד סובל מחרדות חברתיות ועוד.

     

    "אנחנו משלבים טכניקות כדי לקבל מידע מזוויות שונות". ד"ר רוני שוחט־פשדצקי (מימין) וגאיה קורן
    "אנחנו משלבים טכניקות כדי לקבל מידע מזוויות שונות". ד"ר רוני שוחט־פשדצקי (מימין) וגאיה קורן

     

    במעבדה הכמעט סודית של אוניברסיטת בר־אילן חוקרים מערכות יחסים בראייה כלל־מערכתית, שכוללת פסיכולוגיה חברתית, קלינית ופיזיולוגית, הורמונים, נוירונים, ביולוגיה ותקשורת. "אנחנו משלבים טכניקות כדי לקבל מידע מזוויות שונות", אומרת ד"ר שוחט־פשדצקי, "מעניין אותנו לראות מה מבדיל בין אלה שהזוגיות עובדת להם לכאלה שלא, וליצור מודל לזוגיות טובה".

     

    הזוגות שמגיעים למעבדה מתבקשים לשבת בחדרים נפרדים, כל אחד עם עצמו, במשך שש דקות. לאחר מכן הם נפגשים בחדר הטיפולים הקטן לשיחה משותפת, כשהם מספרים זה לזו על קונפליקט אישי, שנוגע אך ורק להם, בלי קשר לבן הזוג. לאט אבל בטוח השיחה גולשת לקונפליקטים משותפים, כשעיניהן הבוחנות של צוות המחקר מעבר לקיר עוקבות אחר המסרים שמגיעים מהאלקטרודות למחשב.

     

    "אנחנו בוחנים השתנות של קצב הלב, מוליכות עורית, טמפרטורה ונשימה", מסבירה הדוקטור. "אנחנו עוקבים אחר המדדים כשהזוג יושב בנפרד ואחר כך כשהם ביחד, ובודקים איך המערכת שלהם פועלת בתנאי לחץ. כל הזוגות מקבלים שאלונים והם צריכים להשיב עליהם במשך מספר שבועות".

     

    אגב, הקריטריון לקבלת הנבדקים הוא מגורים משותפים של מעל חצי שנה להוכחת מחויבות, ואני מציעה לה לבחון זוגות בפרק ב' שאינם חיים ביחד, בטח בתקופה שבה כל זוג שלישי מתגרש והשני בדרך לשם.

     

    חשבתי על רשימת האקסים הארוכה כמו החוטים שהשתלשלו אל המוניטור. גאיה קורן בודקת את הציוד במעבדה של אוניברסיטת בר־אילן
    חשבתי על רשימת האקסים הארוכה כמו החוטים שהשתלשלו אל המוניטור. גאיה קורן בודקת את הציוד במעבדה של אוניברסיטת בר־אילן

     

    זהירות, ילדים בדרך

     

    בחייו של כל זוג יש לא מעט מהמורות, והבאמפ הדרמטי הוא כשאנחנו הופכים להורים, בלי שלימדו אותנו איך עושים את זה. פתאום אתה נאלץ לתת לאשתך ולצאצא הטרי תשומת לב של גינת סחלבים שלמה, כשאתה בקושי מסוגל להשקות עציץ, ואין לך מושג איך לתמרן בין אשתך לילד וגם להחתים שעון. אשתך מתוסכלת כי היא מטפלת בטחורים פלוס תינוק ללא הוראות הפעלה, היא עייפה, מבולבלת, ובלי שתרגישו, נטווים סביבכם קורי ניילון שקופים וקשיחים שמרחיקים את האהבה הזוגית שחלקתם.

     

     

    "המעבר להורות הוא אחת התקופות הדרמטיות שמורידות סיפוק בזוגיות", מודיעה ד"ר שוחט־פשדצקי. "בקשר זוגי חלה עם הזמן ירידה טבעית ברמת הסיפוק גם בלי ילדים, וכשהם נכנסים לתמונה הערך העצמי יורד בצורה דרסטית. בעיקר אצל האישה, אבל לא רק. גם גברים חווים דיכאון אחרי לידה. המעבר להורות מוליד סכסוכים חדשים, ונותן פתח לוויכוחים ולקונפליקטים שקשורים בזהות האישית".

     

    יותר ממאה זוגות נחקרו במעבדה בבר־אילן, מההיריון הראשון ועד שנתיים אחרי הלידה. הם התבקשו למלא שאלונים ארוכים, לשבת בחדרים נפרדים ולדבר על עצמם, ואחר כך התיישבו זה מול זו בחדר טיפולים קטן, כשמצלמה מקליטה את האינטראקציה ביניהם. המסקנה אליה הגיעו החוקרים הייתה חד־משמעית: מערכת היחסים תצליח, רק אל תאבדו תקווה!

     

    לא סתם נבחרה התקווה להמנון הלאומי. מתברר כי תקווה היא נתון משמעותי מאוד ביחסים זוגיים. לפעמים מספיק שצד אחד יהיה מלא תקווה בשביל להחזיק את הקשר, ולפעמים זה אפילו מדבק. המחקרים מגלים שתקווה איננה תכונת אופי שנולדים איתה, אלא אפשר לסגל אותה במהלך השנים. בשונה מאופטימיות, גם אדם חסר תקווה יכול להפוך למאמין ובכך להשפיע על הצד השני ועל ההורות המשותפת.

     

    אולי בתנאי מעבדה יש אכן תקווה שדברים יעבדו כמו שצריך, אבל כל מי שנמצאת בזוגיות גרועה יודעת שלא משנה כמה תתפללי, תאמיני, ותקווי לטוב — הרע עוד לפנייך. קצת נאיבי לקוות שדברים ישתנו כשבן הזוג שלך לא מכבד, לא מפרגן, נוהג באלימות או באדישות, והכל נכון גם כשזה נוגע לנשים.

     

    מצד שני, תקווה (כוזבת) שהצד השני ישתנה יכולה לגרום לכם להיות בזוגיות עוד שנים רבות, וזה עובד מצוין לכל מי שמפחד מהמילה גירושים או הסדרי ראייה, שלא לדבר על מזונות. התקווה בת שנות אלפיים, אז מה הן עוד כמה שנות זוגיות על הפנים?

     

    התקווה משחקת תפקיד גם כשאת מתחילה לצאת עם מישהו ואין לך מושג אם הוא רוצה אותך או שבדיוק נחו עיניו על צעירה, יפה, מתוחה ורזה ממך. החוקרים מודים שיש כאן בעיה ועל כן הגו את מסקנת המחקר המופלאה: "תחשבי שהוא רוצה אותך כל הזמן!" זאת מחשבה כל כך לא הגיונית ובאותה מידה מנחמת, שבאורח פלא היא אפילו יכולה להתממש.

     

    חיבוק במקום סנדוויצ'ים

     

    לפני כמה שנים חשבתי שסוף־סוף מצאתי כתף גברית להשעין עליה את ראשי הבלונדיני ולהיות באמת קלישאה חסרת דאגות. כשיצאתי ללימודים הוא הכין לי כריכים מושקעים כדי שלא ארעב ללחם והרגשתי שהוא תומך בהתפתחות שלי, אבל כשפירסמתי טור על יחסים, הכתף הגברית זעה בחוסר נוחות ונדרשתי לשקול מילים. נפרדנו כי אני לא אוהבת לשקול שום דבר שקשור במילים או במזון. זה משעמם.

     

    לו היינו מגיעים למעבדה, היינו מגלים את הפרמטר השני לזוגיות טובת־שנים: תמיכה רגשית ודיוק אמפתי. כלומר, לא (רק) יהלומים ונרות ריחניים, אלא תמיכה גורפת, פרגון, הקשבה והבעת אמון באופן כללי ונרחב ביותר.

     

    אבל חכו, גם לתמיכה הרגשית יש תנאים: צריך לוודא שהצד השני מעוניין לקבל אותה. אם, נניח, אני חוזרת עצבנית רצח ואני מהטיפוסים שצריכים את הזמן שלהם להירגע, השאלה "מה קרה מותק" רק תחריף את המצב. התמיכה הנכונה מחייבת דיוק אמפתי, שבו את יודעת איך הוא מרגיש לפי תנועת הגבה השמאלית שלו. כבר אמרנו שזוגיות זה קשה, לא?

     

    לפעמים תמיכה עלולה לעשות נזק, במיוחד אם אתה מהסוג שחייב לתת עצה ובכך גורם לבת הזוג שלך להרגיש קטנה וחסרת ערך. הפתרון הוא לסמוך, לפרגן בלי קשר לבעיה, לתת חיבוק, כל הזמן ובאופן כללי. תהיו שם, תראו שותפות לגורל ולדרך, ואז אולי באמת יש תקווה.

     

    אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל על זוגיות, כי ראינו את ההורים, צפינו בסדרות קיטשיות בטלוויזיה, קראנו ברומן הרומנטי, ונדמה לנו שאנחנו יודעים בדיוק איך זוגיות צריכה (או לא) להיראות. עשינו הכל כמו שחשבנו שצריך ולא הבאנו בחשבון שלבן הזוג שלנו יש צרכים משלו, דעות אחרות, חינוך שונה ותפיסת חיים עצמאית.

     

    הגענו לזוגיות כשאנחנו יודעים מעט, אם בכלל, על עצמנו: מה אנחנו אוהבים, מה התשוקות שלנו, איך מתווכחים בלי להיעלב, איך משלימים בלי משקעים, איך אורזים את האגו ומכניסים עמוק למגירה (מי בכלל הודה שיש לו אגו). כשאנחנו יודעים כל כך מעט על הלבד שלנו, איך נוכל לדעת איך זה להיות ביחד?

     

    "הזוגיות השתנתה, מערכות יחסים מקבלות צביון חדש", אומרת ד"ר שוחט־פשדצקי. "בעבר אנשים התחתנו כחלק מהסדר חברתי, כלכלי, אבוציונאלי. היום נשים לא צריכות גברים כדי להתרבות ולהתפרנס. הרומנטיקה נכנסה לזוגיות, הסקס נהיה חשוב. אלה שני דברים שפעם לא היו בלקסיקון. אנשים מחפשים סוגים שונים של זוגיות, יש פוליאמוריה (ריבוי אהבות ובני זוג, ג.ק), יותר אנשים מציגים את עצמם כא־מיניים, ובעולם חלה ירידה רצינית בשיעור הילודה. בניו יורק טיימס דיווחו שבדנמרק מעודדים ילודה באמצעות פרסים. החברה בישראל עדיין שמרנית, אבל גם היא פוסעת בכיוונים חדשים".

     

    הדוקטור צודקת. אני רואה את זה בכל מקום סביבי. יש לי חברה פוליאמורית (נשואה פלוס שני בני זוג, כולם מכירים את כולם), וזה תמיד מפתיע אותי איך בשעה שאנחנו בקושי מוצאות אהבה אחת, היא מג'נגלת בין שלושה גברים. אני קוראת פוסטים בפייסבוק שמדברים על א.נשים, מילה חדשה שאינה מפלה בין גברים לנשים, ואפילו אני כותבת את הטורים שלי בלשון נקבה, כי למה לא בעצם?

     

    פייק איט, מייק איט

     

    אם למדתי משהו ממערכות היחסים שלי זה שיש דבר יותר גרוע מגבר קמצן וזה גבר שמקמץ במחמאות. הקמצן לא יביא לך פרחים לט"ו באב כי הם נובלים ולא יקנה לך צמיד טניס כי את לא משחקת טניס. הקמצן הרגשי לא יראה שהסתפרת גם אם תשחקי תפקיד ראשי במעלה קרחות, וכשתצליחי בעבודתך לא יהיה שותף להתלהבותך.

     

    אחרי תקווה, תמיכה רגשית ודיוק אמפתי, מגיע הפרמטר הרביעי לפריחתו של הקשר הזוגי: קפיטליזציה, או: תתלהב כאילו באמת אכפת לך. "האמריקאים חזקים בזה, והישראלים הרבה פחות", מגלה ד"ר שוחט־פשדצקי. "זה נראה לנו צבוע, מלאכותי, לא אמין. אבל המחקר קובע כי עדיף להתלהב ממשהו בצורה מוגזמת מאשר לא להתלהב בכלל. צריך לשאול, להתעניין, להתלהב ביחד גם כשאין משהו ממש מסעיר. זה מאוד משמעותי ומעניק סיפוק בזוגיות. בן הזוג חייב לתמוך גם בימים טובים וגם כשיש קשיים. מתי בפעם האחרונה התלהבתם ממשהו ביחד או אחד מהשנייה? תתאמצו ותתלהבו עד שזה יהפוך להרגל".

     

    מכירים את האנשים האלה שתמיד מורידים אתכם? שאתם מספרים להם בהתלהבות על פרויקט חדש והם ישר מוצאים מה לא בסדר? אני זוכרת את הפעם הראשונה שסיפרתי לחברה שהזמינו אותי להרצות ביום האישה. איך קוראים להרצאה, היא שאלה. "אני מלכה", עניתי בגאווה. "על מה כבר יש לך לדבר?" היא תהתה, ואני חטפתי בוקס בבטן.

     

    אנחנו עושים את זה בזוגיות כל הזמן, מורידים אחרים בגלל הפחדים שלנו, בלי להיות מודעים להשלכות של המילים שיוצאות לנו מהפה. כשאחד מבני הזוג מקבל קידום, במקרה הטוב אשתו תגיד לו "אחלה, מגניב", בפחות טוב היא תגיד "עכשיו תהיה פחות בבית". החוקרים בבר־אילן מציעים את הדרך ההפוכה: תחמיאו בהתלהבות. אל תמצאו מה לא בסדר, אלא תעצימו ותגדילו את מה שטוב.

     

    הפחד הכי גדול שלי מזוגיות היה שאאבד את עצמי בתוך הקשר. פחדתי שאנתק קשר עם חברות כדי שלא יבוא על חשבון החבר שלי, פחדתי שבשבע בערב אפיל את העיפרון המטאפורי מהיד כי מצופה ממני לבלות איתו את הלילה. כשהתחלתי להסתובב עם ההרצאה ברחבי הארץ (מסתבר שבכל זאת מצאתי על מה לדבר), נלחצתי ממה שזה יעשה לזוגיות.

     

    בן הזוג שלי לא היה מודע לפחדים שלי. הוא ידע שיש לו שתי אופציות: לראות אותי ממש מעט או להתלוות לנסיעות שלי. הוא בחר באופציה ב', וכך זכינו בזמן איכות, שיחות נפש ומוזיקה בכבישים בין־עירוניים. כשהוא לא מתלווה אליי הוא מתקשר אחרי ההרצאה ומתלהב כאילו הוא זה שעמד על הבמה.

     

    לפי המחקרים זו הנוסחה לזוגיות מוצלחת: תתלהבו אחד מהשנייה. תפרגנו, תרימו — מה אכפת לכם? בניגוד לדעה הרווחת שאם אקבל מלא מחמאות אני אתפוס תחת (מישהו אמר לי את זה, תפסתי רגליים וברחתי), מחמאות הדדיות מחזקות את הקשר. הקפיטליזציה אומרת: פייק איט אנטיל יו מייק איט, תתלהבו גם אם זה מזויף עד שזה יהיה אמיתי, כי זה אחד הדברים הכי מספקים ומשמעותיים בזוגיות.

     

    מתנה מיוחדת לט"ו באב

     

    החתיכה האחרונה בפאזל הזוגיות המושלמת היא יצירת שפה משותפת. בדיחה פרטית, חוויה חדשה, משהו שעוד לא התנסינו בו. ד"ר שוחט־פשדצקי מציעה שננצל את ט"ו באב לאירוע מסעיר חושים שטרם חווינו. היא נותנת כדוגמה קורס אפייה, אבל כל יציאה מהקופסה מתאימה. "תיזכרו מה חיבר אתכם בהתאהבות כשהכל היה חדש, כשדיברתם עם העיניים ולא כשהעיניים נעוצות במסכים", היא אומרת.

     

    כשהתחלתי לצאת עם בן הזוג שלי, לפני כשנתיים, הייתי מתעוררת לפניו כדי לעשות פן, שחלילה לא יראה את הליפה שאיתה נולדתי, וכשהוא הרגיש שאני מתחילה לדעוך מול הטלוויזיה הוא היה מודיע: "אוסף אותך עוד חמש דקות, אנחנו יוצאים".

     

    ככל שהחודשים נקפו הרשיתי לעצמי לישון עם מכנסי טרנינג מהימים בהם עוד השתמשו במילה טרנינג, וערב אחד קלטתי ששנינו במיטה, כל אחד מחופר עם עצמו בשמיכה ובפייסבוק. "אנחנו צריכים לדבר", ניערתי אותו, "או שנחזור להתנהג כאילו רק עכשיו הכרנו או שניכנס לשגרת הזוגיות, לאזור הנוחות, ומשם הדרך לתהום ידועה מראש". הוא מילמל משהו שנשמע כהסכמה, משך בחזרה את השמיכה ונרדמנו.

     

    למחרת יצאנו למסיבת יום הולדת בבר תל־אביבי, הוא נעצר ליד חברים ואני התקרבתי לחברה שהזמינה דרינק מהברמן. "סליחה, מה אפשר להזמין לך?" שמעתי לפתע קול גברי פונה אליי. הסתובבתי לכיוונו. "אני אשמח להכיר אותך", חייך בן זוגי בשרמנטיות, "תספרי לי קצת על עצמך".

     

    לא היינו צריכים אלקטרודות כדי להרגיש את המטען החשמלי בגופנו מתפוצץ. שנתיים ביחד והוא עדיין מצליח להפתיע, להביך ולהצחיק אותי כמו בפעם הראשונה.

     

    שנתיים ביחד והוא עדיין מצליח להפתיע, להביך ולהצחיק אותי כמו בפעם הראשונה. קורן עם בן הזוג, דני אוחיון
    שנתיים ביחד והוא עדיין מצליח להפתיע, להביך ולהצחיק אותי כמו בפעם הראשונה. קורן עם בן הזוג, דני אוחיון

     

    איך הזוגיות שלכם?

    מתוך השאלון שמקבלים הזוגות במעבדה בבר־אילן

     

    האם בן הזוג:

    אמר לי שאכפת לו ממני

    היה איתי כדי לעזור לי להרגיש טוב יותר

    ביטא ביטחון ואמון ביכולתי להתמודד עם בעיות או העריך ושיבח אחת מתכונותיי

    עשה משהו ממשי ומעשי הקשור לבעיות שלי בכדי לעזור

    הציע לי מידע בכדי לעזור לי עם הבעיות שלי

    תמך בעמדתי כאשר דיברנו על הבעיות שלי

    ניחם אותי על ידי ביטוי חיבה פיזי (כמו חיבוק או נשיקה)

    היה שם עבורי (פיזית) ברגעי הלחץ

    אמר לי שאני בכל זאת אדם טוב וראוי גם כשיש לי בעיות

    עשה משהו ממשי או מעשי שאינו קשור ישירות לבעיות שלי בכדי לעזור (כגון: מטלות בבית, סידורים ועוד)

    חשב ביחד איתי על פתרונות אפשריים לבעיות שלי

    אמר שזה בסדר להרגיש כפי שאני מרגיש/ה

     


    פרסום ראשון: 14.08.19 , 20:50