כוכבים וכוכבות

לילה אחד, כשאברהם אבינו עוד היה סתם אברם, הוציא אותו אלוהים מאהלו ואמר לו: "הבט נא השמיימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם, כה יהיה זרעך". נזכרתי בו השבוע, עת יצאנו, כמה חברים וחברות, לצפות באותם כוכבים עצמם. היום כבר לא די ביציאה מהאוהל, כי צאצאיו של אותו אברם מציפים את אותה השמיימה בתאורה של ערים, כבישים וצמתים. על כן הרחקנו סוע ומצאנו מקום נידח וחשוך, ואף הצלחנו לפתות את פרופ' ראם סרי, אסטרופיזיקאי מהאוניברסיטה העברית, שיצטרף אלינו לטיול ויסביר את מראה עינינו.

ראם סרי, כך התברר לנו, הוא כוכב בפני עצמו. השפיע עלינו מידיעותיו באורח שווה לכל נפש וגילה אורך רוח לנוכח הקושיות והתיאוריות החובבניות שהעלינו. הוא אף טרח והביא עימו טלסקופ גדול, אפראט משוכלל ורחב קוטר, והראה לנו את הטבעות של שבתאי, את המכתשים של הירח, ואת "הצביר הכדורי M13" שעד עתה לא ידענו כלל על קיומו.

ראינו גם את הירחים של צדק, ואחרי ששקע הירח שלנו והשמיים האפילו לגמרי - הפציעו עוד ועוד כוכבים וגם שביל החלב הופיע, הזכיר לי שכבר שנים לא ראיתיו כך. לנוכח כל היפעה המסתורית וחסרת הגבולות הזאת התמלא הלב פליאה ותוגה: הרי תמיד אמרו לנו שמרכז היקום הוא הר הבית, הייתכן שאין הדבר כך?

המקום החשוך שנסענו אליו היה נחל דרבן, מצפון למכתש רמון. כיוון שכתבתי כאן בעבר על חניוני הלילה הדוחים שרשות שמורות הטבע מקצה למטיילים בנגב, אני שמח לדווח שחניון הלילה של נחל דרבן יפה וידידותי, ויש בו אף אלה אטלנטית גדולה. בקיצור - חניון נעים ומסביר פנים. תודה.

ראש וראשה

עוד כוכב, ובעצם כוכבת, שראיתי השבוע, היא עליזה בלוך. צפיתי בראיון איתה ושמחתי לשמוע הן את תוכן דבריה והן את הגדרתה העצמית כראש עיריית בית־שמש, ולא כראשת העירייה.

הראש הוא החלק הגבוה של הגוף, ואצל רוב בני האדם הוא גם משכן התבונה. על כן משתמשים בו כדימוי לרום המעלה ולחשיבות, ואומרים "ראש עירייה" ו"ראש ממשלה". המין הדקדוקי של המילה ראש הוא מין זכר. מדוע? אין לי מושג. ממש כמו שאין לי מושג מדוע החליטה העברית שקרסול הוא זכר וברך היא נקבה, ובמיוחד אני תמה מדוע דווקא רחם ושדיים הם מין זכר. לענייננו: גם בבת העין היא מין נקבה, וראו זה פלא: כשאומרים על מישהו שבתו היא בבת עינו, לא משנים ואומרים שבנו הוא בב עינו.

גם הזנב הוא אבר ממין זכר. בניגוד לראש הוא דימוי לנחיתות ולחוסר ערך, ומכאן האמרה "הווי זנב לאריות ואל תהא ראש לשועלים". אני מקווה שלא יציעו לה את הגרסה "היי זנבה לאריות ואל תהיי ראשה לשועלים".

בקיצור, לא צריך להפחית מחשיבותן של נשים חשובות. ראש עירייה זה ראש עירייה, גם אם הוא גבר וגם אם היא אישה.

אונומטופיאות

יש מילים שהצליל שלהן דומה לצליל של מה שהן מתארות, כמו בקבוק, שפיפון, חרחור, זמזום. אני מציין זאת כי אחרי השבוע, שבו היה לנו די והותר מהשר סמוטריץ', מסגנונו, מלהגו, מה"טמטום" שייחס לבית המשפט ומה"טרלול" שייחס לראש הממשלה, נדמה לי שגם השם סמוטריץ' הוא אונומטופיאה כזאת. אך לא ארחיב בעניין זה אלא על נושא שולי לכאורה, שגם הוא מעיד על האיש ועל שיחו.

ובכן, בעקבות האיסור על התעסקות בטלפון בזמן הנהיגה, ושתי תאונות קטלניות שנגרמו בגלל נפילת סיגריות שהציתו נהגי משאיות, פנו ארגונים של בריאות הציבור לשר סמוטריץ', שהוא שר התחבורה, וביקשו שיאסור גם את העישון בזמן הנהיגה. השר סמוטריץ' דחה את הבקשה, ונימוקו עימו: "יש לצמצם למינימום את התערבות המדינה בחייהם הפרטיים של אזרחיה".

על אף הפיתוי, לא אימצתי את סגנונו של השר סמוטריץ', ועל כן לא כתבתי כאן שהוא מטורלל ומטומטם. אבל אני מודה שנפעמתי. הזהו סמוטריץ'? הזה השר שמתערב בחייהם הפרטיים של האזרחים הלהט"בים? הזה השר שמתערב בחייהם הפרטיים של האזרחים החולים שנזקקים לקנאביס? והכי חשוב - הזה השר שמבקש להשית עלינו את חוקי ההלכה "כמו בימי דוד המלך"? הרי אין מערכת שמתערבת בחיים הפרטיים כמו ההלכה היהודית, שנכנסת אל שולחנם, אל מטבחם, אל לוח הזמנים שלהם, אל מיטתם, אל רחמם ואל עורלתם? הרי אפילו לחמוד היא אוסרת. אז למה, אם כן, נסענו כל כך רחוק דרומה אל נחל דרבן בשביל לצפות בכוכבים? יכולנו לנסוע ימינה אל נחל סמוטריץ', שם הרבה יותר חשוך.

דברי הסתה

בשולי הדרמה של סילוקה של סתיו שפיר מחדר ועדת הבחירות אפשר היה לשמוע משהו נוסף. סתיו שפיר אמרה שם שאנשי ימין מאיימים על חייהם של מי שמתנגדים להם. השופט מלצר שאל: "אבל יש הוכחה?" סתיו שפיר אמרה: "כן. כך הם ניסו לעשות לי באופן אישי". ואז נשמע מישהו אומר: "הלוואי שיצליחו", וקולו של השופט מלצר אומר לו: "יוסטמן, אני מבקש ממך... אני באמת מבקש..."

את כל זה אני מצטט מן ההקלטה. אותו יוסטמן - עו"ד אברהם יוסטמן, עסקן חרדי מביתר־עילית - ניסה להסביר אחר כך שדבריו הוצאו מהקשרם ונאמרו על טענה קודמת של שפיר, שאנשי ימין מגישים נגד אנשי שמאל תביעות דיבה. אשר על כן בדקתי את רווחי הזמנים בהקלטה. ובכן: סתיו שפיר דיברה על תביעות הדיבה שתי דקות ו־50 שניות אחרי תחילת נאומה. 25 שניות אחר כך היא דיברה על מי שמאיימים על חייה, ושתי שניות אחרי כן קרא יוסטמן "הלואי שיצליחו". הדברים והזמנים מדברים בעד עצמם. אולי כדאי ליוסטמן לטעון שהוא רפה מוחין וניחן בחשיבה ובתגובה איטיות במיוחד. נותר רק לתהות מדוע הסתפק השופט מלצר בסילוקה של סתיו שפיר מחדר הוועדה ולא שילח משם גם את יוסטמן היישר לחקירה במשטרה.