האנשים שיקבעו את גורל החולים

זו תהיה תקופה מתוחה, מורטת עצבים וגורלית לעשרות אלפי חולים בישראל: קבוצה של רופאים בכירים ואנשי ציבור תתכנס אחרי החגים ותחליט איזה תרופות ייכללו בסל התרופות של שנת 2020 – תרופות שבכוחן להציל ולהאריך חיים. "ידיעות אחרונות" חושף היום את הרשימה של 20 חברי הוועדה.

שליש מחבריה לא כיהנו בה קודם. בראשה יעמוד מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין. (בשנה שעברה עמד בראשה פרופ' רוני גמזו, המשמש היום מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב). ד"ר אסנת לוקסנבורג, מרכזת הוועדה מטעם משרד הבריאות. הרופאים ברשימה הם: פרופ' אירית בן־אהרון מרמב"ם, מנהלת המערך האונקולוגי, מומחית לסרטן במערכת העיכול; פרופ' עמוס תורן, מנהל המערך ההמטו־אונקולוגי במרכז הרפואי שיבא; ד"ר אסדי סוהיר מרמב"ם, מומחית למחלות כליות; ד"ר גרשון הורוביץ, לשעבר יו"ר הסתדרות רופאי השיניים; ד"ר ספי מנדלוביץ', רופא ילדים בשערי צדק.

נציגי הציבור בוועדה הם: יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון־טל; פרופ' רות לנדאו מהמועצה הלאומית לביו־אתיקה; הרב אברהם מנלה, יו"ר חברת קדישא; אורנה האוזמן בכור, יו"ר נמל אשדוד; ד"ר סיגל שפרן־תקווה, מרכזת אבטחת איכות עבודת האחיות במשרד הבריאות; עו"ד ינקי קווינט, מנהל רשות החברות.

נציגי קופות החולים: ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף הרפואה בכללית; פרופ' נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות; ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה במאוחדת; פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה בלאומית שירותי בריאות. הארבעה כיהנו גם בוועדה הקודמת. הנציגים הכלכליים בוועדה הם אורן גבע ונועה היימן מאגף התקציבים באוצר ומוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות.

|

הוועדה תדון ב־420 תרופות וב־70 טכנולוגיות רפואיות בהיקף של כשני מיליארד שקלים, בעוד הסכום שצפוי לעמוד לרשותה הוא 500 מיליון שקלים, כמו בשנה שעברה (הסכום המדויק ייקבע בקרוב).

ואלה חלק מהתרופות שיעמדו במרכז הדיונים. חלקן מצילות חיים או מאריכות חיים, חלקן משפרות את איכות החיים. את מרביתן לא ניתן להשיג בישראל, וגם אם ניתן היה, חולים מעטים היו יכולים להרשות זאת לעצמם. מחירן של חלק מהתרופות הוא כמה מאות אלפי שקלים לחולה אחד, לשנה אחת.

בתחום האונקולוגיה: "לינפרזה" לטיפול בחולות סרטן שחלה עם "הגן היהודי" BRCA; "אופדיבו" ו"קיטרודה" למגוון רחב של מחלות סרטן כמו ראש־צוואר, כליה וריאה; "ליבטיו" לסרטן עור שאינו מלנומה; "בלוורסה" לטיפול בסרטן מתקדם בשלפוחית השתן; "קדסיילה" לחולות סרטן שד; בדיקת הדם החדשנית "גארדנט" שמסייעת לאבחן ולהתאים טיפולים לחולי סרטן ריאה שלא יכולים לעבור ביופסיה בניתוח; "אופטיון" - טכנולוגיה לחולי סרטן מוח.

תרופות נוספות: "זולגנסמה" לניוון שרירים מסוג SMA (שנחשבת לתרופה היקרה ביותר בעולם: 2.1 מיליון דולר לטיפול חד־פעמי לחולה); משאבת אינסולין המתפקדת כלבלב מלאכותי לחולי סוכרת; חיסון "גרדסיל 9" לפפילומה; "בלביק" להורדה במשקל לסובלים מהשמנת יתר; "קבליבי" למחלת הדם הנדירה TPP שעלתה השבוע לכותרות לאחר שיולדת שסבלה ממנה נפטרה בטרם הספיקה לקבל אותה; תרופות ביולוגיות לאסתמה קשה; "טרובדה" לנשאי HIV; תרופות ביולוגיות למיגרנות כרוניות ובהן אג'ובי; בדיקת סקר לאיתור מוקדם של סרטן ריאה למעשנים.

על אף העלייה הדרמטית במחירי התרופות בעולם מסרב האוצר להגדיל השנה את התקציב. המשמעות: פחות תרופות לפחות חולים - מה שיחייב את חברי הוועדה בשיקול דעת מרבי. החלטות הוועדה יועברו לקראת סוף השנה לאישור הממשלה.

פרופ' רוטשטיין, שמונה לעמוד בראש הוועדה, עלה לכותרות לפני כשנתיים כאשר החליט לסגור את המחלקה ההמטו־אונקולוגית לילדים בהדסה עין כרם ולאחד אותה עם החולים המבוגרים. מנהל המחלקה וכמה רופאים, שטענו כי העברת הילדים למחלקה של מבוגרים תפגע באיכות הטיפול בהם, התפטרו מתפקידם. בסופו של דבר חזר בו רוטשטיין מתוכניתו: הוא גייס רופאים אחרים והמחלקה לילדים המשיכה לפעול בנפרד.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הצהיר כי יפעל להגדיל את תקציב הסל.