שלישי 17 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    גיורא איילנד
    חדשות • 17.08.2019
    לרסן, לא לדכא
    גיורא איילנד

    אירוע יוצא דופן נחשף ביום שישי ב"ידיעות אחרונות": מפקד אוגדת הגליל, תת־אלוף רפי מילוא, נע עם מספר חיילים דרך מנהרה שחפר חיזבאללה והגיע לקצה הצפוני שלה, מאות מטרים בתוך שטח לבנון. פעולה חריגה זו לא דווחה בזמן אמת למפקד פיקוד הצפון וכמובן שלא קיבלה כל אישור. אם היו האוגדונר והחיילים שהצטרפו אליו נהרגים או נופלים בשבי, הדבר עלול היה להוביל להסתבכות קשה. אחרי שהקצין הבין את טעותו ועידכן את מפקדיו הוא ננזף על ידי הרמטכ"ל, ונקבע כי קידומו יעוכב.

     

    לכאורה עונש קל על מעשה חמור שיש בו גם חוסר משמעת וגם פזיזות, אך למעשה קיבל הרמטכ"ל החלטה נבונה. צבא, בניגוד לארגונים אחרים, קיים בעיקר למען מטרה אחת: להילחם באויב. הפילוסוף הצבאי הגרמני פון קלאוזביץ כתב כבר לפני כ־200 שנה: "החייל ישן, אוכל, שותה וצועד - הכל רק כדי שיילחם בזמן הנכון ובמקום הנכון". תפקיד הצבא הוא להילחם, ולנצח. כל דבר אחר הוא או אמצעי להשגת תכלית זו או אילוץ הכרחי. גם בחירה של מפקדים או קידום של קצינים, בוודאי שבמערך הלוחם, צריכה קודם כל להתבסס על השאלה מי יתפקד בקרב יותר טוב. אחד ממפקדיי בעבר אמר לי: "כשאני צריך לבחור אחד מבין מספר מועמדים לפקד על גדוד או חטיבה אני עוצם את עיניי, מדמה שאני באמצע קרב שהסתבך, מוקף על ידי אויב עדיף, ואז שואל את עצמי מי מכל המועמדים הוא האיש שהייתי רוצה שיפקד על כוח שיישלח לחלץ אותי".

     

    ההחלטה המקלה של הרמטכ"ל נכונה משלוש סיבות. ראשית, מפני שמילוא הוא לא רק ממפקדי השדה הטובים והמנוסים כיום בצה"ל אלא גם אדם שקיבל פעמיים צל"ש על תפקוד למופת תחת אש, וצה"ל זקוק לאנשים כאלה. הסיבה שנייה נוגעת לסוגיית המשמעת, תחום שבו הצבא התבגר ונעשה ממושמע יותר ומבוקר יותר. כאשר אני הייתי קצין צעיר נהגנו דרך שגרה לטרטר חיילים, לגנוב תחמושת, לנהוג בכלי רכב ללא רישיון ועוד. צה"ל כיום פחות סלחן לתופעות אלה, וטוב שכך, אבל הוא חייב להיות ער לכך שכדי לנצח בקרב נדרשת יכולת יוזמה ולקיחת סיכונים. במצבי קיצון צריך המפקד לא רק לקחת אחריות, אלא גם לפעול בניגוד לפקודות. כך עשה יאנוש בן־גל ז"ל במלחמת יום הכיפורים בהיותו מח"ט 7: הוא הבין כי מערכת הפיקוד והשליטה של צה"ל השתבשה בתחילת המלחמה, ולכן מה שנכון הוא לקחת אחריות, לא לצפות להנחיות או סיוע מלמעלה - וכך הוא הציל את רמת הגולן. הסיבה השלישית מתייחסת לעצם המעשה של מילוא: הוא הלך לבדוק ברגליים שלו ובעיניים שלו מה קורה בצד השני של הגבול. המעשה הספציפי היה מיותר ומסוכן, אך הדחף לעשות זאת הוא דחף בריא.

     

    צה"ל הצטיין בכך שמפקדים בכירים ידעו לא רק להיות בראש הכוח בזמן לחימה, אלא גם הבינו כי הימצאות בשטח והצטרפות לפעילות טקטית בשגרה ימנעו מהם את הנתק מהמתרחש במצבי לחימה עתידיים. את הדחף לעשות יותר צריך לתעל ולרסן, אך אסור לדכא. √

     


    פרסום ראשון: 17.08.19 , 23:30