זה כבר הפך למחזה רגיל כמעט בכל בחינת בגרות: התלמידים מתיישבים, ואז, בתורות, מוסרים למשגיח את ההקלות השונות להן זכו. מילונית, תוספת זמן ועוד. במקור, הן נועדו לסייע לתלמידים בעלי קשיי למידה לצלוח את הבחינה בשלום. אבל בשנים האחרונות הלך וגדל אחוז מקבלי ההתאמות. מ־44.2% במגזר היהודי ב־2014 ל־48.5% ב־2018. במגזר הבדואי, הדרוזי והערבי גדל האחוז מ־23.6 ל־33.1. בעקבות העלייה יזמו במשרד החינוך תוכנית בה יממנו את בחינות ההתאמה, מה שיחסוך להורים אלפי שקלים.

מדו"ח התאמות להיבחנות של משרד החינוך עולה עוד כי כפר קאסם מככבת בראש רשימת מקבלי ההתאמות, עם לא פחות מ־91.5 אחוזים. מיד אחריה תל מונד, עם 83.4%. את הטבלה חותמת מודיעין־עילית, עם 2.2% בלבד ומעט מעליה עג'ר עם 4.7 אחוזים.

השנה החליט משרד החינוך לראשונה לממן אבחונים לאלפי תלמידים לקויי למידה בכיתות ט', בעלות של 1,000 עד 4,000 שקלים לתלמיד. בשלב הראשון יקבלו את המימון תלמידים הלומדים בבי"ס תיכוניים ב־15 רשויות מקומיות שהשתתפו בפיילוט שהחל לפני שלוש שנים ולא הצליחו לשפר את ההישגים למרות הסיוע והתמיכה.

במסגרת התוכנית החדשה, שמטרתה ליווי תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז בחטיבות הביניים, אותרו תלמידים בראשית כיתה ז' עם חשד ללקות למידה ולהפרעת קשב וריכוז. בתום שלוש שנים, בסיום כיתה ט', מקיימים לתלמידים מבחן ללא התאמות ובודקים האם הימנעות מהן הקשתה על התלמיד להשתמש בידע קיים, למרות כל הסיוע הלימודי שקיבל, וקיים חשד סביר כי מקורו של הקושי הוא לקות למידה המחייבת מתן התאמות גם בבחינות.

הרפורמה לאיתור תלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב הונהגה על רקע טענות לגבי שימוש־יתר במתן התאמות. במשרד החינוך מסבירים את המשך הגידול בכך שמדובר בתהליך הדרגתי, ובפועל מדובר בשינוי מהותי בסוג ההתאמות. לדבריהם, חל צמצום במספר התלמידים המקבלים שעתוק ובחינה בעל פה, וכי מרבית ההתאמות הן קלות יותר, כאלה שבית הספר מעניק לתלמידים בהתאם לשיקול דעתו המקצועית, ובהן הארכת זמן, שאלון מוגדל ושימוש במחשבון.

במשרד החינוך מדגישים, כי לאחר שהרפורמה תקיף את כלל המערכת, שיעור ההתאמות יצטמצם, וכך גם הפער בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי גבוה לנמוך. בעקבות הרפורמה והעובדה שבתי ספר יקבלו סמכות להעניק התאמות קלות, ישנן מספר רשויות מקומיות מאשכולות נמוכים בהן שיעור התלמידים המקבלים התאמות גבוה, אך עדיין שיעורים גבוהים למבוססים. במשרד החינוך מייחסים את הפער גם לחוסר מודעות של בית הספר או ההורים לבקש התאמות.

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר כי המשרד החליט לקבל אחריות על האבחונים כדי להבטיח שתלמיד שבאמת זקוק להתאמות יקבל אותן. "אנחנו רואים חובה חינוכית כלפי אותם ילדים מתקשים, ולכן נמצה את כל הכלים כדי להבטיח את הצלחתם, אך בד בבד נמשיך לפעול כדי שלא יינתנו התאמות שלא לצורך".

ההחלטה לצאת ברפורמה התקבלה בעקבות דו"ח מבקר המדינה שהתייחס לפני מספר שנים לעלייה הניכרת בשיעור הנבחנים שאושרה להם התאמה. ועדה של משה"ח הגיעה למסקנה שאת רוב הפערים הללו אפשר ליחס להכללה תחת הכותרת "לקויות למידה" וכן לקשיים תפקודיים של תלמידים שאינם בעלי לקויות למידה ואינם מקבלים מענה.