מותו של גיבור

מאות אנשי צבא, במדים ובבגדים אזרחיים, הגיעו אתמול לבית הקברות ביהוד כדי להיפרד מרותם לנגר, הפצוע הקשה ביותר ממבצע חומת מגן, שהלך לעולמו בלילה שבין ראשון לשני.

לנגר, נשוי ואב לשני פעוטות, שהיה אמור לחגוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה־38, נפצע בשכם והוגדר כנס רפואי משום שהרופאים לא נתנו לו שום סיכוי לחיות. בין ההולכים אחר ארונו היו אלוף (במיל') טל רוסו, שבימי חומת מגן פיקד על אוגדת יהודה ושומרון, אלוף (במיל') רוני נומה, שהיה אז מפקד הגדוד המבצעי ונציגי חטיבת הצנחנים.

לנגר נפצע ביום שישי, 5 באפריל 2002 בשעה 17:00, בעת שיצא מהבניין שבו התמקמה הפלוגה, כדי להביא אוכל לחבריו שבנגמ"ש. בדרכו לנגמ"ש ירה בו צלף. הכדור חדר לידו השמאלית, פגע בטחול ובכליה ונעצר בעמוד השדרה. כשלנגר הסתובב לעבר המחבל כדי להחזיר אש הוא חטף בצווארו כדור שני, שקרע את העורק הראשי ופגע לו בקנה הנשימה. במשך חודשיים הוא היה בקומה, מחוסר הכרה, עבר שישה ניתוחי ראש ובארבע השנים הראשונות לא הוציא מפיו אף מילה, מפני שהאונה השמאלית של מוחו, זו שאחראית על הדיבור, נמחקה.

אבל לפני כשמונה שנים, אחרי שלמד לדבר מחדש ויצא מבית הוריו לחיים עצמאיים, ראה לנגר את תמונתה של שלי דניש באתר היכרויות והם החלו להתכתב. באחת מפגישותיהם הראשונות הוא שאל אותה, "למה את רוצה לחיות איתי? אני נכה" והיא ענתה לו, "אתה לא נכה בלב". אחרי חצי שנה הוא הציע לה נישואים בהודעת סמס. "נסענו לחוף הצוק", שלי סיפרה, "רותם חיכה לשקיעה, התיישבתי על סלע מול הים, הוא התיישב מאחוריי ולכל אחד היה סלולרי בכיס. כשהסלולרי שלי ציפצף הוצאתי אותו וקראתי 'שלי, התינשאי לי?' ומהצד השני הוא הגיש לי טבעת יהלום. הסתובבתי אליו ואמרתי, 'איזה גנוב, אתה רוצה שאענה לך בסמס?' וכשרותם הינהן סימסתי לו 'כן' ואז התנשקנו".

שלי האלמנה, אתמול בהלווייה | צילום: יריב כץ

הראיון עם בני הזוג, שנולד ביוזמתה של שלי, פורסם במוסף "24 שעות" בדיוק לפני שבע שנים. לשאלת "ידיעות אחרונות" למה הציע לה נישואים בסמס, השיב אז לנגר, "בגלל שלא רציתי לשאול את זה בדיבור שלי, שאף פעם לא יהיה כמו של בחור רגיל". קלינאית תקשורת שאצלה ביקר שלוש פעמים בשבוע, במשך חודש שלם, לימדה אותו להגות את המשפט: "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני", וכשהצליח לבטא אותו, מתחת לחופה, אף עין לא נותרה יבשה.

"חייו של רותם היו מאבק אינסופי", סיפרה אתמול ל"ידיעות אחרונות" האלמנה, שרק בשבוע שעבר סיימה קורס קונדיטוריה ותיכננה להתחיל לעבוד. "במשך שבע שנות נישואינו עברנו טיפולי פוריות קשים וגידלנו שני ילדים – אור, בן ארבע וחצי ושי, בת שנתיים ושמונה חודשים. רותם עבד בחברת HP בנתניה וגם טיפח כושר גופני, מסנובורד וגלישת גלים ועד לרכיבת אופניים וריצה במרתון תל־אביב. לפני שנה עברנו לגור ביהוד כדי להתקרב להוריי, שגרים באור־יהודה".