האם היה ניתן להציל את חייה של מהא עמאר? בימים האחרונים הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה נגד בית החולים אסף הרופא בטענה שמותה של יולדת מתסחיף מי שפיר נגרם כתוצאה מזירוז לידה מיותר ומסירוב של בית חולים אחר להעביר מכשיר מציל חיים על מנת לטפל בה.
שורת המחדלים הרפואיים לכאורה מתוארת בתביעה שהגישה עורכת הדין דורית פילו בשם משפחתה של עמאר (37), גננת מרמלה. לפני כארבע שנים הגיעה עמאר במצב בריאותי תקין לבית החולים כדי ללדת בפעם השלישית. על אף שלא הייתה שום אינדיקציה רפואית לכך, החליט הצוות הרפואי לזרז את הלידה באמצעים תרופתיים. אולם הלידה לא התקדמה ולבסוף הוחלט על מתן עירוי לשק השפיר. הרופא שביצע את העירוי יצא מהחדר מבלי להישאר ליד היולדת כנדרש ומיד אחר כך הופיעה ירידה דרסטית בדופק העובר, היולדת התלוננה על קושי בנשימה ולחץ בחזה, התמוטטה ואיבדה את הכרתה.
הצוות הרפואי, שחשד כי היא סובלת מתסחיף מי שפיר, העביר אותה לניתוח חירום, שבמהלכו חולצה התינוקת בשלום. היולדת עברה כריתת רחם מלאה, ובשעות הלילה אחת הרופאות טילפנה לרופא עמית, ששימש באותו מועד ככונן בבית חולים גדול במרכז, וביקשה ממנו להעביר בדחיפות לאסף הרופא את מכשיר ה"אקמו" (ECMO) — מכשיר מציל חיים שמחמצן את דמם של המטופלים ויכול להחליף למשך זמן מסוים את פעילות הלב והריאות. אולם הכונן סירב לבקשה בטענה כי המקרה אינו מתאים לשימוש במכשיר. בשעות הבוקר נפטרה היולדת. היא הותירה בעל ושלושה ילדים — בני 10, 6 ותינוקת בת יומה.
ועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות קבעה כי הצוות הרפואי פעל כשורה לאחר מתן העירוי, אולם שגה בבחירת אופן הטיפול והתרשל בביצוע העירוי לשק השפיר, התרשלות שהביאה להידרדרות במצב המנוחה עד למותה. הוועדה הציעה להנגיש מכשירי אקמו לבתי חולים נוספים.
מבית החולים אסף הרופא לא נמסרה תגובה.
