הסכמי הסחר החשובים עם דרום־קוריאה חושפים את חוסר ההחלטיות בנוגע לסוגיית ההתנחלויות ביהודה ושומרון במלוא הדרה. שתי המפלגות הגדולות עסקו בעקבותיהם בהתנצחויות הדדיות בשאלה האם ישראל החריגה את שטחי יו"ש והגולן מהסכמי הסחר או שלא. נזרקו מילים, טענות, וכל צד חיבק את המתנחלים והראה עד כמה הוא שומר על התעשיינים ואנשי העסקים שפועלים מעבר לקו הירוק. את עיקר תשומת הלב לכדו שר הכלכלה אלי כהן שחתם על ההסכם מהליכוד, וח"כ צביקה האוזר מכחול לבן. השניים התחרו במרוץ ועקפו בכל שעה אחד את השני מימין. בשלב יותר מאוחר הצטרפו גם ראשי מועצת יש"ע לחגיגה.

במסמך ששלח מנכ"ל משרד הכלכלה למנכ"ל מועצת יש"ע טמונה כל התורה. בסעיף הראשון נכתב: "הסכם הסחר החופשי בין קוריאה וישראל אינו כולל כל הבחנה טריטוריאלית בתוך שטח ישראל". בסעיף השני כבר יש הסתייגות, "בדומה להסכמי סחר אחרים, לרבות הסכם הסחר עם האיחוד האירופי, קוריאה עשויה שלא לתת הטבת מכס ליצוא המגיע מאיו"ש ורמת הגולן". ובסעיף השלישי: "ישראל הבהירה באופן מפורש שהיא לא מסכימה לעמדה הקוריאנית. על כן ישראל מתכוונת לשפות באופן מלא כל יצואן מאיו"ש ורמת הגולן שעשוי להיפגע מהעמדה הקוריאנית".

משחקים בנו. במשפט הראשון מרגיעים - "אין החרגה". לאחר מכן מייחסים כל החרגה דווקא לקוריאנים - כאילו שההסכם נחתם בינם לבין עצמם. ובסוף מבהירים שישראל לא מסכימה למדיניות מפלה של הקוריאנים, אבל אם תהיה כזאת נדאג לפצות את מי שייפגע. למסמך מצרפים חותמת כשרות מתנחלית של יו"ר מועצת יש"ע חננאל דורני שאומר, "שמחתי לשמוע שעמדת מדינת ישראל, כפי שהושמעה בדיונים מול קוריאה הדרומית, מבהירה באופן מפורש שהיא לא מסכימה להבחנה טריטוריאלית בתוך שטח ישראל". והרי לכם הסכם שמחריג ולא מחריג.

מה שכן ברור, הוא הססנות הממשלה בנוגע להתנחלויות. מחד מחבקים ומאידך מרחיקים. חוסר ההחלטיות הזה מוליד סיטואציות הזויות, כמו זו של החתימה על הסכם הסחר עם הקוריאנים. ביהודה ושומרון חיים למעלה מ־400 אלף אזרחים ישראלים לכל דבר ועניין, ביניהם תעשיינים שמבקשים ליהנות מפירותיה המסחריים של ישראל. מה שהכי גרוע לתושבי סוסיא, אפרת, עלי, ואריאל הוא המוסר הכפול שמתנהל מולם. נציגי ממשלה שסוחרים במסרים ימניים מול הציבור הזה ותומכיו, ועושים זאת לא בפעם הראשונה. זה מה שקורה כשמדברים ימין אבל לא פועלים להכשרה משפטית של קרקעות בחברון, לא פותרים את בעיות המים בבקעה, לא מציבים אמצעי ביטחון ראויים (אלא רק אחרי פיגועים, חלילה) ולא מפנים מבנים בלתי חוקיים כמו בחאן אל אחמר. ויש עוד דוגמאות.

הקוריאנים שהביאו לעולם את יונדאי וסמסונג הצליחו גם מולנו להביא הסכם שגם מחריג וגם לא מחריג את שטחי יהודה ושומרון והגולן. אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא?