"אמרו לי שזה ספר שעושה אותך רעבה"

יש ספר שנקרא "פיטרו אותנו וזה הדבר הכי טוב שקרה לנו". לשירי כץ, עיתונאית אוכל שפוטרה מעבודתה, זה באמת כנראה הדבר הכי טוב שקרה, שכן בזכות הזמן שהתפנה לה היא הצליחה לסיים את הספר הקומי שהיא כותבת על עולם הקולינריה הישראלי, שמככבים בו כמובן, גם אם לא בשמותיהם, דמויות שכולנו מכירים מהמסעדות ומתוכניות הטלוויזיה. אז אחרי שתחום האוכל כבש את הטלוויזיה ואת הרדיו, את הפודקאסטים ואת הפרסומות, מגיע גם תור הספרים, ובמרכז "האיש עם הטבעת" שרואה אור בימים אלה, עומדת גיבורה שיוצאת לחפש את האקס המיתולוגי שלה, בשאיפה לסדר בעזרתו פלונטר ביורוקרטי, ומתגלגלת למסע חובק עולם שבמרכזו אוכל. הרבה מאוד אוכל. "לא התכוונתי לכתוב ספר עם כל כך הרבה אוכל, אבל זה מה שיצא. אמרו לי שזה ספר שקוראים בו ושעושה אותך רעבה", היא אומרת.

כץ עסקה במשך שנים בכתיבת תסריטים לטלוויזיה ובכתיבה על אוכל למגזינים שונים. כצפוי, היא מכירה רבים מאנשי תעשיית האוכל בארץ מקרוב. "כשכתבתי תסריטים ל'שום פלפל ושמן זית'", היא מספרת, "התקשרתי לחיים כהן כדי להשלים פרטים במתכונים שהיו צפויים להצטלם. כהן, שהיה באותה שעה במכונית עם אמו זכרה לברכה, ושוחח איתי בדיבורית, ביקש ממנה שתשלים לי את המידע החסר. אז אם מישהו תוהה ממי הוא ירש את הכישרון ואת הידע, אני יכולה להעיד בוודאות".

עם הקולגה של כהן מ"מאסטר שף" זה היה חלק פחות. כץ: "מיכל אנסקי המליצה באתר הלייף־סטייל שלה על אורח חיים טבעוני. כשהתקשרתי לשאול אותה אם היא טבעונית היא ענתה איזה נוסח משפטי פתלתל, שמסביר שהעובדה שהיא טבעונית לא מפריעה לה לטעום את המנות הבשריות ב'מאסטר שף', אבל לא הכחישה". 

גם השפית רימה אולברה לא הכחישה באוזני כץ עניין שנקשר לשמה. "יצאתי לראיין את רימה אולברה, והעורכות דרשו שאשאל אותה על הרגלי שתיית האלכוהול שלה. בגלל שהעורכות חששו שאולברה תקטע את הראיון הן המליצו לי לסיים את אותו בשאלה הזאת, ולתכנן לעצמי נתיב מילוט לפני שאני שואלת. לפיכך בסוף הראיון בדקתי שאני קרובה לדלת ושאלתי את רימה אם היא אלכוהוליסטית. רימה, שהיא שפית בחסד וילדת פרחים מקליפורניה, ענתה לי שלא קיים שף שאין לו בעיית אלכוהול והזמינה אותי לדרינק", היא נזכרת בחיוך.

לכתיבה על אוכל התגלגלה במקרה. "כבר מגיל צעיר אהבתי לבשל ולפני הרבה שנים, באיזה מקומון שכתבתי בו, אחת העורכות באופן־ספייס צעקה: 'מי יודע מה זה חומץ בלסמי', כשעניתי לה, היא ניגשה ושאלה: 'את רוצה לכתוב לי על אוכל?'"

התחלת לכתוב על אוכל עוד לפני שכולנו הפכנו אובססיביים כלפיו.

"שפים הם אנשים שרוצים להאכיל, שרוצים לראות את האנשים סביבם נהנים ממה שהכינו. ולשמחתי, כיום סוף־סוף רואים את היופי ואת התבונה שבהכנת אוכל טעים ומשמח למשפחה. עד 'מאסטר שף' כל העניין הזה של להאכיל היה שקוף".

כץ נשואה כבר הרבה שנים לעיתונאי אביב לביא, והם הורים לשני בנים ובת, להם היא מאוד אוהבת לבשל. "יש לנו צ'ילי מקסיקני מלא חלפיניו שכולם בבית אוהבים, ואוכל הודי ולפעמים מג'דרה, ולפעמים איטלקי, ולפעמים אני סתם מתקתקת פתיתים עם אפונה שגורמים לכולם להיות מרוצים ויש לי פשטידת אורז סודית כזאת", היא מגלה. "זה מתחיל תמיד במה שמגיע בארגז הירקות ובסטוקים מחנויות הטבע. אני מבשלת צמחוני, אבל מחוץ לבית אוכלת דגים וסרטנים. וקרה שהגעתי הביתה ומצאתי את אחד הבנים עומד בחלוק ובכפפות ומפרק סרטנים לארוחת צהריים. בימי חמישי, כשאני ברדיו, אביב לוקח את הילדים לאכול חומוס וברור לי שאני מפסידה חוויה כיפית במיוחד".

בימים אלה היא משתתפת בפודקאסט ב"כאן תרבות" שעניינו, איך לא, אוכל, וכבר כותבת את הספר הבא, ולא, אין לה חדר משלה. כץ: "אני כותבת על שולחן הכתיבה שנמצא בכניסה לבית, קמה מוקדם ומנצלת את שעות השקט לפני שהבית מתעורר. דריה, הגיבורה שלי, בשונה ממני, יוצאת למסע כי היא חייבת לנתץ את תקרת הזכוכית, וזו תקרה נוקשה. נשים, לצערי, לא מגיעות למקומות הכי גבוהים, גם בתחום הקולינריה. את הגיבורה שלי שלחתי ללכת עד הסוף, להתאבד על זה".

כריכת הספר