"צריך להמשיך בדרך של רנה"

מאות מנחמים הגיעו מאז יום שישי בצהריים לבית משפחת שנרב בלוד כדי לנחם את שירה, שבתה רנה נרצחה בפיגוע ביום שישי. בין האנשים הרבים שהגיעו ריגשו אותה במיוחד כ־200 בני נוער חניכי תנועת הנוער אריאל, שסיימו בביתה את טקס מפקד הסיום של מחנה קיץ נודד בן שבוע. בין לבין, מצאה שירה מעט זמן לשוחח איתנו, ולהדגיש שלמרות גודל הכאב הם רוצים להמשיך הלאה.

את המחנה, שהגיע לסיומו בביתה של רנה ז"ל, התחיל גם אחיה אהרון, חניך בתנועת אריאל בלוד, עד שקיבל את הבשורה המרה ביום שישי וחזר הביתה. שירה אמרה לחניכים: "אנחנו חלק מהעם, לא ניחלש אף פעם, נמשיך הלאה". לבית הגיע גם מזכ"ל התנועה, דביר עמיאור, שאמר: "מקומו של אהרון נפקד מטקס הסיום ולכן הגענו לכאן, כדי שהוא יהיה יחד איתנו. אנחנו מתחייבים לא להישבר. מכאן רק מתחזקים".

רנה שנרב ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

שירה שנרב, בתוך ימי האבל על בתה רנה בת ה־17 שנרצחה בפיגוע, בדרכה להתרחץ במעיין דני עם אביה, הרב איתן שנרב, ואחיה דביר שנפצעו, מצאה את הכוחות להודות על הנס שהם נשארו בחיים. "לא פשוט לאבד ילדה", אמרה שירה, והוסיפה: "אנחנו מודים לקב"ה על גודל הנס. זה המסר שלנו - צריך להמשיך הלאה".

במוצאי שבת פגשה האמא את בנה, שנפצע בינוני וחזר להכרה, ואת בעלה, שנפגע גם הוא מפיצוץ מטען החבלה ובנס נותרו שניהם בחיים.

אתמול דיברה האם לראשונה בכאב גדול על רצח רנה, הרביעית מבין 11 ילדיה, לצד עוצמה ורצון לצמוח מהמקום הכי נמוך. בקול שקט, כשלצידה ראש עיריית לוד יאיר רביבו, אמרה שירה: "חשוב לנו שכל מה שיהיה פה, כל מה שקרה, יהיה עם מסר. אנחנו מאמינים שצריך להמשיך מפה עם צמיחה - גם אישית, גם לאומית וגם רוחנית". כשדיברה על רנה, בחרה שירה להדגיש את כיבוד ההורים והענווה שלה. "היא לא התלוננה, תמיד קיבלה הכל. כיבוד ההורים, כבוד וענווה שהיו אצל רינה יכול עכשיו להמשיך לעוד ועוד אנשים". מבחינת שירה, מהאסון הפרטי שלה צריכה לצמוח טובה ואור: "אנחנו מחוזקים מאוד ממה שקורה פה, ואנחנו מבקשים שזה לא יישאר קטן, שזה ילך הלאה".

על בעלה ובנה שנפצעו אמרה שירה שהיא מודה על גודל הנס: "כואבים, אבל לא שוכחים לרגע מה היה, ממשיכים הלאה בדמעות גדולות. תקומת עם ישראל בארץ ישראל מתוך תורת ישראל, כל אחד במקום הפרטי שלו".

בכניסה לבית המשפחה, באחת השכונות הוותיקות בלוד, נתלה בריסטול ועליו נכתב "אני לוקח על עצמי לעילוי נשמת רנה". אט־אט הצטברו מנחמים שהוסיפו מתחת דברים על המצווה או המעשה שלקחו על עצמם לקיים לעילוי נשמתה. האח הצעיר אהרון כתב "להיות כמה שיותר שמח", וצעירה אחרת כתבה "לתרום מעצמי לאחר". דבורה גונן, תושבת לוד, שבנה דני גונן ז"ל נרצח לפני ארבע שנים בדיוק באותו מקום בו נרצחה רנה, כשהגיע להתרחץ במעיין שהוסב על שמו אחרי הרצח, הגיעה לנחם.

ובתוך כך, אתמול חל שיפור נוסף במצבו של דביר שנרב, שנפצע קשה בפיגוע. מצבו מוגדר כעת בינוני ויציב. לאור השיפור במצבו הבריאותי, הוא ואביו איתן הועברו מהמחלקה לטיפול נמרץ למחלקה כירורגית. “הרופא אמר שהיה לנו נס - הרסיסים לא קרעו כלי דם גדולים ולכן ההתאוששות תהיה מהירה יותר”, סיפר איתן. “דביר זוכר הכול. קשה לו לדבר בגלל המכשירים, אבל הוא מדבר על הכול. קשה לו בכלל, האירוע חוזר אליו ויש לו פלאשבקים. אני אומר לו שאין ברירה ושאנחנו צריכים להיות חזקים ביחד - קודם כל כדי להציל את עצמנו, וגם עבור המשפחה וכל עם ישראל”.