"רצנו לממ"ד, ילדים צרחו, תינוקות בכו מפחד"

דורין פרץ (13) וליאל פרץ (13) הן חברות הילדות הכי טובות. הן לא קרובות משפחה, אבל אם תשאלו אותן (ואת מכריהן) הן כמו אחיות. לא עוזבות אחת את השנייה.

גם שלשום, בפסטיבל "לייב בשדרות" שהופסק בגלל יירוטים מעל ראשיהם של 4,000 הצופים, הן לא עזבו אחת את השנייה. "תפסתי את ליאל ביד ורצנו לממ"ד. למזלנו, היינו קרובות אליו והצלחנו להיכנס. אחרינו הגיעו מלא אנשים ונדחסו בתוכו, ממש מחצו אחד את השני. ילדים ואמהות בכו, ילדים הלכו לאיבוד, תינוקות צרחו מפחד", שיחזרה דורין.

הן באו למופע לשמוח ולרקוד. הבילוי הסתיים בטראומה. "כשיצאתי לפסטיבל לא שיערתי שזה יקרה", אומרת דורין, "בסך הכל היה שקט ביום הזה. אפילו לא אמרתי להורים שאני הולכת לפסטיבל. אבל אז הכל התהפך. מי שלא ראה את הבהלה במקום לא מבין בכלל עד כמה זה חמור. התחושה שלי שבתל־אביב, וגם בממשלה, לא מבינים מה אנחנו עוברים פה. הם פשוט לא מבינים עד כמה אנחנו מפחדים. המצב שנוצר הוא בלתי נסבל. עוד הסלמה, ואז הסכם רגיעה, ושוב הסלמה, ושוב רגיעה. זה מוציא אותנו מדעתנו. אי־אפשר לחיות בצורה הזאת. כל דלת שנטרקת, כל מסוק שעובר – מקפיצים אותי. כל הקיץ ישנתי בממ"ד מתוך פחד".

שתיהן עולות לכיתה ח' בעוד שבוע. אתמול התקיימו שיעורי הכנה לקראת החזרה ללימודים, אך הן לא הלכו, באישור ההורים. הפחד שיתק אותן. "האמת, אני לא זוכרת חופש גדול שהיה כולו שקט", אומרת ליאל, "תמיד היה איזה משהו שהרס אותו. זאת לא הפעם הראשונה שאירועים גדולים מבוטלים בשדרות בגלל המצב. אלה לא חיים. מישהו בממשלה צריך להביא סוף לסיפור הזה, ולא משנה באיזו דרך".