הדרך לבלומפילד

שלוש שנים חיכו האוהדים לפתיחה של בלומפילד המחודש ביפו. אתמול, כשכמעט עשרים אלף אוהדים נהרו לאצטדיון לצפות במשחק הגדול בין הפועל ת"א למכבי נתניה, הייתה שעת המבחן של בלומפילד החדש: איך מגיעים? איפה חונים? כתבינו בדקו - כדי שאתם לא תצטרכו

חוכמת ההמונים

רותם אליזרע לקח אוטובוס

 

תחנת האוטובוס מול קניון עזריאלי מפוצצת. אנשים שחוזרים מיום עבודה, בני נוער שמנצלים את ימי החופש האחרונים ונחיל חיילים מהקריה נדחק יחד לתוך קופסת מתכת שאמורה להסיע אותי לאצטדיון בלומפילד המחודש.

 

החום הכבד גרם לי לקלל את הרגע שהחלטתי להשאיר את האוטו בחניה ולנסוע בתחבורה ציבורית, אבל אחרי רף ציפיות נמוך, הנסיעה בתחבורה הציבורית הפתיעה לטובה. האוטובוס הגיע בדיוק בזמן, לא חדש במיוחד אבל ממוזג ועם כמות מקומות ישיבה שלא אילצה אף אחד להידחק בעמידה. בניגוד לרכבים הפרטיים שעמדו בפקק בדרך נמיר העמוסה במיוחד, האוטובוס שט על הכביש.

 

בסביבות התחנה המרכזית גודשים אוהדים של הפועל תל־אביב את תחנות האוטובוס. רבים מהם הגיעו מחוץ לעיר, החנו את הרכב בחניון מסודר ונסעו בתחבורה ציבורית עד לאצטדיון. "קשה למצוא חניה בבלומפילד, אז אנחנו זורקים כאן את הרכב ונוסעים שבע דקות באוטובוס. זה גם חוסך זמן וגם כאב ראש", סיפר אלון אפרת, אוהד הקבוצה.

 

כשמחלון האוטובוס נשקף האצטדיון החדש במלוא הדרו, הנוסעים שולפים את מכשירי הטלפון הסלולרי לצילום סלפי ראשוני. אמנם מסביב לאצטדיון אפשר עדיין למצוא מקומות פנויים בחניון במחיר מופקע, וקורקינטים חשמליים פזורים בכל קרן רחוב, אבל אין ספק שההגעה בתחבורה הציבורית, שלקחה 32 דקות מצומת עזריאלי ועד האצטדיון, הייתה רעיון מוצלח.

 

רותם אליזרע באוטובוס
רותם אליזרע באוטובוס

 

לא לספונטניים

עידן וייצנר ניסה להזמין שאטל

 

על הנייר, פתרון השאטלים לבעיית הפקקים והחניה בדרך לבלומפילד נשמע מושלם. להשאיר את האוטו בחניון חינמי, לשלם 20 שקלים ולנסוע בשאטל ממוזג ישר לאצטדיון.

אבל מתברר שלא מדובר בפתרון לספונטניים. את הכרטיס למשחק בין הפועל ת"א למכבי נתניה קניתי אתמול בצהריים, כמה שעות לפני המשחק. רציתי לבוא עם השאטל מנתניה, אבל כשדיברתי עם מוקד ההזמנות נאמר לי שלא ניתן לקנות כרטיס להסעה מכיוון שהשאטל מלא, והנציגה החביבה הוסיפה שהייתי צריך להזמין כרטיס עד השעה 12, אבל אני יכול להזמין היום הסעה למשחק שיתקיים בשבוע הבא.

לי זה כבר לא עזר והייתי צריך למצוא דרך אחרת להגיע למשחק, אבל אנשים שכן הצליחו לתפוס מקום בשאטלים סיפרו שהחברה הייתה ערוכה לבעיות של הימים הראשונים, איפשרה להזמין כרטיסים להסעות עד השעה שלוש ואף נערכה עם אוטובוסים נוספים לאוהדים שהגיעו בכל זאת לתחנות ההסעה למרות שלא הצליחו להזמין מקום (ר' מסגרת). בחברה מסבירים כי מטרת הרכישה המוקדמת היא להיערך בצורה הטובה ביותר מבחינת כמות האוהדים שנרשמו.

אז אם קניתם כרטיס ברגע האחרון למשחק ואתם בונים על שאטל, מהרו להזמין מקום כי מדובר בפתרון נוח וזול - אבל קחו בחשבון שכדאי מאוד להכין גם אופציה נוספת.

 

 

תחנת השאטל
תחנת השאטל

 

תרבות הלחץ

נדב צנציפר הגיע באוטו

 

תודה רבה לכל המלחיצים, לרואי השחורות, לאלו שגרמו להמונים לוותר על הניסיון להגיע לאזורי המוסכים והמאפיות הסמוכים לבלומפילד.

מה הייתי עושה בלעדיכם אתמול, בדרך למה שתואר כתעלת בלאומילך ובתכלס נראה מבחינתי כשטיח אדום בדרך לפנינה החדשה בעיר?

כבר בדקתי איפה שוכרים אופניים חשמליים, תירגלתי רכיבה על קורקינט חשמלי, התקשרתי לתחנת המוניות הקרובה שדרשה 150 שקלים על נסיעה מנס־ציונה ליפו - אבל אז אזרתי אומץ ועליתי בכל זאת על הרכב.

אחרי שלוש שנות נדודים ללא האצטדיון המשמעותי במרכז הארץ, עם פקקי על לאכסניות חלופיות בפתח־תקווה או נתניה, סמכתי על האינטואיציה ועל תרבות הלחץ, שגורמת לנו להיות ממושמעים לאזהרות שבמקרים רבים מוגזמות.

יצאתי בעשרה לשבע מנס־ציונה, כשעה וחצי לפני שריקת הפתיחה למשחק בין הפועל ת"א למכבי נתניה, וכל מחלף בכביש 431 החזקתי אצבעות שזה רק יימשך. אחרי רבע שעה בדרך למחלף וולפסון, ועם פקקון קטן, נכנסתי כמו גדול לאזור המוסכים, רק אחרי שקיבלתי טיפ חינם שלא לחנות על המדרכות ולהימנע מקנס.

בשורה התחתונה, אחרי משהו כמו 25 דקות נסיעה, חמש דקות הליכה וחמש קומות עלייה לחה במדרגות, הגעתי. כנראה שהנסיעה הבתולית לבלומפילד המחודש האירה לי פנים, אבל הרי תמיד זוכרים את הפעם הראשונה.

 

 

נדב צנציפר ברכב
נדב צנציפר ברכב

 

יש לנו פיצוח

 מי שהצליח להזמין מראש כרטיס לשאטל נהנה ממחיר זול, נסיעה חלקה וממוזגת, ואפילו שקית פיצוחים לכל אוהד

 

900 אוהדים עשו אתמול את הקטע האחרון בדרך לאצטדיון בלומפילד המחודש בשאטלים, אחרי שרכשו כרטיס עלייה לאוטובוס הלוך־חזור ב־20 שקלים.

בחברת "שאטלז" מסבירים כי הם חייבים להיערך בהתאם לכמות האוהדים שיירשמו, ולכן חייבים להזמין כרטיסים 24 שעות מראש, אבל אתמול היו מוכנים לבלבול של הימים הראשונים ונערכו בהתאם. "בגלל הבעיות בהתחלה שהיו צפויות השארנו את ההרשמה עד לשעה 15:00 ביום המשחק. בנוסף נערכנו עם אוטובוסים נוספים לאוהדים שיגיעו בכל זאת להסיע אותם".

האוהדים מגישים לשתי דיילות את הברקוד שנשלח לסלולרי שלהם, והן חותמות על פרק היד מה שמהווה אישור עלייה לאוטובוס בדרך חזרה. הדיילות מגישות לאוהדים שקית פיצוחים לדרך ועליה כתוב "פיצחנו לכם את הדרך".

אלי פרחי, בן 75 מנס־ציונה, סיפר: "באתי בלי כרטיס לאוטובוס אבל סידרו לי לעלות. פעם היינו מגיעים לבלומפילד הישן - בלאגן, חונים על מדרכה, באדום־לבן, אחר כך הולכים ברגל בלי סוף. אבל עכשיו נראה בינתיים בסדר. תוך רבע שעה - עשרים דקות להגיע לבלומפילד זה תענוג".

אני נרשמתי לשאטל של השעה 18:30, נהג האוטובוס פותח את הדלתות בדיוק בזמן. הסדרן ספר את הנוסעים בהתאם להזמנה שבוצעה מראש, ובנוסף הועלו עוד מספר אוהדים אדומים שלא רכשו כרטיס לשאטל. הווייז מראה 16 דקות עד לרחוב קיבוץ גלויות שסמוך לבלומפילד, והאוהדים נהנים מהנסיעה השקטה באוטובוס הממוזג ומופתעים מהשירות האדיב והמהיר. ניצב בדימוס אילן פרנקו, שמנהל את "שאטלז", סיכם: "אנחנו מקווים שנצליח לשנות גישה אצל אוהדי הכדורגל להגיע בשאטלים או בתחבורה ציבורית אל מגרשי הכדורגל".

מאיר תורג'מן

 

 

מאיר תורג'מן בשאטל
מאיר תורג'מן בשאטל

 

על תבונה ונגישות

נתנאל יהודה הלוי (28), חולה בניוון שרירים שמתנייד בכיסא גלגלים ממונע, הופתע לטובה מההנגשה לנכים באצטדיון המחודש

 

פתיחת עונה באצטדיון בלומפילד החדש נשמעת מראש כמו חוויית כדורגל, ואכן הייתה פה חוויה.

זו לא הפעם הראשונה שלי במגרשי כדורגל ולכן אני יכול לומר - לראשונה כאדם עם מוגבלות לא הייתי צריך להתמודד עם אנשים שמסתירים, לא לבקש מאיש לזוז, והכל הודות למיקום של היציע הנגיש - בגובה הדשא, ללא הפרעות מיותרות. לצד מקומות הישיבה הנגישים לכיסאות גלגלים יש גם ספסלים למי שהצטרף איתנו למשחק.

הנגישות כאן מורגשת מאוד - החל מהכניסה הנוחה שכוללת כניסה לחניון, בתיאום מראש מול חברת הכרטיסים בעת הזמנת הכרטיסים. מי שלא הזמין מראש עלול להיתקל בבעיה: אמנם יש מפרצי חניה לנכים בסמוך לאצטדיון, ובחניונים שמסביב יש חניות לנכים, אך מצוקת החניה ניכרת, גם עבור נכים.

בבידוק הביטחוני יש מעברים נגישים ומסודרים. נקודה לשיפור - הדרך ליציע הנגיש הייתה פחות ברורה, בדיעבד היה שלט אבל הוא תלוי רק מעל היציע הנגיש. אני הלכתי לאיבוד לרגע והסדרנים בעצמם היו מבולבלים, עד שאחד ידע להכווין בדיוק.

במחצית גיליתי שיש מזנון נגיש אבל משום מה הוא היה סגור. צמוד ליציע הנגיש יש שני תאי שירותים שאני חייב לומר - הם באמת נגישים! תאים רחבים, ידיות אחיזה, אפילו הכיור בגובה נורמלי. תכלס הפתיעו.

אני בהחלט יכול להגיד שיש מה ללמוד מבלומפילד על נגישות ותכנון מראש. זה נותן תקווה לעתיד של חוויית כדורגל נגישה ונוחה לכולם. אין ספק, בבלומפילד למדו ועשו. אבל מצטער, את הקסם של טדי לא ניתן ללמד.

 

נתנאל יהודה הלוי | הביא לדפוס: אמיר אלון

 

 

נתנאל יהודה הלוי
נתנאל יהודה הלוי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים