חייכו למצלמה

בתוך קצת יותר משבועיים זכה הביצוע החי של ישי ריבו שאירח את אמיר דדון ועמיר בניון לשיר 'ניצחת איתי הכל', לכמעט מיליון וחצי צפיות ביוטיוב, עשרות אלפי שיתופים ברשתות החברתיות ושלל השמעות ברדיו. לביצוע המשותף של ריבו ודדון לשיר 'לבחור נכון' מהופעה אחרת של ריבו, בקיסריה, יש 5.5 מיליון צפיות. גם הביצוע הזה מושמע ברדיו, והדואט כל כך מוצלח, שריבו ניכס את השיר - במקור של דדון - גם אליו. למה דווקא ישי ריבו מצליח למנף ככה ביצועים מהופעות? פשוט מאוד: הוא אחד היחידים שטורחים לצלם ולהקליט ביצועים חיים באיכות שידור.

אבל לא ברור למה. בעוד עשור אחורה כמעט כל הופעה של זמר חצי־פופולרי הייתה מונצחת על גבי דיסק ו־DVD, היום בעידן הדיגיטלי, כמעט כל התעשייה ויתרה על הפוטנציאל הגלום בביצועים חיים באיכות גבוהה. נדמה שההתפתחות הזאת מוצאה בסמארטפון - המחשבה היא שאין לזה שוק. שכולם גם ככה יוצרים סרטונים משל עצמם ומעלים לסטורי, אז חבל על הכסף.

אבל זו טעות של מנהלים בלי חזון. נכון, אין טעם לצלם כל הופעה שגרתית במלואה, אבל גם לא צריך. אפשר להשקיע בתיעוד חכם. בעידן שבו כל זמר שפותח אולם מארח לפחות עוד שני זמרים שמושכים קהל, יש פוטנציאל לאינספור ביצועים אדירים וחד־פעמיים שיעלו ליוטיוב, יופצו לתחנות הרדיו ואולי יהפכו לנכסי צאן ברזל של ממש. אף אחד לא רוצה לשמוע את אייל גולן מארח את איתי לוי ונסרין בצילום חובבני של מישהו שעשה זום מהשורה השמינית, אבל ביצוע כזה באיכות גבוהה יכול להיות להיט.

בהופעות חיות יש קסם שאי־אפשר לייצר באולפן. מגלים בהן את האותנטיות של הזמר, השבירות בקול, ההגשה, התגובות של הקהל - בטח כשיש שיתוף פעולה לא צפוי, או עיבוד חדש לשיר מוכר. והקסם הזה שווה הרבה כסף. שיר מהופעה חיה שהופך ויראלי יכול להביא לתמלוגים מהשמעות ברדיו, לחיזוק המעמד כאמן אהוב, ובוודאי לשרת גם את האמן המארח וגם את האורח - הוא חושף כל אחד לקהל של השני. למפיקי המופעים ומנהלי האמנים זה אולי נראה כמו השקעה מיותרת, אבל זו טעות. בסופו של דבר, דווקא בעידן שבו המוזיקה כל כך זמינה, הקהל לא יסתפק בפחות מ־HD.