את אוחזת בו ברכות, עינייך לא מצליחות להינתק ממנו ואת שולחת אליו מבטים חמים, אצבעותייך מלטפות אותו ואת ממש מתרגשת מכך שהוא שלך. כבר זמן ארוך שאתם יושבים ככה, בפוזיציה הזאת, הוא בידייך העוטפות, מחזיר לך מבטים של אור, ואת ממש, אבל ממש, לא מבינה איך אפשר להעביר את השעות בלעדיו. למי הכוונה? האם לתינוק שלך שזה עתה נולד ואת מערסלת אותו בזרועותייך בזמן שהוא יונק ממך חלב, או לטלפון הסלולרי שלך, שאת לא מצליחה לעזוב, והוא יונק ממך את כל הזמן ותשומת הלב? ומה קורה כאשר את מתבלבלת ביניהם, ומפנה אל הטלפון שלך את תשומת הלב שאת אמורה להשקיע בתינוק הרך שרק נולד לך, ושאת כל עולמו? לא לחינם שוקל ארגון הבריאות האמריקאי להכריז כי רצוי שאמהות מניקות לתינוקות מתחת לגיל שנה לא ישתמשו בסלולרי בזמן ההנקה. מסתבר שמדובר באויב גרוע ביותר עבור התינוקות שלנו, שגוזל מהם את אחד האלמנטים החשובים ביותר להתפתחותם: קשר העין עם דמות האם. כאשר העיניים שלנו נשאבות בעל כורחן אל מסך הטלפון, כאשר תשומת הלב שלנו נודדת אל המכשיר המהבהב, זה בהחלט קורה על חשבון התינוק שלנו, שלא מקבל את מידת החיבור שאותה הוא צריך כדי להתפתח באופן תקין.

"הילד בא לעולם חסר אונים לגמרי והוא נתמך בשלושה דברים עיקריים: מזון, ביטחון וחום", משתפת בניסיונה דוריס ספרר (72), אמא לארבעה וסבתא לחמישה, ואחת מיועצות ההנקה הראשונות בישראל. "היום קונים לתינוקות מלא צעצועים ודברים שאמורים להפוך אותם ליותר מאושרים, אבל במקום כל הרכוש מספיק חיבוק אחד חזק וקשר עין ממושך כדי לספק את צורכי התינוק. חשוב שהילד ירגיש שאוהבים אותו, נותנים לו ביטחון, הדברים הבסיסיים הם הכי חשובים. לשים תינוק מול הטלוויזיה זה נוח, אבל גרוע מאוד".

הטלפון מתקדם, הילד לא

מה כבר יכולות להיות ההשלכות של נדידת המבט לסמארטפון בשעת ההנקה? הרי התינוק מקבל את האוכל שהוא זקוק לו. "יש היום הוכחות שיש עיכוב בהתפתחות השפה כתוצאה מירידה בקשר עין בין הורים לילדיהם", מבהיר פרופסור יאיר עמיחי־המבורגר, חוקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית הספר לתקשורת של המרכז הבינתחומי הרצליה. "התינוקות של הדור הבא יגדלו עם הסמארטפון והמסכים עמוק בתוך הגוף, הם לא ידעו להבדיל בין קשר אנושי לקשר דיגיטלי, וזה יכול להיות אסון אמיתי".

האזהרה הקודרת הזאת מגובה מדעית. מחקר אמריקאי חדש שעסק באמפתיה מצא שהשימוש בסלולרי במהלך ההנקה — או האכלה מבקבוק לצורך העניין — פוגעים באופן מהותי בהתפתחות הנוירולוגית של התינוק. לפי המחקר, רציפות תקשורתית היא מרכיב עיקרי בהתפתחות קשר ובהתפתחות המערך המוחי שמאפשר גם בהמשך יצירת תקשורת מבוססת אמפתיה בין אדם לזולתו. היד שנשלחת לסלולרי והמבט שנודד אליו ומזניח את פני התינוק הם החומר ממנו עשויים הניתוקים המסוכנים האלו בתקשורת, שמסיבים לתינוק נזק קריטי בשלב כה עדין בחייו.

"מהרגע שנוצר הסמארטפון הנגישות והזמינות של האינטרנט היא בכל מקום ובכל זמן", ממשיך פרופ' עמיחי־המבורגר. "הקשר הראשוני בין האב, האם והתינוק הוא זה שעוזר לנו לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו. קשר עין בזמן ההנקה יוצר את תחושת הערך העצמי הראשונית אצל התינוק, נוצר סוג של תקשורת הדדית שמהווה את ההתחלה של היכולת שלנו לקרוא רגשות ולהבין את עצמנו ואת הזולת טוב יותר וליצור דיאלוג רגשי. תינוקות שלא מקבלים את הדבר הזה ולא יוצרים רפרטואר רגשי, השפה הרגשית שלהם מוגבלת".

למה הכוונה?

"כשהתינוק מרגיש שהאם והאב מגיבים אליו כשהוא מחייך, באמצעות חיבוק או קשר עין, הוא לומד לאט־לאט להבין שהסביבה מגיבה אליו והוא מגיב אל הסביבה. זה יוצר אצלו את היכולת להבין את עצמו. התינוק משתמש בצד השני כמראה לתחושות. עולם הציפיות שהוא יוצר בהקשר הזה הוא התשתית לעולם הציפיות שלו בהמשך הדרך. כשהסמארטפון נכנס לסיפור, יש ירידה בקשר עין".

לפי המחקרים, הבעיה העיקרית היא זליגת התפיסה של מולטי־טאסקינג לחיינו הפרטיים: עולם שבו אנחנו חושבים שאפשר להעניק חום ואהבה לתינוק ומנגד לבדוק מה קורה בפייסבוק. לכאורה זה נראה לנו יעיל יותר, אבל בסופו של דבר התינוק ניזוק מהניסיון לג'נגל אותו, משל היה עוד משימה פתוחה.

"תשומת הלב בזמן ההנקה צריכה להיות מקסימלית", אומר ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לגיל הרך במרכז הרפואי סורוקה. "זה חשוב גם מבחינה רגשית וגם מבחינה התפתחותית בגלל שקשר עין שמלווה בדיבור לתינוק, לא משנה באיזה גיל, מאוד חשוב להתפתחות שלו".

עיר ללא ניידים

לנו זה אולי נראה נורמלי, משהו שכולם עושים, אבל ספרר, יועצת הנקה ותיקה שתיווכה בין אלפי תינוקות ואמהותיהם, מזדעזעת בכל מפגש מחודש עם המציאות הדיגיטלית הזו. "הייתי עם הנכדים שלי היום בבריכה ולא האמנתי למה שראיתי", היא מספרת והפליאה ניכרת בקולה, "כולם תקועים בסלולרי. אנשים עוברים את הכביש בלי להסתכל, שוכחים ילדים באוטו. היום ראיתי אמא שיושבת בבריכה, מחזיקה את הילד שלה על החזה כשהילד מסתכל החוצה. לא היה לה קשר עין איתו והיא נתנה לו להחזיק את הבקבוק מקדימה בלי שום מגע או יחס אינטימי. אנשים לא מבינים שהנקה נותנת בסיס בריאותי לכל החיים: מגע, קרבה, והקשר המיוחד בין האמא לתינוק, שנותן המון ביטחון. הרבה פעמים אנחנו שומעים שאסור להחזיק ילד הרבה זמן על הידיים כי הוא יהיה מפונק, אבל זה עדיף פי כמה מלזרוק אותו מול המסך. אצל פגים ממש אפשר לראות שההנקה מצילה אותם ממוות, והקרבה הפיזית, עור לעור, מבט למבט, היא עניין של חיים ומוות. אי־אפשר להניק בלי להחזיק את הילד, ואם כבר מחזיקים אותו — זה צריך להיות מכל הלב".

"רוב ההורים אומרים 'אין מה לעשות', המסכים פשוט כאן והילדים יצטרכו להתמודד כי זה חלק מהחיים", אומרת רונה שפריר, שותפה ב"פוקוסינג טים", חברת הפיתוח שעובדת עם עיריית תל־אביב על פתרונות להורים וילדים בנושא המסכים. "האמת, יש בזה משהו. ההורה לבד לא יכול לעשות כלום. חברות הטכנולוגיה יודעות לגרום לנו להיות כמה שיותר זמן במסך, וקשה להתנגד לזה. לכן הפרויקט עם מינהל החינוך בתל־אביב אומר: אנחנו צריכים עיר שלמה, קהילה שלמה, כדי לגדל ילד אחד בריא בנפשו בעידן הדיגיטלי".

הפרויקט שמפתחת החברה עבור עיריית תל־אביב כבר מעורר עניין רב ברשויות מקומיות נוספות בארץ, וגם בעולם. מדובר בלקיחת אחריות ראשונה מסוגה אולי של גוף מוניציפלי שנוקט עמדה בנוגע למסכים שמשתלטים על המרחב.  

במסגרת הפרויקט פותחה תוכנית חינוכית רחבת היקף, מגני הילדים ועד לתיכון, שמלמדת הורים וילדים מתי לעזוב את הטלפון ולהיכנס לקשב עמוק, כולל קשר עין. "אנחנו מבינים שיש בעיה גדולה: אמהות מגיעות לגן, ביד אחת מחבקות את הילד וביד השנייה משוחחות, והילד מרגיש שלא רואים אותו, אפילו ברגע הקריטי הזה של חזרה מהגן", אומרת שפריר. "זה לא בגלל שהן אמהות לא טובות, אלא כי זו הנורמה. לכן פותח למשל מיזם 'חיבוק בלי טלפון' בכניסה וביציאה מהגן, והגננות בעיר עושות המון כדי להעביר את המסר".

עכשיו אנחנו חושפים לראשונה שבמסגרת המלחמה במסכים נעזר הפרויקט גם ב...אפליקציה. היישום, שייקרא "Rest Time", כבר נמצא בפיתוח מתקדם ועובדים עליו פסיכולוגים ומפתחים של הסטארט־אפ "שפת הקשב". עם הגיעכם לאזור בילוי, למשל פארק, בית קפה או גינה, תציע האפליקציה: "רוצה לצאת קצת מהמסך?". בלחיצת כפתור יוכלו המשתמשים להיכנס ל"זמן מנוחה", במסגרתו רק חמישה מספרים שהוגדרו מראש יוכלו להשיג אתכם בנייד. כל היתר יקבלו הודעה: "אני בזמן מנוחה, אחזור אליך בעוד 20 דקות". האפליקציה תתכתב עם מקומות בתל־אביב שיהיו מעוניינים לקחת חלק, במטרה לבנות תרבות עירונית שמעודדת ניתוק מהמסך וחיבור למציאות.

תהליך הפיתוח העירוני כולל גם ספסלים שכבר קיימים בעיר ומזמינים "לקחת רגע מחוץ למסך", ובעתיד יתחברו לאפליקציה. בנוסף, בשלב הבא של המיזם מתוכננים שיתופי פעולה עם בתי קפה ומסעדות למתן הנחות למשפחות שיבחרו להשאיר את הטלפונים בארוניות ייעודיות עד לסיום הארוחה. "ארוחה משפחתית היא מקום הכרחי להקשבה ושקט", אומרת שפריר. "אנחנו חושבים שהכל קריטי, אבל זו בדיוק הבעיה. חלק מהסיפור הוא לבנות תרבות אחרת, זמן שבו אנשים בוחרים להקשיב במקום לענות להודעות בווטסאפ, לראות את הילדים, לצחוק ביחד. אנחנו לגמרי בעד טכנולוגיה, אבל אנחנו חייבים לילדים שלנו את ההזדמנות לדעת גם להיות בלי, בשיחה פשוטה, אמיתית ונטולת מסכים". •