ההתרגשות לקראת פתיחת שנת הלימודים מלווה בלא מעט חששות ודאגה בקרב ההורים, שמקווים שהילדים יגיעו לבית הספר ויחזרו הביתה בשלום כשהם חוצים את הכבישים בקרבת המוסד החינוכי. מחקר מקיף של הסדנא לידע ציבורי מיפה, זוהי השנה השלישית, את כל בתי הספר בישראל ודירג אותם ע"פ מספר וחומרת תאונות הדרכים שאירעו בקרבתם בחמש השנים האחרונות.

במסגרת המחקר נספרו תאונות הדרכים שהתרחשו בין השנים 2013־2018 סביב כל מוסד לימודים, שבהן נפגעו הולכי רגל עד גיל 19. הנתונים הוכנסו למאגר שהועלה לאינטרנט, ומאפשר לחפש כל מוסד לימודים בארץ ולקבל סטטיסטיקה מפורטת על התאונות שאירעו בסביבתו.

במקום הראשון נמצאת ישיבת פוניבז‘ בבני־ברק. לא פחות מ־113 צעירים נפגעו באזורה בשנים הללו, שישה קשה ו־107 קל. ברחוב קדושת יום טוב, שממוקם בקרבת הישיבה, נפצע קשה פעוט בשנת 2018. זוהי פגיעה מיותרת ברחוב שהוא בבירור שקט ועמוס הולכי רגל, אבל מעוצב בצורה שמעודדת את הנהג להאיץ.

הפרויקט גם נותן המלצות, שנועדו לשפר את הבטיחות ולהביא לחזון של אפס הרוגים להתממש. כך, למשל, באשר לישיבה בבני־ברק, ממליץ המיזם על מיתון תנועה ברחוב ל־20־30 קמ"ש, הוספת פסי האטה, הצרת הרחוב והגבהת מעברי החצייה והצרה שלהם, שייאלצו את הנהגים להאט.

לפרויקט שתי מטרות מרכזיות: לסייע לציבור לקבל מידע על תאונות דרכים שאירעו בסביבתם ולהיזהר בהתאם, ולהביא ליצירת לחץ ציבורי על הרשויות ליישם פתרונות תשתיתיים לשיפור הבטיחות בדרכים. לדברי יוזמי הפרויקט "בטיחות מערכתית", הוא לא מנסה לגרום לכך שאנשים ינהגו או ילכו בצורה מושלמת על ידי הסברה או חקיקה, אלא מכיר בכך שאנשים הם יצורים לא מושלמים שתמיד יעשו טעויות. המיקוד הוא בתכנון מערכתי שמונע את ההזדמנות לבצע טעות מסוכנת, או במקרה שטעות כזו נעשתה, שתאונה לא תתפתח לאירוע קטלני. לפי גישה זו, האחריות על מניעת תאונה קטלנית היא קודם כל על המתכנן הציבורי, לפני משתמשי הדרך.

המחקר, של פרויקט anyway מבית הסדנא לידע ציבורי כולל דו"ח אינטראקטיבי המאפשר לכל אזרח לבדוק היכן מתרחשות תאונות דרכים עם הולכי רגל בסביבת בתי הספר בעירו, בכתובת www.anyway.co.il/schools. המחקר הצליב את מיקומי מוסדות החינוך ברחבי הארץ עם נתוני תאונות הדרכים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודירג את רשימת הדרכים המסוכנות ביותר לבתי הספר.

הסדנא מזמינה הורים, מורים ותלמידים להיכנס לדו"ח כדי לחנך את תלמידיהם וילדיהם להיזהר בדרכים ולסייע להם לזהות מקומות מרובי תאונות עם הולכי רגל. "המטרה שלנו היא לא להצביע על בית הספר ולהגיד שהוא יותר מסוכן מהשני, אלא להגיד: פה התרחשו הרבה תאונות, אם היו מיישמים את הצעדים של חזון אפס, רובן או כולן היו יכולות להימנע", אומרת עתליה אלון, מנהלת המחקר והפיתוח בפרויקט.

לדבריה, חזון אפס מציע פתרונות פשוטים כמו צמצום רוחב מעבר החצייה כדי לקצר את זמן השהייה של הולך הרגל על הכביש, הורדת מהירות הנסיעה בין היתר על ידי פסי האטה, סימון על הכביש כמה מטרים לפני מעבר החצייה כדי שהנהג יאט וכו'.

גל רייך, מייסד הפרויקט, אמר כי אף אחד מהצעדים של חזון אפס לא דורש תקציבים שלא קיימים ברשויות. "כבר היום ישנו תת־ניצול משמעותי של תקציבים המיועדים לשיפור הבטיחות בדרכים. תחום שגם בו אנחנו מתכוונים לטפל על ידי סיוע לרשויות במיצוי המענקים המגיעים להן".