{ }
רביעי 13 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 27.08.2019
    תעודת בגרות בגטו
    מסמך היסטורי, שהתגלה בעליית גג בשרידי גטו לודז', מוכיח כי גם בשנות הזוועות הצליחו היהודים לקיים מסגרת לימודים מסוימת, שעזרה להם לשמור על שפיות • התעודה, שניתנה בשנת 1943 לנער בן 16, הקנתה לו זכות לעבוד במפעל התפירה בגטו
    איתמר אייכנר

    היום הראשון ללימודים, שנמצא ממש מעבר לפינה, מלווה בהתרגשות רבה עבור מרבית הילדים שיפקדו את ספסלי בית הספר. אבל עבור הילדים בשואה, לימודים היו זכות ופרס שרק מעטים זכו להם. שליחי המרכז הבינלאומי "שם עולם" גילו לאחרונה מסמך נדיר ויוצא דופן שמעיד על מסגרת לימודים שהתקיימה בגטו לודז'.

     

    המסמך התגלה בעקבות מידע שהגיע לשליחים מהתושבים המקומיים. הם הגיעו לעליית גג במבנה הנמצא בשטח הגטו שמשמש כיום את הרשויות בלודז', וכשעלו לחלקו העליון גילו עשרות ספרי קודש, ספרי לימוד ומסמכים שונים. אז הבינו כי עליית הגג שימשה את היהודים בתור כיתת לימוד לא רשמית לילדים ובני נוער בגטו.

     

    בין מאות המסמכים התגלתה תעודה שהוענקה לשלום בסרמן, נער יהודי בן 16 שסיים את לימודיו במסגרת בית ספר לחייטים שהתנהל בגטו. התעודה הוענקה לו בסוף שנת הלימודים של 1943 ונכתבה ביידיש. על התעודה מתנוססת חתימתו וחותמתו של היודנראט ושני גופים נוספים - ועדת ההכשרות המקצועיות ונציג מקצועי. אלו יחדיו היו הגופים שניהלו את בית הספר המקצועי. תעודה זו הקנתה לו את זכות השיבוץ לעבודה במפעל התפירה בגטו שבו התנאים הסוציאליים נחשבו טובים יותר ביחס לשאר המפעלים בגטו.

     

    התעודה הרשמית הוענקה לתלמידים על ידי ראש היודנראט מרדכי חיים רומובסקי, שנתן הקצאה מוגבלת להכשרה מקצועית לנערים בחייטות, סנדלרות ונגרות. הילדים שזכו להתקבל לבית הספר המאולתר בגטו היו בעיקר ילדיהם של בכירים יהודים בהנהלת הגטו.

     

    בתי הספר בגטו לודז' נסגרו בשנת 1941 בהוראת ראש היודנראט רומובסקי, ומאז התנהלו רק מסגרות בלתי פורמליות לילדים ובהן למדו קריאה, כתיבה, עברית, יהדות וציונות. המסגרת היחידה שאושרה הייתה מסגרת להכשרות מקצועיות כדי להפוך את הנערים לעובדים יעילים במפעלי הגטו.

     

    הרב אברהם קריגר, יו"ר המרכז הבינלאומי שם עולם, סיפר כי "מדובר בגילוי שחושף עוד זווית בחיי היהודים בגטו שניסו בכל כוחם לשמור על שגרת חיים נורמטיבית בצל הזוועות. העובדה שכל ילד זכאי לרכוש ידע והשכלה בסיסית מגיל צעיר הייתה כפריבילגיה עבור הילדים בגטו, והנער היהודי בן ה־16, שהיה צריך בגילו להיות בשלהי הלימודים לקראת מבחני הבגרויות, הרגיש בר מזל שזכה להוציא תעודה מקצועית שלימים הפכה אותו לעוד זוג ידיים יעילות בתוך מפעל לתפירה". במכון שם עולם מעריכים כי הנער, כמו גם כנראה כל בני משפחתו נספו בשואה. הם מקווים שבעקבות הפרסום אולי יימצאו קרובים ששרדו.

     


    פרסום ראשון: 27.08.19 , 23:55