מאז התפוצצה פרשת "קיימברידג' אנליטיקה" לפני שנה וחצי, הספיקו פייסבוק ומנהליה להתנצל בפני משתמשים בתקשורת, בסנאט ובכל מקום שבו יכלו להביע את צערם על הפרצה שהתרחשה מתחת לאפם, בזמן שהפרטים של משתמשיה עברו מיד ליד תמורת כסף. הם לא רק התנצלו, אלא נקטו במספר שיטות כדי להבטיח את המשך השימוש החופשי באתר, ואף החלו ביישום של שקיפות אודות מודעות פוליטיות, הסברים למשתמשים אודות הפרסום המוצג להם, הנגשת מידע פוליטי והעלויות ששולמו עבור כל מודעה. רק בדבר אחד הם שגו, ובגדול.

פייסבוק היא כיום אחד מבסיסי הנתונים המפלצתיים של מידע אנושי־חברתי: הודעות אישיות, מידע פוליטי, מידע כלכלי, מידע רפואי, קשר בין עיריות לתושביהן, תקשורת בין חנויות או תאגידים ללקוחותיהם ועוד. מתחילתו, בסיס הנתונים הזה עורר את סקרנותם של חוקרות וחוקרים מכל תחומי הידע. כדי לחקור נקודה מסוימת, קבוצה כלשהי, אוכלוסייה ספציפית או תחום עניין מסוים דרך הנתונים באתר, היה צורך בלהתחקות אחר הנתונים והמידע הזמין בו לכל באמצעות שימוש בכלים ליצוא וכריית נתונים - דרך התממשקות לממשק תכנות היישומים (API) שהציעה החברה. בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, פייסבוק הודיעו על חסימה כמעט הרמטית של ממשק הנתונים לחברות ותוכנות צד ג', כאקט של שמירה. זהו צעד מבורך, תיאורטית, אבל הוא פוגע ישירות כמעט בכל גוף מחקרי שמתבסס על הידע העצום שהצטבר באתר.

החל מ־4 בספטמבר פייסבוק תגביל את מרבית הנתונים המגיעים ממנה לכל אפליקציה או שירות צד ג' ללא הבחנה, בין אם מדובר בחברה מסחרית המקדמת שיטות פרסום ובין אם מדובר בחוקרים המעוניינים לחזק ולהגדיל את גוף הידע התיאורטי שאותו הם חוקרים. כך, במאמציה להגן על המשתמשים, פייסבוק נובחת על העץ הלא נכון ועל ידי זה מגבילה את עבודתם של מאות חוקרים ברחבי העולם, אשר נשארים ללא דרך יסודית, אמינה וחוקית לבחינת המידע מתוך ספרייה ענקית זו של מידע אנושי. תוכנות ושירותים שעשו זאת בצורה נגישה, חינמית וקלה השומרת על פרטיות המשתמשים, כדוגמת Netvizz, פשוט יירדו מן האוויר.

אז מה החלופה? כלי אחד שצפוי להמשיך לעבוד מתבסס על תוכנה בתשלום בשם Crowdtangle, שמאפשרת ניתוח תוכן ונתונים מפייסבוק. התוכנה שימשה עד כה גופי תקשורת ברחבי העולם, והחברה שפיתחה אותה הודיעה לפני מספר חודשים שתוכל להמשיך ולסייע לחוקרים שיעמדו בקריטריונים הנוקשים שאותם היא דורשת: אישור מראש ומבנה מתוכנן של המחקר, התמקדות במחקר הנוגע לבחירות ודמוקרטיה בלבד, מעמד אקדמי של חוקר בכיר (מוביל פרויקט) ועוד דגשים רבים - כל זה רק עבור אישור הגישה למידע והנתונים מתוך השירות. החברה הזו נרכשה בשנת 2016, על ידי פייסבוק כמובן, ואפשר רק לקוות שמארק צוקרברג ועמיתיו יתעשתו ויבינו את הצורך בשיתוף פעולה צמוד עם הקהילה המדעית, שחוקרת את הנתונים והמידע המגיעים מתוך האתר השלישי בגודלו בעולם. ללא חשיפת פרטים ומידע אישי של משתמשים, אבל כן בבחינת מידע פומבי וגלוי, הכה חשוב לדמוקרטיה. √

הכותב הוא מרצה ודוקטורנט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר־אילן